ההתאוששות הכלכלית של ארגנטינה, שכונתה "נס" כשנה אחרי כניסתו של חאבייר מיליי לתפקיד נשיא ארגנטינה לפני כמעט שנתיים, מתבררת כאכזבה. כהונתו החלה בהתגברות האינפלציה ובהתרסקות כלכלית, ואחריהם נרשמו צמיחה מחודשת והאטה באינפלציה, שלשכת הנשיא הדגישה כהישגים. אך בסיכום התקופה, התוצר גדל בכ-1.6% בלבד וצמיחת התוצר לנפש הסתכמה בפחות מ-1%. שיעור האבטלה טיפס ל-7.9%, הגבוה ביותר מאז משבר הקורונה. באפריל, עם הפסקת התערבות הממשלה בקביעת שער החליפין, נרשמה צלילה חדה בפסו, שלפי סוכנות הדירוג מודי'ס הובילה לגל פשיטות רגל רחב במגזר העסקי.

קיצור תולדות כהונת מיליי

בנובמבר 2023, ערב כניסתו של מיליי לתפקיד, מצב הכלכלה הארגנטינית היה רע. האינפלציה השנתית עמדה על יותר מ-160%, וברבעון האחרון של 2023, הכלכלה רשמה צמיחה שלילית של 2.3%.

כהונתו של מיליי החלה בקיצוצים תקציביים ובהחלשת שער המטבע תוך שמירה על קביעתו בידי הממשלה. בעקבות הצעדים האלו האינפלציה התגברה והמיתון הכלכלי העמיק. בדצמבר האינפלציה השנתית עלתה ל-211.4% מ-160.9% בנובמבר, והמשיכה עד לשיא של 292.2% באפריל 2024. ברבעונים הראשון והשני של 2024 הכלכלה הצטמצמה ב-1.4% וב-1.7% בהתאמה. במצטבר הכלכלה הצטמקה לפחות מ-95% מרמתה ברבעון השלישי של 2023, אחרי שמיליי נכנס לתפקידו בסוף הרבעון הרביעי.

החלשת שער המטבע הייתה ככל הנראה אחד הגורמים להאצת האינפלציה. כששער המטבע נחלש, הייבוא מתייקר מכיוון שהייבוא נרכש בדולרים, שנעשים ליקרים יותר במונחי המטבע המקומי, פסו. המשמעות היא שתשומות ייצור ומוצרים סופיים מיובאים מתייקרים, ולכן האינפלציה מאיצה. טענת מיליי הייתה שהממשלה שומרת על שער פסו ברמה גבוהה בצורה מלאכותית. אולם לאחר הפיחות הראשוני, מיליי המשיך את קביעת שער המטבע עד שקרן המטבע התערבה.

סביר שהאינפלציה הגבוהה בתורה העמיקה את המיתון הכלכלי. אינפלציה גבוהה משבשת את הפעילות הכלכלית, כי כשהמחירים עולים בהיקף גדול ובתדירות גבוהה, משקי בית ועסקים מתקשים לתכנן כלכלית. לכך הצטרפו הקיצוצים והמדיניות הנוקשה ביחס לשכר עובדי הציבור, שצמצמו את ההכנסה של משקי הבית והעסקים, וכך פגעו ברמת הביקוש.

הנס הכלכלי

בחצי השני של 2024 הנתונים החלו להשתפר בתקופה שבה מדיניות מיליי זכתה לכינוי 'נס'. האינפלציה האטה, אם כי נשארה בשיעור גבוה, יותר מ-100% בדצמבר 2024. הצמיחה הכלכלית חזרה, וברבעון האחרון של 2024 הכלכלה שבה לגודלה מ-2023.

בינתיים מדובר בשיקום לא מהיר לאחת מהשנים הגרועות בהיסטוריה הכלכלית מרובת האסונות של ארגנטינה. בחודש הקרוב יתפרסמו הנתונים על הרבעון השני של 2025, וככל הנראה יתברר שהנס הכלכלי היה קצר. לפי בלומברג, ממרץ עד יוני הכלכלה הארגנטינאית בהתכווצות, כלומר בכל חודש נרשמת פעילות כלכלית בהיקף קטן מהחודש הקודם. לפי הדיווח, הפעילות הכלכלית הצטמצמה ב-0.7% ביוני לעומת מאי.

סביר שמדיניות מיליי תרמה להאטת האינפלציה. ראשית, הקיצוצים הפחיתו את ההכנסה ולכן הביאו לירידה בייבוא. כשהביקוש לייבוא פוחת, המטבע מתייצב, כי ייבוא כרוך בקניית דולרים. לכן כשהביקוש לייבוא גדל, עולה עמו הביקוש לקניית דולרים באמצעות פסו, והפסו נחלש לעומת הדולר. מיליי גם פעל לדיכוי העלאות שכר, שהן מרכיב חשוב בתהליך הייצור ובעליות המחירים.

חשוב מכך, מיליי נקט מדיניות של הגבלת שער המטבע המורכבת מהגבלה על תנועות הון ומעורבות של הבנק המרכזי בשוק המטבע. מדיניות זו מנוגדת לחלוטין להצהרותיו בדבר הסרת כל מעורבות ממשלתית, כולל הבטחת בחירות לסגור את הבנק המרכזי.

