הצעת ההחלטה של צרפת וערב הסעודית לייצוב הבעיה הפלסטינית ויישום פתרון שתי המדינות, כוללת הכרה בזכותם של כלל הפלסטינים וצאצאיהם לשוב למולדתם. בהצהרת ניו יורק שתובא להצבעה בעצרת האו"ם בחודש הבא, נקבע בסעיף 39: "תמיכה בפתרון בעיית הפליטים, תוך אישור זכות השיבה".
המסמך, שפורסם על ידי שגרירות צרפת באו"ם, תומך גם בתוכנית השלום הערבית, המתבססת על החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם, ובה גם צוינה שיבת הפליטים הפלסטינים לישראל ומתן פיצויים למי שאיננו מעוניין לשוב. במסמך הנוכחי ובהחלטת האו"ם 194, לא מפורט אם הכוונה היא לשיבת הפלסטינים לתוך גבולות ישראל, קרי למקום מגורי אבותיהם, או שמא שיבה לשטחים שבהם תוקם לכאורה מדינת פלסטין.
הצהרת ניו יורק פורסמה ב-29 ביולי וחתמו עליה תריסר מדינות, בהן צרפת, מצרים, מקסיקו, סעודיה ובריטניה, לצד האיחוד האירופי והליגה הערבית. במסגרת המהלך הרחב בהובלת צרפת וסעודיה, המדינות שחתומות על ההצהרה יודיעו על הכרתן במדינה פלסטינית בעצרת באו"ם שתיערך בספטמבר.
"טעות בניסוח"
נשיא ומייסד מכון המחקר ממרי, יגאל כרמון, כתב ברשתות כי צרפת וכל המדינות שיתמכו בהצהרת ניו יורק, מבטלות למעשה את הכרתן במדינת ישראל: "החלטה זו לכשתתקבל תחזיר את הישראלים והפלסטינים לשנת 1948 ותפתח מחדש את המאבק האלים בין שני העמים על השטח שבין הים התיכון לנהר הירדן". בתגובה, שליחו המיוחד של נשיא צרפת עמנואל מקרון, עופר ברונשטיין, כתב כי מדובר בטעות בניסוח וכי הוא יתוקן: "הניסוח הנכון יהיה שהצדדים ינהלו משא ומתן ביניהם על פתרון לבעיית הפליטים".
הצעת ההחלטה הצרפתית להכרה במדינה פלסטינית בספטמבר תומכת בזכות השיבה של פליטי 48 לתוך מדינת ישראל ובכך מבטלת את ההכרה בה.
המסמך הצרפתי המוגש להחלטת עצרת האו"ם בספטמבר, שפורסם על ידי משרד החוץ הצרפתי ב29.7.25, קובע בסעיף 39 באופן מפורש "אישור זכות השיבה". המסמך גם תומך בתוכנית…— Yigal Carmon יגאל כרמון (@YigalCarmon) August 25, 2025
הנשיא מקרון הודיע בחודש שעבר כי צרפת החליטה להכיר במדינה פלסטינית, לאור "נאמנותה למחויבותה ההיסטורית לשלום צודק ומתמשך במזרח התיכון". מקרון אמר כי יפרסם "הודעה חגיגית" על כך בעצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר. השבוע, הנשיא הצרפתי הודיע כי יכיר במדינה פלסטינית גם אם ייחתם הסכם הפסקת אש והמלחמה בעזה תסתיים. שני שגרירים ישראלים לשעבר אמרו ל'דבר' לפני כחודש כי "ההכרה במדינה פלסטינית הצהרתית בלבד, אך בלי אופק מדיני יחסי החוץ יוסיפו להידרדר".
