מספר הילדים בכיתות א'-ו' ירד בממוצע מ-26.7 ל-26.0 בין שנות הלימודים תשע"ד (2014-2013) לתשפ"ד (2024-2023), כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסמים היום (שני). הירידה החדה ביותר היא בחינוך הממלכתי עברי, שני תלמידים פחות בממוצע לכיתה: מ-28.9 ילדים בממוצע לכיתה בתשע"ד ל-26.9 ילדים בממוצע לכיתה בתשפ"ד. בחינוך הערבי הירידה היא בממוצע ילד לכיתה, מ-27.6 בתשע"ד ל-26.5 בתשפ"ד.

בניגוד למגמה זו, בחינוך הממלכתי-דתי ובחינוך החרדי, שבהם ממוצע התלמידים בכיתה היה מלכתחילה נמוך יותר, עלה מספר הילדים בכיתה. בחינוך החרדי מספר התלמידים בכיתה עלה מ-23.5 בתשע"ד ל-24.6 בתשפ"ד. בחינוך הממלכתי-דתי העלייה מתונה יותר, מ-24.6 בתשע"ד ל-25.3 בתשפ"ד.

מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים עלה ב-20.1% בין תשע"ד לתשפ"ה. מספר הכיתות עלה אף יותר, ב-23.5%, מה שאפשר את הקטנת הכיתות. בחינוך הממלכתי עברי מספר התלמידים עלה ב-17.7%, ומספר הכיתות ב-26.7%; בחינוך הערבי מספר התלמידים עלה ב-3.0%, ומספר הכיתות ב-7.2%; בחינוך הממלכתי דתי מספר התלמידים עלה ב-31.3%, ומספר הכיתות ב-27.6%; ובחינוך החרדי מספר התלמידים עלה ב-40.8%, ומספר הכיתות רק ב-34.3%.

ועדת שפירא לחינוך מיוחד המליצה לצמצם מספר הילדים בכיתה ל-19 ילדים בממוצע. ועדה זו, ששר החינוך יואב קיש אמר שיפעל ליישום מסקנותיה וקרא לאוצר לתקצב אותן, הוסמכה להמליץ על צעדים לשילוב יותר תלמידי חינוך מיוחד בחינוך הרגיל. הוועדה קבעה כי יש צורך לשפר את מערכת החינוך הרגילה ואת יכולתה לתת מענה לכלל התלמידים, כדי שהורים לילדים הזכאים לחינוך מיוחד יבחרו בשילוב בחינוך הרגיל על פני מסגרות נבדלות.