
שורת הסכמי סחר, שחלקם כבר נחתמו וחלקם עדיין במשא ומתן, מסמנת נקודת ציון במדיניות המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בתום שבעת החודשים הראשונים של כהונתו השנייה, טראמפ הולך ומייצב את מדיניות המכסים שהחלה במערבולת של הכרזות ומספרים. ביולי נחתמו הסכמים עם האיחוד האירופי, יפן, וייטנאם וקוריאה הדרומית ונערכו דיונים עם מקסיקו וסין. גם בקנדה ראש הממשלה מארק קרני, שהחליף את ג'סטין טרודו הלוחמני, נוקט גישה של משא ומתן בחתירה להסכם.
כל המייצאות הגדולות לארה"ב השלימו תהליך משא ומתן או נמצאות במהלכו. שיעורי המכס החדש גבוהים בהשוואה לפתיחת הכהונה, אך רחוקים משיעורי השיא בהכרזות השונות. סין היא דוגמה חשובה. באפריל הקפיץ טראמפ את שיעור המכס על מוצרים סיניים ל-54%, ולאחר תגובות לוחמניות מסין, ל-104% ולבסוף לשיא של 145%. אולם במאי, המכס האמריקאי ירד ל-30% כחלק מהסכמה על "שביתת נשק" במלחמת הסחר. בסוף יולי, לאחר יומיים של שיחות בשטוקהולם, הסכימו ארה"ב וסין להאריך את הרגיעה ל-90 ימים נוספים וטראמפ אמר שהוא מצפה לפגוש את נשיא סין שי ג'ינפינג בהמשך השנה.
האופן הכאוטי של החלת המכסים תרם לטענות ודיונים בנוגע למטרות מדיניות המכסים. הכרזתו של טראמפ באפריל היא נקודת שיא: הנשיא הטיל באופן חד-צדדי מכסים גבוהים על מדינות רבות. ב-7 באוגוסט הכריז טראמפ שוב על מכסים על יותר מ-90 מדינות, אלא שהפעם מדובר בשיעורים נמוכים יותר, והמכסים על שותפות הסחר הגדולות הוטלו כחלק מהסכם. בכל זאת, לפי מעבדת התקציב באוניברסיטת יל, שיעור המכסים האפקטיבי עלה ל-18.6%, הגבוה מאז 1933. מדובר בגידול של 2.4 נקודות האחוז בשיעור האפקטיבי מ-2024, טרם חזרתו של טראמפ לבית הלבן.
בשבת דיווח הוושינגטון פוסט שהטלת המכסים שימשה למטרות של ביטחון לאומי, כלומר שאינן קשורות להפחתת גירעון הסחר, ולקידום אינטרסים של תאגידים פרטיים. בכירים בממשל, לפי הדיווח, שקלו לדרוש מישראל לסיים את השליטה הסינית בנמל חיפה, ומקוריאה הדרומית לתמוך בהצבת חיילים אמריקאים בשטחה. עוד הם שקלו לדרוש הקלות שייטיבו עם תאגידים ספציפיים כמו תאגיד הנפט שברון וסטרלינק. אולם לא ברור אם דרישות אלו נכנסו בפועל למשא ומתן.
טראמפ עצמו השתמש במפורש בהסכמים למטרות אחרות. בינואר הוא איים על קולומביה במכסים אם המדינה לא תסכים לקבל קולומביאנים שהיגרו לארה"ב וגורשו. קולומביה הסכימה לדרישה.
אלא שעיון בהסכמים שנחתמו מראה שהיעד המקורי, חיזוק התעשייה האמריקאית, זכה למקום מרכזי. הסכמי הסחר החדשים מקנים יתרון לתעשיות האמריקאיות שמקבלות גישה עדיפה לשוק האמריקאי העצום. נוסף על כך, ההסכמים עם האיחוד האירופי ועם יפן כללו התחייבויות להשקעות ריאליות בארה"ב בסכום של יותר מטריליון דולר, וחלק מההסכמים כוללים התחייבות לרכישת מוצרים אמריקאיים.
