כ-1,900 מתוך 3,500 ישראלים שפונו למלונות בימי עם כלביא עדיין נמצאים שם. מאז סיום הפינוי בתחילת החודש, בערוצי התקשורת וגם באתר חדשות זה מתוארים הקשיים: קושי למצוא דירה מתאימה במחיר מתאים, עיכובים ארוכים בקבלת מענה משמאים ומאנשי מס רכוש, עיכוב בהעברת מקדמות לתשלום שכר דירה; ואיומים – מרומזים או מפורשים – בפינוי מהמלונות.

למרות חומרת המצב, האירוע כמעט נשכח, לפחות ברמת הממשלה והמדינה. ועדת הפנים, המפקחת העיקרית על פעילות הממשלה והמשרדים בכל הקשור בטיפול בנזקי עם כלביא, הפסיקה להתכנס לפני כחודש עם פרישת מפלגת יהדות התורה מההמשלה והתפטרות יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר. ועדת הכלכלה, שדנה בחלק מהיבטים הקשורים בפיצוי הכספי של המפונים, לא התייחסה לנושא כבר שבועות, וכשהתייחסה, זה היה רק דרך הפריזמה הצרה, החשובה כשלעצמה, של פגיעה בעסקים.

דווקא בדיון בוועדת העלייה והקליטה בראשות ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) הועלו הנתונים על מפוני המלונות, ונאמר כי המדינה החליטה לבטל את המשך פעילותה של ועדת החריגים. בימים הקרובים המפונים יועברו, לראשונה מתחילת המלחמה, מאחריות קרן מס רכוש לאחריות העיריות, שמעתה יידרשו לממן מתקציבן את שהיית המפונים. קריב, יו"ר הוועדה שאמורה לדאוג למצבם של המפונים ושל העולים, שהם כ-550 מהמפונים, רובם המוחלט מבת ים, הגדיל ראש ודרש מהמדינה להציג את תמונת המצב הכללית בסוגיית המפונים. המדינה לא נאותה לפרסם בעצמה את הנתונים, ואף ועדה שהם בתחום אחריותה אינה מתכנסת כאמור.

קריב גילה למשל כי לשכת עורכי הדין טיפלה בהתנדבות בשבועיים האחרונים ב-200 משפחות עולים, משפחות פליטים מאוקראינה ומהגרי עבודה שבתיהם נהרסו או נפגעו קשה ומצאו את עצמם חסרי אונים מול הרשויות. "מחירי הדיור בבת ים עלו בכ-40%", אמר חבר הלשכה, עו"ד אלכס זרנופולסקי. "יש מקרים שבהם מבקשים מהעולים ערבויות שלא ניתן להביא, ולכן יש אנשים ששילמו שכירות שלושה חודשים מראש במזומן". התושבים דופקים על דלתות מס רכוש והעיריות, אך למדינה, הכתובת הראשית באירוע, אין מענה.

מצבם של המפונים לוט בערפל, וכך גם מצבו של השיקום הפיזי. במשך שלושת השבועות הראשונים, דנה ועדת הפנים על מתווה התחדשות עירונית מיוחד לאזורים שנפגעו בהובלת משרד האוצר ורשויות התכנון, שמטרתו להגדיל ככל הניתן את מספר הדירות שיוכלו להרוס באזור פגיעה, כולל דירות שלא נפגעו – הכול כדי לזרז את השיקום. 'האופציה המתחמית' מבקשת לאפשר לדיירים המעוניינים בכך למכור את הדירה ההרוסה שלהם למדינה, להוריד את אחוז ההסכמה הדרוש של בעלי הדירות המעוניינים בתהליכי התחדשות עירונית ל-51%, וכן לאפשר לרשויות המקומיות להרחיב את רדיוס התכנון הרבה מעבר לנקודת הפגיעה, כדי להפוך את הפרויקטים לכדאיים ואת התכנון והביצוע שלהם ליעיל.

רגע לפני שקפאה הוועדה, הייעוץ המשפטי הטיל וטו על כל התוכנית וטען שלא יקדם אותה בגלל פוטנציאל הפגיעה בזכות הקניין של התושבים. אתמול, חודש בדיוק לאחר שהדיון עליה נעצר ואלפי בעלי דירות נשארו ללא אופק, פרסם משרד האוצר הודעה על הסכמה על קידום התוכנית בין הייעוץ המשפטי למשרדים ומוסדות התכנון, אך תוכן המתווה טרם פורסם. מהלך בסדר הגודל שהמדינה מבקשת כעת ידרוש עוד הכנות חקיקה ממושכות ומורכבות כדי לקדם שינויים מהותיים במסגרת המשפטית של עולם התכנון הישראלי. כשהשינויים האלו יבואו לפני שולחן הממשלה והכנסת, הם ידרשו התגייסות פוליטית רחבה.

הכאוס הפוליטי הנוכחי, המתקיים בפגרת קיץ ומלווה בהתקפות המקצינות של הדרג הנבחר על הייעוץ המשפטי, מעלות חשש סביר שהשיקום יתעכב עוד זמן ארוך. כל עיכוב כזה הוא עוד זמן שבו המפונים יישארו בלי בית.