שופטת בג"ץ דפנה ברק-ארז רמזה שבית המשפט לא יקבל את עתירת קיבוץ נחל עוז, ולא יתערב בהחלטת המדינה ומנהלת תקומה לסיים את תקופת הפינוי של 120 חבריו. "אני מציעה להתייחס להישגים שלכם, לחצי הכוס המלאה", אמרה בדיון שנערך בנושא בבג"ץ אתמול (ראשון), "המצוקות שלכם אמיתיות, אבל צריכה להיות הבנה גם למגבלות המדינה וגם למגבלות בית המשפט במקרה הזה". מנהלת תקומה הסכימה במהלך הדיון לשינויים מסוימים באופי התמיכה הכלכלית בתושבים, אך לא לדחיית החזרה.

הקיבוץ, הסמוך לגבול הרצועה, עתר לבג"ץ בתחילת החודש בבקשה לדחות את החזרה בכמה חודשים, והיה היחיד מיישובי העוטף שעשה זאת. הדיון נערך בזמן שברחבי הארץ מאות אלפים הפגינו ב"יום העצירה" להשבת החטופים, בהם עמרי מירן מנחל עוז. לקראת תחילת הדיון נשמעה אזעקה עקב ירי מתימן, והנוכחים באולם ירדו למקלט, בהם עשרות חברי נחל עוז. בזמן ההתראה המוקדמת של פיקוד העורף נראו חיוכים מרירים רבים, של מי שמתורגלים שנים רבות באזעקות ובירי טילים, ושהמציאות הביטחונית ממשיכה לשבש את חייהם.

נחל עוז נמצא פחות מקילומטר מגבול הרצועה, ובפרט הוא סמוך לעיר עזה, מוקד לחימה שהקרבות אף עלולים להתעצם בו בעקבות התוכנית לכיבוש העיר. סמוך לקיבוץ גם נמצאת עמדת תותחנים, ונשמעים בו רעשי לחימה חזקים במיוחד. רבים מהעותרים מספרים שהרעשים מונעים מילדיהם לישון בלילה ומציפים בהם טראומות.

"מדובר בעוד הפקרה בתוך שרשרת של הַפְקָרוֹת, צריך להמשיך את הפינוי כל עוד המלחמה נמשכת", אומר ל'דבר' אבישי אדרי, חבר נחל עוז, לאחר סיום הדיון. "הילדים שלנו עוברים תהליכי התאוששות ממה שהם עברו, אנחנו לא מוכנים להחזיר אותם אחורה. נספוג את העלויות ונפנה את עצמנו.

"אני מתחיל לחשוב לָמָּה ציפיתי שהמדינה פתאום תהיה פה. היא לא הייתה בעשור שלם של 'טפטופי' רקטות, שריפת שדות ובלוני נפץ. היא לא הייתה ב-7 באוקטובר, כשכיתת הכוננות רצה לאש בלי משימה ופקודה מהמדינה. המדינה לא דאגה במוקד הפינוי במשמר העמק לחיתולים, ולא למסגרות חינוכיות, אלו היו גופים אזרחיים. נציגי המדינה לא באו לשבעות ולוויות, בטח לא מהקואליציה, ולא קמה ועדת חקירה ממלכתית כדי להפיק לקחים שאנחנו צריכים כדי לחזור הביתה. באתי לנחל עוז מתוך ציונות, אבל אולי המדינה היא לא מקום לאנשי עקרונות".

רוב התושבים בוחרים שלא לחזור

חברי נחל עוז צפויים להפסיק להיות מוגדרים מפונים בעוד פחות משבועיים. 34 משפחות אומנם החליטו לחזור לקיבוץ, אך היתר, כ-60% מהמשפחות, בוחרות לא לשוב כעת. המפונים מחולקים בין מוקדים בקיבוץ משמר העמק ונתיבות, ואחרים גרים ביישובים שונים כבודדים.

כשהפינוי יסתיים אין חובה לחזור לקיבוץ, אך משפחה שתבחר לא לשוב תפסיק לקבל תקציב שמאפשר מחיה במקום המגורים הזמני. תהיה אפשרות לקבל תמיכה בשכר דירה בלבד, שיכולה להגיע בתנאים מסוימים ל-6,000 שקלים בחודש, לעומת עד 14 אלף שקלים בחודש למשפחה מפונה.