הגבלה על תנועות הון מייצבת את המטבע כי היא מונעת מכירת נכסים בפסו לטובת רכישת דולרים, לפי קריטריונים מסוימים. נוסף על כך, הבנק המרכזי השתמש ברזרבות הדולרים שלו לקניית פסו כדי למנוע את היחלשותו אל מול הדולר.

'גניבת הקריפטו הגדולה בהיסטוריה'

2025 התחילה עם סקנדל קריפטו שפורבס כינה 'גניבת הקריפטו הגדולה בהיסטוריה'. במרכזו עמדו הנשיא מיליי ואחותו קרינה, שמשמשת ראש הסגל שלו. בפברואר קידם מיליי בציוץ ברשת X מטבע קריפטו חדש בשם ליברה, שמחירו זינק וקרס תוך שעות ספורות. יותר מ-40 אלף משקיעים הפסידו את כספם, וכמה משקיעים שמכרו מוקדם הרוויחו מיליונים.

לפי החשד מדובר בהונאה בפרקטיקה ידועה, שבה כמה משקיעים עם מידע פנימי רוכשים נכס חדש במחיר אפסי וגורמים לעלייה במחירו, רק כדי למכור אותו בשביל רווחים עצומים ולגרום למפלה בערכו. החשד מבוסס, שכן יוזם המטבע, היידן מרק דיוויס, תיאר את התהליך במפורש בריאיון. בשווקים פיננסיים תחת רגולציה פרקטיקה זו אינה חוקית.

יותר מ-100 תלונות על הונאה הוגשו נגד מיליי בהובלת יריביו הפוליטיים, ונפתחה חקירה. המאשימים טוענים שקרינה מיליי תיאמה את הפגישה של הנשיא עם מקדמי הליברה. יוצר הליברה דייוויס אמר, לפי התביעה, שהוא שולח לה כסף, ומיליי חותם על "כל מה שאני אומר ועושה את מה שאני רוצה". שמה נקשר עם נכס קריפטו נוסף שערכו זינק ומייד קרס.

עסקת חילוץ, קריסת המטבע וגל פשיטות רגל

במרץ ובאפריל תשומת הלב הכלכלית בארגנטינה עברה למשא ומתן עם קרן המטבע הבינלאומית על תוכנית חילוץ נוספת, ה-23 במספר, לארגנטינה. כחלק מהתוכניות האלה, קרן המטבע מלווה לארגנטינה דולרים כדי שתוכל לעמוד בהחזרי החוב שלה, בכפוף לרפורמות שמוגדרות בהסכם. בריאיון ל'דבר' הדגיש הכלכלן מתיאס ורננגו שחוב חיצוני, כלומר חוב בדולרים ולא בפסו ארגנטינאי, הוא הבעיה הכלכלית הנצחית של ארגנטינה.

ב-11 באפריל הכריז מיליי על הסרת ההגבלות על תנועות ההון והתערבות בשער המטבע, בהתאם להסכם עם קרן המטבע. ההסכם הגיע כחלק ממאמץ של הבנק המרכזי לשמור על הפסו על ידי שימוש ברזרבות הדולרים שלו, שאזלו בתהליך, לקניית פסו. ההסכם כלל הלוואה של 42 מיליארד דולר: 20 מקרן המטבע, 12 מהבנק העולמי, ו-10 מבנק הפיתוח האינטר-אמריקאי. סך החוב של ארגנטינה לארגונים בינלאומיים עומד על כ-80 מיליארד דולר.

עסקת החילוץ עוררה מחלוקת בקרן המטבע, משום שההלוואה לארגנטינה צפויה להגיע ליותר מפי 10 מההקצאה המותרת בקרן המטבע. החריגה מההקצאה מצביעה על חוסר היכולת לעמוד בהחזר החוב וכרוכה בתוספת ענישה לשיעור הריבית על ההלוואה. לפי דיווח בתקשורת הארגנטינאית, ראש מחלקת האסטרטגיה בקרן המטבע סירבה לחתום על העסקה, ומנהל ההמיספרה המערבית, רודריגו ולדס הצ'יליאני, שידוע בביקורת שלו על הענקת ההלוואות ללא כיסוי לארגנטינה, פוטר.

ייתכן שהלחץ לקיום העסקה הגיע מוושינגטון. נציג מחלקת המדינה לאמריקה הלטינית, מאוריסיו קלאבר-סרון, אמר שההסכם עם קרן המטבע צריך לסיים את קו האשראי שמספקת סין לארגנטינה. במילים אחרות, תמיכת הממשל האמריקאי בעסקת החילוץ הותנתה בהפסקת קבלת סיוע בהלוואה מסין.

באופן אירוני, אף שמיליי הכריז בגאווה על הסרת ההגבלות, הוא נקט מדיניות הפוכה עד להסכם עם קרן המטבע, שדרשה את הצעד. בעבר אמר מיליי בריאיון: "אנחנו הליברטריאנים מתעבים את קרן המטבע, זה מוסד שלא צריך להתקיים", והוסיף שתפקידה להעניק כסף למדינות לפני קריסה ולאפשר להן לדחות את הקץ.

