בית הדין האזורי לעבודה ידון ביום רביעי בבקשה שהגיש השלטון המקומי למנוע מארגון המורים לנקוט צעדים ארגוניים, בהם גם האפשרות שלא לפתוח את שנת הלימודים החדשה המתוכננת להתחיל ביום שני, 1 בספטמבר. זאת, למרות שעד כה ארגון המורים לא הכריז על עיצומים או על שביתה.
הבקשה נשענת על הכרזת סכסוך עבודה של יו"ר ארגון המורים רן ארז מלפני כשבועיים, ב-13 בספטמבר. מאחר שמורי התיכונים המיוצגים בידי הארגון מועסקים בפועל על ידי הרשויות המקומיות, לשלטון המקומי קיימת האפשרות להגיש בקשה לבית הדין בנושא. שר החינוך יואב קיש ובכירים במשרד האוצר ביקרו בחריפות את החלטתו של ארז להכריז על סכסוך עבודה. לדבריהם, ככל שארגון המורים ינקוט צעדי מחאה בפועל – כולל עיצומים או שביתה – יוגש צו מניעה לבית הדין.
בסיס הסכסוך נעוץ בשלוש מחלוקות מרכזיות. הראשונה, ביטול שעות השהייה בבית שמורים מקבלים כיום, במסגרת מעבר ללוח לימודים מקוצר של חמישה ימי לימוד בשבוע. ארגון המורים מתנגד למהלך זה ודורש פיצוי הולם. השנייה, סוגיית פרישה מוקדמת של מורים – מהלך שמערכת החינוך מבקשת למנוע, בעוד הארגון טוען כי מדובר בזכות בסיסית של עובדים ותיקים.
המחלוקת השלישית מתייחסת לניכוי כפול משכרם של מורי חטיבות הביניים. על פי החלטת הממשלה, נקבע קיצוץ רוחבי של 3.3% בשכר עובדי המגזר הציבורי לשנים 2025–2026. בעוד הסתדרות המורים, המייצגת את מורי חטיבות הביניים, חתמה על הסכם עם המדינה שהסדיר את מנגנון הקיצוץ, ארגון המורים – שאינו מייצג פורמלית את מורי חטיבות הביניים – לא חתם על ההסכם. כתוצאה מכך, לטענת הארגון, נגרם מצב שבו שכרם של מורי חטיבות הביניים מנוכה פעמיים.
למרות שהנושא של מורי חטיבות הביניים אינו נמצא בסמכותו הישירה של ארגון המורים, הארגון מתכוון להעלות את הסוגיה על סדר היום. במשרד החינוך ובמשרד האוצר הביעו דאגה כי המשבר עלול להשליך על פתיחת שנת הלימודים כולה. כעת עיני המורים, התלמידים וההורים נשואות לדיון בבית הדין לעבודה ברביעי. ההכרעה עשויה להשפיע באופן ישיר על שגרת הלימודים הצפויה להיפתח בשבוע הבא – או על עיכובה.
