שלושה חודשים לאחר פסיקת בג"ץ לפיה על הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת למבחני ההסמכה לרבנות, מבקשת הרבנות לאפשר להן לגשת רק למבחנים בנושאי הלכות טהרת הבית ושבת. הרבנות פנתה באמצעות הפרקליטות בבקשה לדיון נוסף בבג"ץ על הצעתה לאפשר לנשים לגשת לחלק מהבחינות בלבד.

ביולי האחרון, קבע בג"ץ כי על הרבנות לאפשר לנשים לגשת למבחני ההסמכה, וקבע בפסק דין של השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף כי מניעת היבחנות של נשים מהווה אפליה אסורה. בית המשפט הדגיש "למעבר הבחינות וקבלת התעודות השלכות משמעותיות בתחום התעסוקה". תעודת הסמכה של הרבנות מסוג 'יורה יורה' מקבילה לדרישת תואר אקדמי בכל המכרזים ברשויות המקומיות, והתעודה מהווה תנאי-סף במכרזים רבים שמפרסמת הרבנות הראשית עצמה לתפקידים שאינם הלכתיים.

בעקבות הפסיקה, החליטה הרבנות להימנע מלפתוח את ההרשמה לבחינות ההסמכה שאמורה הייתה להתחיל בתחילת חודש אוגוסט. בכך, פגעה הרבנות לא רק בנשים המבקשות להיבחן, כי אם גם באלפי אברכים גברים שלמדו חודשים ארוכים והתכוננו לבחינות שאמורות להתקיים בנובמבר. במסגרת הבקשה לדיון נוסף, ביקשה הרבנות לאפשר את קיום הבחינות הקרובות בנובמבר במתכונת העבר – כלומר לגברים בלבד.

'קושי דתי-הלכתי' בלימודי נשים

בכתב הבקשה לדיון נוסף בתיק, נכתב כי עמדת הרבנים הראשיים ו'העמדה ההלכתית הרווחת' היא שישנה "שונות רלוונטית בין גברים לנשים לעניין האפשרות לקבל הסמכה או כושר לרבנות וכן לעניינים הנוגעים ללימוד תורה. לצד זאת, אין מניעה שנשים ילמדו נושאים מסוימים (בכלל זה בעיקרו של דבר, הלכות הנוגעות לחיי היומיום)".

לפיכך, טענה הרבנות הראשית כי הרבנים הראשיים אינם רואים מניעה שנשים ייבחנו בחלקים מהבחינות הנוגעים להלכות אלו – אולם ביתר הנושאים שלגביהם לעמדת הרבנות ישנו 'קושי דתי-הלכתי' בלימודי נשים סבורים ברבנות שמתקיים שוני רלוונטי המצדיק מניעת האפשרות מנשים להבחן.

"אם יש ביכולת נשים להיבחן על חלק מהבחינות, למה לא על בחינות אחרות?", אמרה פוסקת ההלכה שרה סגל-כץ, ואחת מהעותרות, ל'דבר'. "האמנם שונה הצורך של אישה בידיעות הלכתיות בנידה ובשבת לעומת שאלות של איסור והיתר, אבלות, גיור, מקוואות, עירובין וכיוצא בזה. הרי כל מכלול מערך הבחינות, שממומן מכספי המדינה, רלוונטי לחיי הלכה של גברים ושל נשים כאחד".

"נשאלת השאלה מדוע גברים נבחנים בהלכות נידה"

סגל-כץ הדגישה כי הבחינות ההלכתיות לא מותאמות אישית לכל נבחן, וכך גם גבר נשוי נדרש ללמוד על חופה וקידושין וגם נבחן מחוץ לארץ נבחן על מצוות התלויות בארץ. "הבחינות ההלכתיות אינן נוגעות ישירות לעולם המעשי של הנבחנים אלא להיותם בני בית בשקלא ובטריא ובשורת הדין ההלכתית. באם נמשיך את הקו שהרבנות הציבה בניסיונה להציע רק שתי בחינות עבור הנשים נשאלת השאלה מדוע גברים נבחנים בהלכות נידה, ובטח בהיותם רווקים".

לדבריה, "שוב ושוב אנו מבינים כי מערך הבחינות קיים כדי להביע בקיאות ומשמעותו היא לרוב בעלת תועלת מקצועית בתחומים נרחבים, ורק מיעוט מסיים את כל הבחינות לכדי הסמכה לרבנות ופחות מזה ממשיכים לדיינות".

"כך או כך הרבנות, באמצעות פרקליטות המדינה, לא מציינת מהו השוני המהותי בין גברים לנשים שמונע מנשים להיבחן ולכן דיון רציני בניסיונם לערער על האפליה הקיימת – נעדר". סגל-כץ מדגישה שהעובדה שבתגובה לפסק הדין של בית הדין הגבוה לצדק חסמה הרבנות את אפשרות ההרשמה לבחינות – מבטאת בריונות ואי ציות לפסק הדין. "שוב ושוב אנו העותרות מבטאות אזרחות תקינה ונאמנה והממסד חוטא למחויבות הממלכתית. את אי התקינות הכוללת – יש לתקן".

יו"ר תנועת האישה הדתית 'אמונה' יפעת סלע: "הניסיון לטעון שנשים אינן רשאיות לעסוק בחלקים מסוימים של התורה הוא חציית קו אדום, והניסיון לשרטט תחומים ש'מותר' או 'אסור' שנשים ידעו פוגע בעולם היהודי באופן עמוק. תנועת אמונה תמשיך לעמוד לצד כל אישה המבקשת ללמוד, לדעת ולהעמיק בתורה, בלי מגבלות ובלי מחיצות".

בעמותת עיתים כתבו בעקבות הבקשה לדיון נוסף: "הרבנות מוכנה אבל רק 'בחלקים מסוימים' ב-2025 זה לא מספיק. תורה שייכת לכולן. הלכה למעשה. גם לנשים".

מנכ"ל נאמני תורה ועבודה-קולך, ד"ר אלעד קפלן: "דרישת הרבנות לסגור את הדלת בפני נשות הלכה חותרת תחת תפקידה לקרב את הציבור לערכי תורה ומצוות. נשות ההלכה מחזקות את עולם התורה, ודחייתן פוגעת לא רק בהן, אלא בכולנו. היה ראוי שנשות ההלכה ימצאו ברבנות בית חם, לא שער נעול".

את העתירה הגישו עמותת 'עתים – יעוץ ומידע במעגל החיים היהודי', 'מרכז רקמן לקידום מעמד האשה' ו'קולך – פורום נשים דתיות', וכן שש מורות הלכה.