הסרת הגבלות ההון אפשרה למשקיעים שחוששים שערך הפסו יצנח למכור את הנכסים שלהם בארגנטינה, ולקנות דולרים. באפריל ומאי הון של יותר מ-5 מיליארד דולר יצא מארגנטינה. לפי הערכות ליוני, המספר יעלה ל-10 מיליארד בשלושת החודשים אפריל עד יוני. מיליי טען שבעקבות הרפורמות שלו הכלכלה הארגנטינאית תצמח ומשקיעים בינלאומיים יזרימו כסף, אך המציאות הפוכה.

עקב בריחת ההון, הפסו צנח ביותר מ-25% בין אפריל ליולי. כשההגבלות היו בתוקף, עליית שער הדולר הוגבלה לעד 2% בחודש. בינתיים היחלשות המטבע לא היתרגמה לגידול באינפלציה.

המגזר העסקי והממשלה בצרות

המצב הכלכלי העגום מתבטא באבטלה, במגזר העסקי ובחוסר האמון של המשקיעים בממשלה. אחד ממנהלי סניף מודי'ס בארגנטינה אמר לבלומברג ששיעור פשיטות הרגל של חברות הוא הגבוה ביותר מאז הקורונה. הוא הוסיף שחברות בינוניות וקטנות, אפילו כאלו עם דירוג אשראי גבוה, נמצאות בסכנה, כי שיעורי הריבית עבורן גדלו בחדות.

באמצע אוגוסט גייסה הממשלה הארגנטינית חוב בריבית שנתית של 69%, והצליחה לגייס רק 61% מהיעד. כלומר למרות שיעור הריבית הגבוה במיוחד, משקיעים לא מוכנים להלוות לממשלת ארגנטינה. ככל הנראה הם חוששים מהתעוררות מחודשת של האינפלציה.

הביקורת על מיליי חוצה את השדה הפוליטי

הביקורת על מיליי אינה בלעדית למרכז או לשמאל הכלכלי. ביולי הכריז מכון פון מיזס על הענקת פרס למיליי. המכון מייצג את האסכולה האוסטרית בכלכלה, המתנגדת הנחרצת ביותר למעורבות הממשלה, שמיליי רואה בעצמו נציג שלה. אלא שבתגובה להכרזה, שלושה מתוך חמישה חברים בוועדה המדעית המייעצת של המכון הודיעו על התפטרותם. במכתב ההתפטרות הם כתבו שההכרזה מייצרת מצג שווא שהפרס הוענק על דעתם. הם טענו נגד מיליי שהיכרותו עם ההגות האוסטרית "שטחית ופגומה" ושהצלחותיו הכלכליות הושגו באמצעות "ניפוח החוב הציבורי", ולכן לא יאריכו ימים.

פרשת שחיתות והבחירות המתקרבות

חרף הנתונים הכלכליים, מפלגתו של מיליי מובילה בסקרים לקראת בחירות האמצע לפרלמנט, שיתקיימו באוקטובר. בבחירות האמצע ייבחרו מחצית מחברי בית הפרלמנט הנמוך ושליש מהבית העליון. היתרון של מיליי מראה את חוסר האמון של הציבור הארגנטינאי במפלגות הממסדיות, שהובילו את הכלכלה הארגנטינאית למפלה אחר מפלה.

אולם הסקרים מראים שאף שהתמיכה במפלגתו של מיליי יציבה, הוא מאבד את יתרונו במהירות. עד סוף 2024 הסקרים הצביעו על פער של יותר מ-15%, בין לה ליברטאד אוונזה של מיליי למפלגת קירשנריסמו היריבה מן השמאל הסוציאליסטי. לפי הסקרים האחרונים הפער הצטמצם לכ-5%.

לכך מצטרפת פרשת שחיתות נוספת, שמאז פרסומה באמצע אוגוסט שולטת בכותרות בארגנטינה. הפרשה עוסקת בשוחד של חברות תרופות להשגת חוזים ממשלתיים. החברה שבמרכז הפרשה נהנתה מגידול של פי 20 בכספים מחוזים ממשלתיים בכהונת מיליי. בהקלטה שפורסמה בתקשורת, דייגו ספגנולו, ראש הרשות הארגנטינאית למוגבלויות ולשעבר עורך הדין של מיליי, אומר שאחותו של מיליי קרינה תקבל "3% מהתשלומים".

בעקבות הפרשה, ספגנולו פוטר והחלה חקירה שכללה פשיטה על משרדי הרשות ועל משרדי סוויזו ארגנטינה, חברת התרופות. הפרקליטות קיבלה יותר מ-50 הקלטות של ספגנולו מהעיתונות. סקרים שנערכו בעקבות הפרשה מראים ירידה דרמטית באמון הציבור במיליי ובמפלגתו. הסקרים הקרובים יראו כיצד הפרשה צפויה להשפיע על תוצאות בחירות האמצע.