הטקסים הממלכתיים לציון שנתיים לטבח 7 באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל מתקיימים היום (חמישי). ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר על החטופים: "אנחנו מחויבים להשיב את כולם עד האחרון שבהם. הנופלים פעלו להשגת כל מטרות המלחמה – ונשיג אותן".

"הבנים והבנות שנפלו במערכה הם אבני היסוד של תקומת ישראל", אמר נתניהו, "יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים, צ'רקסים ובני קבוצות אחרות. לפני שנתיים קיבלנו המחשה מזעזעת למושג 'רצח עם'. אני לא מדבר על המושג הפיקטיבי שמשתמשים בו מבקשי רעתנו. אם המרצחים השפלים היו יכולים לעשות זאת שוב, הם היו שוחטים את כולנו. מעמק הבכא של 7 באוקטובר הגענו לפסגת החרמון, לשמי טהרן ולחיבוק מרטיט הלב של משפחות החטופים עם יקיריהם. כוחות היבשה האוויר והים ראויים למלוא ההערכה – ועוד יסופרו עלילות הגבורה שלהם".

ראש הממשלה הוסיף: "אני רוצה לציין כוח נוסף שהצטרף אליהם במלחמה הזאת – כוח מפלסי הדרך. מפעילי הדחפורים והבאגרים שהיו חשופים לאש. הם הצילו חיים בחירוף נפש, וחלקם אף שילמו בחייהם. גם כלי ההנדסה, כלי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) שלהם ספוגים ברוח עזה על משל הרוח בפלדה".

"הזיכרון של כל גיבורינו נמצא איתנו בכל זמן, בכל מקום. ההתיישבות החדשה ליד העיר ערד, מצפה יהונתן, מנציחה את מח"ט הנח"ל אל"ם יהונתן שטיינברג. גבעת רועי, סמוך לדרך בורמה ממלחמת העצמאות, מנציחה את מפקד היחידה הרב ממדית, אל"ם רועי לוי".

"המאבק עוד לא תם, אבל דבר אחד ברור – כל מי שמניף עלינו יד, יודע שישלם מחיר כבד מאוד. אנחנו נחושים להשלים ניצחון שישפיע על סביבות חיינו לשנים רבות. ישראל נמצאת בקו החזית של ההתנגשות בין ברבריות לנאורות".

טקס האזכרה הממלכתי לחללי המלחמה נפתח בהר הרצל.

נשיא המדינה יצחק הרצוג: "על דעת המקום ועל דעת הקהל, אני מבקש רשות לעמוד לפניכן היום, משפחות שכולות אהובות ויקרות, כשליח הציבור של עם שלם, ולדבר אל ליבכן. אל ליבכן היקר, שלקול הדופק שלו הצטרפו בשנתיים האחרונות דפיקות מן החוץ – שהפכו לבשורה המרה מכל.

"'הַכָּחֹל בָּאֲוִיר יֵלֵךְ וְיַחֲוִיר – אַחֲרֵי זֶה. מְעֻוָּת לֹא יִתְקֹן, וְטוֹב לֹא יִשְׁכֹּן – אַחֲרֵי זֶה. מַה שֶּׁהָיָה הוּא לֹא שֶׁיִּהְיֶה – אַחֲרֵי זֶה. דָּבָר לֹא יְכַסֶּה אֶת הַחוֹר בֶּחָזֶה – אַחֲרֵי זֶה'. כך כתב המשורר והאב השכול גיורא פישר. ואתם, שמחוגי חייכם קפאו מלכת בשנתיים האחרונות, וימיכם נחצו באיבחה אלימה אחת ל'לפני זה' ו'אחרי זה' – אתם יודעות ויודעים היטב, על בשרכם, מה זה אומר. עד כמה הכאב חריף, עד כמה הפצע פעור ולא באמת מגליד. לעולם.

"חוט בוער וכואב עובר בין דורות השכול של הארץ האהובה הזו. בין נופלי תש"ח ושנות התקומה, דרך נופלי כל מערכות ישראל, ועד נופלי המלחמה הקשה של השנתיים האחרונות – מהאסון הנורא, המטלטל, של שבעה באוקטובר – שמחת תורה, ועד השבועות והימים האחרונים ממש, בהם המשיכו להגיע אלינו בשורות האיוב. חוט של מסירות נפש, של אהבה, של גבורה ושל אובדן. חוט הקושר גם אתכן, משפחות אהובות, בקשר גורל; ואותנו – את העם כולו – אליכן.

"בשנתיים האחרונות מיכל ואני פגשנו רבים מכם ברגעי השבר הגדולים ביותר, וברגעי תעצומות נפש אדירות, שקשה להאמין שישנן. פגשנו אנשים ונשים מכל מעגלי החיים בישראל, מכל השקפה, אמונה ואורח חיים, שבולען ענק נפער בלב חייהם, ואף על פי כן – הם מוסיפים ללכת. בכאב עצום ובבחירה עיקשת בחיים.

