דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ו בסיון תשפ"ו 11.06.26
23.6°תל אביב
  • 19.4°ירושלים
  • 23.6°תל אביב
  • 22.1°חיפה
  • 23.8°אשדוד
  • 23.2°באר שבע
  • 35.3°אילת
  • 23.6°טבריה
  • 19.9°צפת
  • 23.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

"הבת שלי ישבה בבית חצי שנה, מנהלת הסמינר הייתה אומרת 'אתם לא משלנו'"

יעל כהן שילה, אם לשתיים מירושלים. בתה הבכורה נותרה ללא שיבוץ ונעדרה מהלימודים במשך חצי שנה (צילום: אלבום פרטי)
יעל כהן שילה, אם לשתיים מירושלים. בתה הבכורה נותרה ללא שיבוץ ונעדרה מהלימודים במשך חצי שנה (צילום: אלבום פרטי)

יעל כהן שילה, אם לשתיים מירושלים, מספרת ל'דבר' כי בתה הבכורה נותרה חודשים ארוכים מחוץ למערכת בגלל מוצאה: "אנחנו ספרדיות, אז פשוט נקמו בנו". מאות פניות בשנה מדווחות על אפליה עדתית חמורה בסמינרים חרדיים, משרד החינוך מאיים בסנקציות, אך בפועל מעט מאוד משתנה

מיכל מרנץ
מיכל מרנץ
כתבת חינוך
צרו קשר עם המערכת:

"בסופו של דבר, הבת שלי ישבה חצי שנה בלי ללכת לבית ספר", מספרת יעל כהן שילה (41), אם לשתיים מירושלים. בתה הבכורה לא שובצה באף מסגרת חינוכית, ונעדרה מלימודים במשך שישה חודשים. "בחנוכה התקשרתי למוקד של משרד החינוך ושאלתי מה השיבוץ של הבת שלי, והמוקדנית אומרת לי שהיא לא רשומה בשום מקום. אני לא מבינה איך יכול להיות שיש תלמידה שמשרד החינוך לא יודע מה קורה איתה חצי שנה?".

לדברי כהן שילה, הסיבה להיעדר השיבוץ של בתה ברורה: "אנחנו ספרדיות ולא הסכמנו להסדר של העירייה עם הסמינרים על החלוקה בין ספרדיות לאשכנזיות, אז פשוט נקמו בנו". מערכת החינוך החרדית בנויה כך שבסוף כיתה ח' – כלומר בסיום בית הספר היסודי – התלמידים והתלמידות נרשמים למוסדות החינוך העל־יסודיים. מאחר שבנות חרדיות לומדות לימודי ליבה, רוב מערכת החינוך שלהן מתוקצבת ומפוקחת במלואה על ידי משרד החינוך, והשיבוץ נעשה באמצעות הרשויות המקומיות.

אי־שיבוץ תלמידות ספרדיות על רקע מוצאן הוא בלתי חוקי, אם בשל חוק החינוך הממלכתי האוסר על אפליה, ואם בשל חובתן הסטטוטורית של הרשויות המקומיות לשבץ ילדים במוסדות חינוך. "הבת הבכורה שלי הייתה בין חמש המובילות מבחינה לימודית בשכבה שלה, והיא רצתה ללמוד בסמינר אשכנזי בינוני עם חברות שלה שהתכוונו ללכת לשם".

לטובת השיבוץ במוסד, בכל בית ספר יסודי חרדי יש "מקשרת" שתפקידה להוביל את ההליך. "המקשרת רצתה שהבת שלי תלמד בסמינר ספרדי טוב, בהתאם להסדר שסגרו עם הסמינר: לשבץ תלמידה טובה, ובתמורה לקבל חמש תלמידות חלשות. ואנחנו, שלא הכרנו את הסידור, התעקשנו על הסמינר שהבת שלי רצתה. בנקודה הזאת היא הפסיקה לסייע לנו".