בעקבות החלטת הממשלה בסוף יוני כי כל חלקי העוטף יוגדרו מעתה בטוחים למגורים, הצידוק היחיד שנותר לפינוי יישובים בעוטף הוא המניעה השיקומית, הכוללת לפי מנהלת תקומה פגיעה במבני מגורים, מוסדות חינוך ותשתיות נוספות. קיבוץ נחל עוז ספג ב-7 באוקטובר פגיעה פיזית קשה, אך בניגוד לקיבוצים כמו בארי וניר עוז, מבחינת מנהלת תקומה כבר לא קיימת מניעה שיקומית לחיות בו.

עוצמת הרעש, ובעיות נוספות שעלו כמו היכולת הנפשית של הקהילה לשוב, אינן נכללות בשיקולי המניעה השיקומית. חברי נחל עוז פנו במרץ לבקשה הארכה, וניתנה להם הארכה בחודש מסוף יולי לסוף אוגוסט, עם הבהרה שלא תינתן העברה נוספת.

במנהלת תקומה טוענים כי אם יידחה פינוי אחד היישובים, או יאושרו תקציביים ייחודיים למפונים שבחרו לא לשוב, הדבר ייצור פער בין היישובים ויגרום לתושבים שכבר החלו לחזור להתחרט על כך.

המנהלת הציעה תיקונים למתווה החזרה

גם השופטים בדיון, דפנה ברק-ארז, רות רונן ויחיאל כשר, רמזו כי קיים קושי משפטי להיעתר לבקשת נחל עוז. עם זאת, בשל סוגיית הרעש והצורך שעלה מחברי הקיבוץ, השופטים שלחו את מנהלת תקומה ואת מנהלי הקהילה של הקיבוץ להגיע להסכמות. בתום יותר משעה וחצי של דיונים, המנהלת הציגה שני שינויים במתווה סיום הפינוי, שאליהם התייחסה השופטת ברק-ארז באמירתה לגבי "חצי הכוס המלאה". שינויים אלו יחולו על כל תושבי העוטף.

האחד, תושבים שבוחרים לא לחזור ליישוביהם ועומדים במבחן תמיכה יקבלו את הסכום המקסימלי, 6,000 שקלים בחודש. השני, שינוי הקריטריונים של תקציב תרבות ליישובי תקומה, כך שנחל עוז יוכלו לקבל ממנו 700 אלף שקלים נוספים בשנה. כיום הסכום מותנה בחזרת התושבים, ונחל עוז זכאים רק ל-250 אלף שקלים בשנה מכיוון שרוב חברי הקהילה לא שבו. בהתאם להצעת ראש מנהלת תקומה אביעד פרידמן, שעוד זקוקה לאישור סופי, הכסף יוקצה לקהילה, שתוכל להשתמש בו גם כדי לסייע למשפחות שבחרו לא לחזור.

בנחל עוז מסויגים לגבי הסדרים אלו. ההצעה שהסיוע בשכר דירה יעמוד על 6,000 שקלים כבר הייתה בדיונים בין מנהלת תקומה לבין הקיבוץ. לגבי 950 אלף השקלים, גם אם יועברו במלואם למשפחות המפונות שלא שבו זה יספיק רק ל-1,000 שקלים בחודש למשפחה – ויבוא על חשבון הייעוד של הכסף לפעילות תרבותית. מיכל מגן, אחת ממנהלות הקהילה של הקיבוץ, אמרה על כך: "לוקחים לנו מכיס אחד, ומעבירים לכיס אחר".

מגן ביקשה מהשופטים לקראת סיום הדיון לשקול מחדש את החלטתם. "כל החבל מכיר בצורך הייחודי של נחל עוז, והם יסכימו להארכה ייחודית לנו, כפי שגם אנחנו הכרנו בצרכים ייחודיים של בארי וניר עוז בעבר. אנחנו שבעי צלקות, נלחמים בכל הכוח לשמור על הקיבוץ, ואתם דוחקים אותנו להחליט אם לתת לקהילה או למשפחות".