"במעמד המקודש הזה, במקום המקודש הזה, אני מבקש לפנות כנשיא מדינת ישראל, אליכם יקיריי – ואל כל המשפחות השכולות כולן, להרכין ראש ביראה ולומר תודה בשם מדינת ישראל. תודה על הבנים שגידלתם – לוחמים מלאי גבורה שלא היססו כשיצאו להציל את מדינת ישראל, להכריע את האויב ולהשיב את החטופים. לוחמים שבכיסם תמונות החטופים ובליבם עוז ותעצומות. לא בכדי גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הקפיד בנאומו בכנסת להודות לחיילי צה"ל ולשבח את גבורתם ואת תרומתם למהלך ההיסטורי שמתהווה. בזכות הבנות והבנים הגיבורים שלנו, בזכות המשפחות השכולות, בזכות הפצועים שהקריבו כל כך הרבה – בזכות כל אלה אנחנו כאן. לא נשכח זאת לעולם ועד.

"יקירותיי ויקיריי, אין ספק שהימים הללו הם היסטוריים ומטלטלים לאין קץ, וּמְלֻוִים הן באנחת רווחה והן בכאב ובצער עמוק ביותר, כשאהובינו היקרים כל כך שבים אלינו מידי המרצחים – מי לביתם ולשיקום ומי לקבר ישראל. עם שלם נאבק שנתיים תמימות כדי להגיע לרגע הזה, ואי אפשר שלא לחוש שהנה – גם אם זה לא הסוף, אולי, בתקווה, אנחנו הולכים וקרבים אליו – בגרונות חנוקים מדמעות כאב, וגם הקלה, הנמהלות זו בזו. גם בעת הזאת, ובמיוחד בה, אנחנו זוכרים היטב: המשימה לא הושלמה! עלינו לפעול בכל דרך ובכל כלי העומדים לרשותנו, כדי שכל החללים החטופים – עד האחרון שבהם – יובאו למשפחותיהם, לנוף מולדתם, ולמנוחת עולמים.

"אין זה סוד שבתוך ימי הלחימה הקשים של השנתיים האחרונות – קשה היה לעיתים להמשיך ולהבחין גם בטוב ובאור שזכינו לראות בשנתיים האלה, לצד כל החושך והכאב. קשה היה להרים מבט מעל לכותרות החדשות, לפושים ולנהר המידע באתרים וברשתות, ולשאול, ולדעת, מה ייזכר אחרי שהתותחים יפסיקו לרעום? מה יתגלה כשיתפזר העשן? ובכן, אני אומר לכם בלי צל של ספק מה יזכרו: את אהוביכם! את יקיריכם! את גיבורי ישראל שנפלו על הגנת העם והמולדת! את האור הגנוז הישראלי שפרץ מהם באחת! מה שיראו ומה שיזכרו לנצח הוא דור מופלא, היסטורי, מכונן, טובי בנותינו ובנינו בחובה, בקבע ובמילואים, מכיתות הכוננות ומכל כוחות הביטחון, אשר נלחמו בגבורה ובעוז – יחד.

"יזכרו אנשים מגיל 18 ועד 96, מכל קהילות ישראל, שהשאירו את הכל מאחור, עטו מדי זית, ויצאו להילחם על הבית של כולנו שוב ושוב ושוב. יזכרו משפחות וקהילות בעורף – מכל רחבי הארץ, מכל אמונה השקפה ואורח חיים – שרתומות ועומדות באתגרים עצומים; וסולידריות ישראלית שאין שנייה לה. וגם – ואולי חשוב מכל – יזכרו, כך אני מאמין, שהערבות ההדדית הזאת חייבת להמשיך ולעמוד לנגד עינינו, כי היא זו שהופכת אותנו לראויים. ״כל ישראל ערבים זה בזה״ – לא במובן הדרשני, ההלכתי או המליצי, אלא במובן הקיומי.

"כן, יקירותיי ויקיריי, אין ספק שבחלוף שנתיים של מלחמה, אנחנו צריכים ליצור לנו אופק של עתיד, של "יום שאחרי" – הן כלפי בית והן כלפי חוץ. ולשם כך, כבר כעת, מבעד לעשן ולאש, מבעד לגעגוע ולחרדה, אנחנו חייבים לשאול – מה נשתנה בנו. מה למדנו, מה נצרב בנו, ומה מוכרח שיישאר בנו. למדנו שאסור לנו להיות אטומים וזחוחים; לא לזלזל בכוחם של אויבינו וברוע כוונותיהם.

"למדנו שחלילה לנו מלסתום את אוזנינו בפני שום קול, קטן כגדול, המבקש להזהיר ולהתריע. ולמדנו – או נזכרנו – כי אחיות ואחים אנחנו, ושהזיכרון הזה, עליו להיחקק בנו לנצח. באחווה הזאת טמון כוחנו, והיא רוח החיים המפעמת בנו.

