בית המשפט העליון החליט אתמול (שלישי) לדחות את עתירת קיבוץ נחל עוז נגד סיום הפינוי. חברי הקיבוץ, הסמוך לגבול הרצועה באזור העיר עזה ושנשמעים בו רעשי לחימה חזקים, יאבדו את סטטוס המפונים בסוף אוגוסט. בדיון שפטו דפנה ברק-ארז, יחיאל כשר ורות רונן.

בית המשפט קבע כי ליבת הנושא אינה שפיטה: "מתווה החזרה ליישובים, כפי שנקבע בהחלטות הממשלה ומינהלת התקומה, הוא נושא מדיניות מובהק המצוי עמוק במתחם שיקול הדעת המסור לגורמי הממשלה". הוא קיבל את טענת המדינה ש"חלק מהסעדים שהתבקשו עלולים לפגוע בשוויון ככל שיינתנו רק לעותרים, ולא לתושבים נוספים באזור".

בית המשפט ציין את השינויים שלהם הסכימו נציגי המדינה במהלך הדיון: מתן סיוע בשכר דירה לתושבים שבוחרים לא לחזור בהתאם למבחני התמיכה בסכום המקסימלי (6,000 שקלים בחודש); והגדלת התקציב לפעילויות הפוגה לסכום המקסימלי, אף אם לא יעמדו בתנאי של חזרת 80% מהתושבים (מה שיאפשר לנחל עוז לקבל 700 אלף שקלים נוספים בשנה). שינויים אלו יחולו בכל יישובי העוטף, אך רלוונטיים במיוחד לנחל עוז, שרוב חבריו טרם חזרו. עם זאת, בהחלטה צוין שמבחינת הקיבוץ לא מדובר במענה מספיק לקשיים שהוצגו.

הקיבוץ מסר בתגובה: "על אף תחושת האכזבה, קיבוץ נחל עוז מכבד את החלטת בית המשפט העליון. אנו מצפים ודורשים שהמדינה תעמוד בהתחייבויות הכספיות המעוגנות בפסק הדין, ותנקוט בצעדים נוספים שהכרחיים לשיקום והוצגו בפירוט לנציגי תקומה. במצב הקיים ולאור התמשכות המלחמה, כ-60% מן המשפחות בקיבוץ עדיין לא שבו אליו, והמענה שהציעה המדינה אינו מספק עבורן פיתרון אמיתי. נמשיך לעבוד למען חיזוק הקהילה, שיקום הקיבוץ ומשימת-העל שלנו, החזרת עמרי מירן למשפחתו, יחד עם כל החטופים והחטופה".

מנהלת תקומה הסכימה במהלך הדיון בבג"ץ בנושא, שנערך ביום ראשון, לשינויים מסוימים באופי התמיכה הכלכלית בתושבים, אך לא לביטול החזרה. השופטת דפנה ברק-ארז אמרה בדיון: "אני מציעה להתייחס להישגים שלכם, לחצי הכוס המלאה. המצוקות שלכם אמיתיות, אבל צריכה להיות הבנה גם למגבלות המדינה וגם למגבלות בית המשפט במקרה הזה".