יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט סירב לענות לשאלות מהאופוזיציה בדיון שניהל היום (ראשון) בוועדה. בפרט נמנע מלהשיב לאיזה נוסח החרדים מוכנים להסכים. ביסמוט אמר שהמטרה במתווה שלו היא "לייצר אווירה של אמון" בין צה"ל לחרדים, ובסופו של דבר קטע את הדיון ועבר להצבעות על מינויים לוועדות משנה.

בחקיקה הקיימת, שאותה החזיר לשולחן ביסמוט בישיבה הקודמת, מדובר על הורדת גיל הפטור מ-26 ל-23. צעד שגם מי שיזם את החוק במקור, יו"ר 'כחול לבן' בני גנץ, אמר שהוא כבר לא רלוונטי. לדברי רייטן, "דחיית השירות לא עזרה בגיוס חרדים ולא בשילוב שלהם בחברה ובכלכלה".

לדברי עו"ד מירי פרנקל שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון וסגנית יועמ"שית הכנסת, "החוק לא יאסור על שר הביטחון לתת דחיית שירות ברגע שיעבור סף שבו לא עומדים ביעדים", ו"כולם יגישו דחיית שירות לפי הכללים של החוק". ניכר שמדובר בהסכמות שלא מחייבות אף צד ומבוססות בעיקר על רצון טוב, כפי שהשתמע מדבריו של ביסמוט. פרנקל-שור המשיכה וטענה כי "העוגנים והסנקציות יתמרצו עמידה ביעדים, והנחת המוצא של החרדים זה שהמציאות תסתדר כשלא כולם ידחו שירות".

"זו משאלת לב, זה בטוח יתנגש", התעקש חילי טרופר (כחול לבן). "החרדים מגדירים את כולם לומדים, אז כולם ידחו שירות. מה יקרה שלא יעמדו ביעדים?". מזכיר הממשלה יוסי פוקס הבטיח: "יהיה סנקציות אחרי שנה". ביסמוט דבק בעמדתו לגבי "אקלים של אמון", והציג את המתווה שלו כהישג: "אנחנו לראשונה במצב שבו חרדים מצדדים בחוק גיוס".

הדיון היום הוא אחד משלושה דיונים בחוק הגיוס שביסמוט קבע השבוע. בשבוע שעבר הוא הוביל לראשונה את דיוני הוועדה אחרי שמונה במקום יולי אדלשטיין, שדרש סנקציות משמעותיות נגד חרדים שנמנעים מגיוס. מינויו נערך ברקע משבר קואליציוני, ועזיבה של המפלגות החרדיות את הממשלה (אם כי ש"ס נותרה לעת עתה בקואליציה).

חברי הכנסת אלעזר שטרן (יש עתיד), טרופר ורייטן שאלו שוב ושוב את ביסמוט במהלך הדיון לאיזה נוסח החרדים מוכנים. אך יו"ר הוועדה התחמק, לא איפשר להם להמשיך לדבר, עצר את הדיון ועבר להצבעות על בחירת יו"ר ועדת המשנה לענייני קצא"א, תפקיד שאליו הוא נבחר בעצמו.

הצעה להשתמש במנגנון נדיר שעוקף את הכנסת

עו"ד פרנקל שור המליצה לוועדה לחוקק את חוק הגיוס כהוראת שעה, ולא כחוק קבוע. עם זאת, היא סייגה: "אם ייכשלו בעמידה ביעדים, החוק לא יאפשר לשר הביטחון להנפיק עוד דחיות שירות".

הוראת שעה שמחוקקת במסגרת תקנות לשעת חירום מאפשרת פעולה ללא צורך באישור הכנסת. זה מנגנון שנעשה בו שימוש לעיתים נדירות, בעיקר במלחמה. מטרתו היא לאפשר הפעלת סמכות שאינה מעוגנת בחקיקה קיימת, עד להשלמת תהליך חקיקה מסודר.

"זה ניסוי!", זעמה חברת הכנסת אפרת רייטן (הדמוקרטים), "השורה התחתונה היא שהמתווה הזה הוא מאוד מאוד רך. מה שמטריד הוא שהמתווה הזה אומר שלא יהיה גיוס עכשיו, ולא יהיה מענה למה שדדו בר כליפא (ראש אכ"א, א.ג) אמר פה לפני יותר מחצי שנה על צרכי הצבא".