"כשהיא נחלשת – כך גילינו שוב – אנחנו בסכנה קיומית של ממש. לפני שעות ספורות, באישון לילה, נשאתי דברי הספד במרחק של כמה עשרות מטרים מכאן, בהלווייתו של גיבור ישראל – סרן דניאל פרץ זכרו לברכה, שלחם בקרבות הגבורה בנחל עוז בשבעה באוקטובר.

"זו הייתה הלוויה מרגשת, מכוננת אפילו, שכל כולה אהבה, געגוע, ואמונה גדולה בצדקת הדרך. דברי הספד רבים ומרגשים נישאו בהלוויה הזאת, בהם של הגיבור החטוף ששב אלינו – מתן אנגרסט, אבל רגע אחד לא יישכח מליבי; הרגע שבו אביו של דניאל – חברי היקר הרב דורון פרץ – איש של אהבת ישראל מפעמת, זעק בקול גדול ואמר: 'האח שלנו שמתווכח איתנו הוא לא האויב! האח שלנו שחולק עלינו הוא לא האויב!'.
'האויב זה חמאס!' – הוא אמר, 'האויב זה מי שהרגו את דניאל! האויב זה מי שרוצה להשמיד אותנו!'. כך אמר הרב דורון פרץ.

"דיברתי אתמול עם הוריו של החלל החטוף סמל ראשון תמיר נמרודי שיובא עוד מעט למנוחת עולמים בכפר סבא, אחרי ש-739 יום לא נודע גורלו. אחריו, בימים הקרובים יתקיימו גם הלוויותיהם של ענבר הימן, רס"ם מוחמד אלאטרש ועוד ועוד חטופים אהובים ויקרים כל כך, שהובאו בימים האחרונים אלינו – אל נוף מולדתם; ומוכרחים לעשות כל שרק ניתן להשיב את תשעה-עשר הנותרים.

"מזעזע אותי לראות ולשמוע כיצד גם עכשיו, בעודנו ממשיכים לקבור את מתינו, רוח הפלגנות, הקיטוב והשנאה שבה ומרימה את ראשה המכוער. אנחנו חייבים לזכור: הסיפור שלנו – בן אלפי השנים, הוא סיפור שגדול מכל אחת ואחד מאתנו. הסיפור שלנו הוא סיפור של עם שקם כעוף החול מהגרועים שבאסונות שידעה האנושות, והצליח לקום ולהתרומם בזכות הדבקות בציוויים העתיקים: נצח ישראל לא ישקר. וכל ישראל ערבים זה בזה. כולנו, ביחד; וכשאיננו נכנעים לקיצוניים ולמחרחרי המדון בינינו, כשאנחנו בוחרים להתאחד סביב דגל ומשימה משותפת, אין משימה שלא נוכל לה.

"אחיותיי ואחיי, בנות ובני משפחת השכול; אני מתחייב בפניכם: נוסיף ללכת בדרכם, בדרכנו. נרפא את הפצעים, הגלויים והנסתרים, באמונה, בסבלנות, בתקווה, ויחד נחלום ונגשים עתיד טוב לילדינו, בארץ האהובה הזאת. גבורתם ואצילותם של הבנים והבנות שנפלו במערכה הכבדה של השנתיים האחרונות הן עבורנו, לנצח, מקור חוסן ועוצמה, ובחשכת הימים, נצדיע להם ונלך לאורם, לזכרם, לכבודם, למענם ולמעננו. יהי זכרם של הנופלות והנופלים ברוך וחקוק על לוח ליבנו, לעולם ועד".

בסרטון מיוחד סופרו סיפוריהן של שלוש אימהות ללוחמים שנפלו במלחמה: רימונה חלפון, אימו של סמ"ר סתיו חלפון ז"ל, לוחם הנדסה בגדוד 603 שנפל בקרב בדרום רצועת עזה; בלאינש גדיף, אימו של רס"ל מולוגטה גדיף, שוטר מנהלת פעולות תיאום ואכיפה, שנפל בקרב ב-7 באוקטובר; וסלוא חרב, אמו של סמ"ר עדי מאלכ חרב ז"ל, לוחם סיירת הנח"ל שנפל בקרב ברצועת עזה.

טקס האזכרה הממלכתי לאזרחים שנרצחו ב-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל ייערך ב-14:00 בהר הרצל, גם הוא בהשתתפות נתניהו.

קיבוץ כפר עזה קיים בבית העלמין טקס זיכרון קהילתי. 64 מחברי הקיבוץ נרצחו ב-7 באוקטובר, אנשי כוחות ביטחון רבים שלחמו בגבורה איבדו את חייהם במתקפה הרצחנית ו-19 מחברי הקיבוץ נחטפו.

ב-19:00 ייערך בשדרות טקס עירוני בגן הגבורה והזיכרון (תחנת המשטרה לשעבר), רחוב הרצל 61, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש העיר, אלון דוידי, רב העיר והמשפחות השכולות.

המועצה האזורית שער הנגב תערוך ב-19:00 טקס באמפי המרכזי של מכללת ספיר. בטקס, שכותרתו "לילה כיום יאיר", ישתתפו רוני דלומי ואומנים מקומיים, וינחה אותו יואב לימור.