נערות מהמגזר החרדי בשכונת מאה שערים בירושלים. "אמרו לנו: 'יש לכם אפשרות – או שהיא תצא או שהיא תצא'" (צילום ארכיון: חיים גולדברג/ פלאש 90)
נערות מהמגזר החרדי בשכונת מאה שערים בירושלים. "אמרו לנו: 'יש לכם אפשרות – או שהיא תצא או שהיא תצא'" (צילום ארכיון: חיים גולדברג/ פלאש 90)

הליך ההרשמה מתקיים לפני תחילת שנת הלימודים. תחילה, כהן שילה רשמה את בתה לסמינר הרצוי. "הרשמת (האחראית על רישום תלמידות בסמינר, מ"מ) אמרה לנו להירשם בעירייה 'כדי שהיא תתקבל במכסה של הספרדיות'. אלא שאז, כשניסיתי להירשם בעירייה, אמרו לי שיש טעות טכנית ומרחו אותי שלושה שבועות".

"הבת שלי עברה מסע ייסורים"

כהן שילה אינה לבד. עו"ד יואב ללום, מנכ"ל עמותת "נוער כהלכה" הפועלת מאז 2002 למיגור אפליית תלמידות ספרדיות בסמינרים חרדיים, אמר ל"דבר" כי "בשנה האחרונה מספר הפניות הגבוה ביותר לעמותה שלנו מגיע מירושלים, והוא עומד על 800 פניות בשנה". אחריהן מופיעות בני ברק (כ־500 פניות) ומודיעין עילית (כ־200). לדבריו, "יש גם כמאה פניות מהורים לתלמידות בבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ".

בתחילת החודש פרסם שר החינוך יואב קיש סרטונים ברשתות החברתיות, שבהם איים בקיצוץ תקציבי אולפנות לבנות חרדיות עקב אי־קבלת תלמידות ממוצא ספרדי. "כרגע יש חמישה מוסדות שיעלו לשימוע", אמר קיש באחד הסרטונים. "לא נוותר. הרישום העירוני הוא זה שקובע".

אולם ייתכן שהאחריות אינה מוטלת רק על הסמינרים. בינואר האחרון פורסם בכלי התקשורת קובץ אקסל העומד במרכז תביעה נגד עיריית ירושלים, הסמינרים ומנהליהם. בקובץ מופיעים תיאורים של אופיין של תלמידות לצד שיוכן העדתי, המקודד באותיות: ס' לספרדי, א' לאשכנזי ו"חצי חצי" כשההורים אינם מאותו מוצא. בין היתר נכתב: "הסמינר מוכן לקבל אותה אם יבואו מספיק א' טובות".

גם לאחר שבתה של כהן שילה החלה ללמוד באחד הסמינרים, האפליה לא פסקה. "מנהלת הסמינר כל הזמן הייתה אומרת 'אתם לא משלנו. יש לכם אפשרות – או שהיא תצא או שהיא תצא'. היא גם השעתה אותה מפעילות פורים, שהיא פעילות שיא בשנת הלימודים החרדית". היעדר השיבוץ של הבת הבכורה השפיע גם על בתה הצעירה של כהן שילה. "השיבוץ של הבת הצעירה מושפע מהשיבוץ של הבכורה, וכל עוד היא לא שובצה – גם הצעירה לא שובצה".

לאורך הדרך התקבלו הצעות שיבוץ שונות, אך רבות מהן לא התאימו. "חלק מהסמינרים שהציעו לנו לא התאימו, כמו סמינר שמיועד לבנות מהרווחה או סמינר שממוקם באזור תעשייה עם מבנה מתפרק. לחלק מהסמינרים שהציעו לנו הסכמנו, למרות שמדובר במסגרות שונות מאורח החיים שלי, כמו למשל סמינר אורתודוקסי מודרני או חרדי לאומי. אמרתי לעצמי 'בסדר, העיקר שהבת שלי תלך למסגרת', אבל אז הילדה הייתה הולכת לראיון, היו מתרשמים ממנה, ואחר כך מתקשרים ומבטלים לפתע ללא הסבר".

בסופו של דבר החליטה כהן שילה, "בעצת חברה", לשלוח את בנותיה לאולפנה מחוץ לעיר. "הבת הבכורה הייתה בפערים לימודיים, והיא שובצה במב"ר שם לא הסתדרה חברתית. השנה היא לא הולכת לבית ספר. אין שום סיבה בעולם שהיא הייתה צריכה לעבור את מסע הייסורים הזה. לשמחתי, הבת השנייה הייתה בפער לימודי של חודש, אז איתה הדברים הסתדרו מהר יותר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!