"בסופו של דבר, הבת שלי ישבה חצי שנה בלי ללכת לבית ספר", מספרת יעל כהן שילה (41), אם לשתיים מירושלים. בתה הבכורה לא שובצה באף מסגרת חינוכית, ונעדרה מלימודים במשך שישה חודשים. "בחנוכה התקשרתי למוקד של משרד החינוך ושאלתי מה השיבוץ של הבת שלי, והמוקדנית אומרת לי שהיא לא רשומה בשום מקום. אני לא מבינה איך יכול להיות שיש תלמידה שמשרד החינוך לא יודע מה קורה איתה חצי שנה?".
לדברי כהן שילה, הסיבה להיעדר השיבוץ של בתה ברורה: "אנחנו ספרדיות ולא הסכמנו להסדר של העירייה עם הסמינרים על החלוקה בין ספרדיות לאשכנזיות, אז פשוט נקמו בנו". מערכת החינוך החרדית בנויה כך שבסוף כיתה ח' – כלומר בסיום בית הספר היסודי – התלמידים והתלמידות נרשמים למוסדות החינוך העל־יסודיים. מאחר שבנות חרדיות לומדות לימודי ליבה, רוב מערכת החינוך שלהן מתוקצבת ומפוקחת במלואה על ידי משרד החינוך, והשיבוץ נעשה באמצעות הרשויות המקומיות.
אי־שיבוץ תלמידות ספרדיות על רקע מוצאן הוא בלתי חוקי, אם בשל חוק החינוך הממלכתי האוסר על אפליה, ואם בשל חובתן הסטטוטורית של הרשויות המקומיות לשבץ ילדים במוסדות חינוך. "הבת הבכורה שלי הייתה בין חמש המובילות מבחינה לימודית בשכבה שלה, והיא רצתה ללמוד בסמינר אשכנזי בינוני עם חברות שלה שהתכוונו ללכת לשם".
לטובת השיבוץ במוסד, בכל בית ספר יסודי חרדי יש "מקשרת" שתפקידה להוביל את ההליך. "המקשרת רצתה שהבת שלי תלמד בסמינר ספרדי טוב, בהתאם להסדר שסגרו עם הסמינר: לשבץ תלמידה טובה, ובתמורה לקבל חמש תלמידות חלשות. ואנחנו, שלא הכרנו את הסידור, התעקשנו על הסמינר שהבת שלי רצתה. בנקודה הזאת היא הפסיקה לסייע לנו".
הליך ההרשמה מתקיים לפני תחילת שנת הלימודים. תחילה, כהן שילה רשמה את בתה לסמינר הרצוי. "הרשמת (האחראית על רישום תלמידות בסמינר, מ"מ) אמרה לנו להירשם בעירייה 'כדי שהיא תתקבל במכסה של הספרדיות'. אלא שאז, כשניסיתי להירשם בעירייה, אמרו לי שיש טעות טכנית ומרחו אותי שלושה שבועות".
"הבת שלי עברה מסע ייסורים"
כהן שילה אינה לבד. עו"ד יואב ללום, מנכ"ל עמותת "נוער כהלכה" הפועלת מאז 2002 למיגור אפליית תלמידות ספרדיות בסמינרים חרדיים, אמר ל"דבר" כי "בשנה האחרונה מספר הפניות הגבוה ביותר לעמותה שלנו מגיע מירושלים, והוא עומד על 800 פניות בשנה". אחריהן מופיעות בני ברק (כ־500 פניות) ומודיעין עילית (כ־200). לדבריו, "יש גם כמאה פניות מהורים לתלמידות בבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ".
בתחילת החודש פרסם שר החינוך יואב קיש סרטונים ברשתות החברתיות, שבהם איים בקיצוץ תקציבי אולפנות לבנות חרדיות עקב אי־קבלת תלמידות ממוצא ספרדי. "כרגע יש חמישה מוסדות שיעלו לשימוע", אמר קיש באחד הסרטונים. "לא נוותר. הרישום העירוני הוא זה שקובע".
לא תהיה במערכת החינוך אפליה על רקע מוצא!
לאחר עבודה מאומצת של משרד החינוך, רוב מוחלט של הבנות בסמינרים שובצו כחוק ובאופן חסר תקדים כבר בסוף יוני.
קומץ סמינרים בירושלים ובבית שמש מסרבים לשיבוץ ופועלים בניגוד לחוק.
האפליה הגזענית והבזויה הזו תסתיים או בשימועים, שלילת תקציבים…— יואב קיש Yoav Kisch (@YoavKisch) September 1, 2025
אולם ייתכן שהאחריות אינה מוטלת רק על הסמינרים. בינואר האחרון פורסם בכלי התקשורת קובץ אקסל העומד במרכז תביעה נגד עיריית ירושלים, הסמינרים ומנהליהם. בקובץ מופיעים תיאורים של אופיין של תלמידות לצד שיוכן העדתי, המקודד באותיות: ס' לספרדי, א' לאשכנזי ו"חצי חצי" כשההורים אינם מאותו מוצא. בין היתר נכתב: "הסמינר מוכן לקבל אותה אם יבואו מספיק א' טובות".
גם לאחר שבתה של כהן שילה החלה ללמוד באחד הסמינרים, האפליה לא פסקה. "מנהלת הסמינר כל הזמן הייתה אומרת 'אתם לא משלנו. יש לכם אפשרות – או שהיא תצא או שהיא תצא'. היא גם השעתה אותה מפעילות פורים, שהיא פעילות שיא בשנת הלימודים החרדית". היעדר השיבוץ של הבת הבכורה השפיע גם על בתה הצעירה של כהן שילה. "השיבוץ של הבת הצעירה מושפע מהשיבוץ של הבכורה, וכל עוד היא לא שובצה – גם הצעירה לא שובצה".
לאורך הדרך התקבלו הצעות שיבוץ שונות, אך רבות מהן לא התאימו. "חלק מהסמינרים שהציעו לנו לא התאימו, כמו סמינר שמיועד לבנות מהרווחה או סמינר שממוקם באזור תעשייה עם מבנה מתפרק. לחלק מהסמינרים שהציעו לנו הסכמנו, למרות שמדובר במסגרות שונות מאורח החיים שלי, כמו למשל סמינר אורתודוקסי מודרני או חרדי לאומי. אמרתי לעצמי 'בסדר, העיקר שהבת שלי תלך למסגרת', אבל אז הילדה הייתה הולכת לראיון, היו מתרשמים ממנה, ואחר כך מתקשרים ומבטלים לפתע ללא הסבר".
בסופו של דבר החליטה כהן שילה, "בעצת חברה", לשלוח את בנותיה לאולפנה מחוץ לעיר. "הבת הבכורה הייתה בפערים לימודיים, והיא שובצה במב"ר שם לא הסתדרה חברתית. השנה היא לא הולכת לבית ספר. אין שום סיבה בעולם שהיא הייתה צריכה לעבור את מסע הייסורים הזה. לשמחתי, הבת השנייה הייתה בפער לימודי של חודש, אז איתה הדברים הסתדרו מהר יותר".