מטרה נוספת של המכסים היא גידול הכנסות הממשלה האמריקאית. ביולי הממשלה האמריקאית גבתה כמעט 30 מיליארד דולר, גידול של יותר מ-200% בהשוואה ליולי 2024. ברמה שנתית גידול כזה יכול להגיע ל-0.5% עד 1% מהתוצר. המכסים הגבוהים על מתכת ואלומיניום, בשיעור של 50%, יכולים להיראות כדוגמה לכך, מכיוון שהם מביאים לייקור תשומות הייצור של התעשייה האמריקאית ובכך מקשים עליה. עם זאת, לפי הממשל, תעשיות האלומיניום והמתכת בארה"ב סובלות מהנמכת המחיר בשל ייבוא עודפי הייצור של מדינות כסין וקנדה, באופן שפוגע בתעשיות המקומיות.
סיכום מכסי טראמפ עד כה
האיחוד האירופי
בהסכם הוחלט על שיעור מכס בסיס של 15%, לצד התחייבות מצד האיחוד להשקעות בסך 600 מיליארד דולר בארה"ב ולרכישה של מוצרי אנרגיה והגנה מארה"ב.
מקסיקו
בסוף יולי הוסכם על הארכה של 90 יום של הקפאת המכסים על 25% לצורך המשך משא ומתן. השיעור תקף על רכב ופנטניל. על מתכת, אלומיניום ועופרת מוטלים מכסים של 50%. רבים מהמוצרים במקסיקו פטורים ממכס כחלק מהסכמי סחר שנחתמו בכהונת טראמפ הראשונה, יחד עם קנדה. אולם הסכמים אלו נתונים לסקירה ואישור מחדש ביוני 2026.
סין
בסוף יולי, לאחר יומיים של משא ומתן, הוסכם על הארכה של 90 יום להקפאת המכסים על 30% על רוב המוצרים. סין תמשיך להחיל מכס של 10% על מוצרים אמריקאיים. הסינים רוצים הקלות ברגולציה על סחר במוצרי היי-טק והפחתה של המכסים. ארה"ב רוצה הרחבה של ייצוא מחצבים נדירים מסין.
קנדה
ראש הממשלה מארק קרני נכנס לתפקידו במרץ והוביל גישה של משא ומתן, המנוגדת לגישה הלוחמנית של קודמו, ג'סטין טרודו, שהטיל מכסי תגובה. עוד אין הסכם סחר, ועל קנדה מוטל מכס גבוה של 35%, אולם הוא אינו תקף למרבית המוצרים. הסיבה היא הסכם סחר צפון אמריקאי שנחתם עם מקסיקו וארה"ב בכהונת טראמפ הראשונה. הסכם זה יהיה נתון לסקירה ואישור מחדש ביוני 2026, מועד המהווה מעין יעד להסכם סחר חדש.
יפן
יפן הסכימה על מכס של 15%, ירידה מ-27.5% שהוטל על תעשיית הרכב היפנית. בתמורה הכלכלה היפנית תשקיע כ-500 מיליארד דולר בארה"ב.
וייטנאם וקוריאה הדרומית
וייטנאם וקוריאה הדרומית בתהליכי משא ומתן סופיים עם ארה"ב. וייטנאם הסכימה על הורדה של המכסים מ-46% ל-20%. בקוריאה הדרומית המכסים ירדו ל-15% מ-25%, לפי טראמפ, אך בכירים דרום קוריאנים טוענים שהמספר אינו סופי.
אלו שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב בתחום הייבוא. ב-2024 הן ייצאו לארה"ב מוצרים בשווי של יותר מ-2.3 טריליון דולר, יותר מ-70% מסך ייצוא המוצרים לארה"ב.
ישראל ומדינות נוספות
על ישראל הוטל מכס חד-צדדי של 15%, יחד עם מדינות רבות שהוטל עליהן מכס בין 10% ל-20%, ללא הסכם ברוב המקרים. הודו וברזיל הענקיות סובלות ממכס של 50%, המעיד על האופי הלוחמני של היחסים עימן בתחום. גם על שווייץ, סרביה, בוסניה, דרום אפריקה, לאוס, מיאנמר, סוריה, עיראק, לוב ואלג'יריה הוטלו מכסים גבוהים של 30%-41%.


