מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דו"ח בנושא הבטחת צרכי המזון של ישראל בשעת חירום.

הדו"ח מעלה ממצאים מדאיגים בנוגע להיערכות והמוכנות של גופי הממשלה השונים להבטחת אספקת מזון בחירום. זאת בין היתר בשל ביזור יתר של האחריות הממשלתית על ביטחון המזון. האחריות והסמכות מפוזרות בין מספר רב של גופים, בהם משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ועוד, ולעניין היערכות לחירום גם רח"ל.

בניגוד למדינות כמו יפן, סינגפור, שוויץ ובריטניה, אין בישראל מסגרת מתכללת לתחום המזון, בשגרה ובחירום. התוצאה מדאיגה: כל משרד ממשלתי שעוסק במזון מנהל את ההיערכות לשעת חירום בתחום עליו הוא אחראי באופן עצמאי, ולעיתים ללא תיאום עם המשרדים האחרים. החשש הוא שההיערכות הפרטנית של כל גוף בתחום ביטחון המזון תיתן מענה חלקי בלבד ובלתי מתואם בעת חירום.

מבקר המדינה מציין לטובה את תוכנית "סניפי ברזל" שיזם משרד הכלכלה, בשיתוף רח"ל ורשתות השיווק. התוכנית הכוללת מארג של 555 "סניפי ברזל" שמיועדים לתת שירות גם בעתות לחימה קשה, מגדירה את התנאים הנדרשים מאותם סניפים ואת הבקרה על העמידה בתנאים אלה.

מחסור במוצרים בסיסיים, חיטה נגועה בחרקים

בביקורת במחסני החירום של משרד הכלכלה נמצא מחסור בחלק מהמוצרים הבסיסיים. אם לא די בכך, נמצא שמשרד הכלכלה לא קבע מהם מקורות האספקה של כל המוצרים הנדרשים שבאחריותו, או מהן הכמויות הנדרשות. הביקורת העלתה גם שלמשרד הכלכלה אין התקשרויות עם ספקים של חלק מהמוצרים הללו, והמוכנות של המפעלים החיוניים חלקית ולא מספקת.

מתוך עשרת המוצרים החיוניים שבאחריות משרד הכלכלה, לגבי שני מוצרים לא נחתמו הסכמי התקשרות מול הזכיינים בהיקפים הנדרשים, כך שקיים מחסור בהיקף של 12.2% ו-44% לעומת הנדרש על פי תרחיש הייחוס. במוצר חיוני נוסף כמות המלאי הקיימת במחסנים נמוכה מהכמות שנקבעה, ונכון ליולי 2024 המחסור במוצר זה הוא בהיקף של כ-15.9%.

למרות שחלפו 10 חודשים מעדכון התרחיש, ונוכח תקופת החירום והאפשרות להחמרתה, ניתן היה לצפות שהפערים במוצרים החיוניים יסגרו, אך המחסור עדיין קיים. לפי ממצאי המבקר, מדובר במחסור חמור במוצרים החיוניים, שבעת חירום יכול להביא לפגיעה בתפקודם של התושבים ושל המשק. המבקר מדגיש: "השלמת פערים אלו היא בעלת דחיפות גבוהה לאור הפוטנציאל להימשכות מלחמת חרבות ברזל והאפשרות להתרחבותה".

לפי המלצת המבקר, על משרד הכלכלה לקבוע דרכים שיאפשרו לו לגבש תמונת מצב מלאה בנוגע לנתוני המלאי התפעולי הקיים במשק של המוצרים החיוניים שבאחריותו. יש לעשות זאת בעזרת חקיקה, החלת חובת דיווח, או איתור מקורות מידע מהימנים ופיתוח שיטות מדידה.

המבקר מצא ליקויים חמורים גם באיכות האיחסון של מלאי המזון לחירום. בין הליקויים שנמצאו: חיטה שעליה מתבססת המוכנות לחירום מאוחסנת במחסני חירום בתנאים לא מספקים. מדו"חות ביקורת שערך משרד החקלאות בעשרה אתרי אחסון בתקופה שבין ינואר 2023 ואוגוסט 2024 עלה שלמעט אתר אחד שבו צוינו לטובה רמת הניקיון הגבוהה וטיפולי ההדברה שמתבצעים כנדרש, בכל יתר האתרים שבהם נערכו ביקורות, המחסנים בהם מאוחסנת חיטה לא עמדו בתנאים הנדרשים. חלק מהחיטה התגלה כנגוע בחרקים, בעש ובפסולת יונים, וחלקה הוחזק בטמפרטורה חמה והיה מעופש.

מדיניות ארוכת שנים שהחלישה את החקלאות

לפי ממצאי המבקר, המחדלים בתחום הם תוצאה של מדיניות הרסנית ארוכת שנים. המדיניות הממשלתית בתחום החקלאות בעשור שקדם לפרוץ המלחמה צוינה כגורם מרכזי להיחלשות הענף ופגיעה בביטחון המזון של המדינה.

המבקר מצא שענף החקלאות נמצא במגמת היחלשות מסוכנת מאז תחילת העשור הקודם. ההיחלשות באה לידי ביטוי בירידה בפריון של כ-1.3% בממוצע בכל שנה בשנים 2011-2020 ובקיפאון בייצור המקומי, על אף הגידול באוכלוסייה, כמו גם בהגדלת התלות ביבוא. המבקר רואה בתלות ביבוא של תוצרת טרייה, החשוף לסיכונים, סכנה לביטחון המזון של מדינת ישראל.

המבקר קובע בדו"ח: "היחלשות ענף החקלאות בעשורים האחרונים פוגעת בביטחון המזון של מדינת ישראל שכן היא מגדילה את התלות ביבוא של תוצרת חקלאית, החשוף לסיכונים. כדי לשמר את האפשרות לייצר מוצרי מזון טריים בארץ, כחלק ממדיניות של שימור ביטחון המזון בשגרה וכל שכן בחירום, יש לפעול לחיזוק מעמדה של החקלאות הישראלית, בין היתר בנקיטת צעדים לשיפור הפריון בענף, עידוד השקעות ומחקר ופיתוח".

לפי המלצת המבקר, על משרד החקלאות בשיתוף עם משרד האוצר, כחלק מאסטרטגיה לביטחון מזון, להגדיר דרכים לחיזוק מעמדה של החקלאות ולשמירה על החקלאות כענף אסטרטגי.

טרם אושרה אסטרטגיית ביטחון מזון

בראש ובראשונה מציין המבקר את היעדרה של אסטרטגיה לביטחון מזון, בניגוד להמלצת הוועדה להיערכות מערכת המזון לשינויי האקלים. גיבוש תוכנית כזו הוא תפקידם של הגופים האמונים מטעם המדינה על תחום המזון, בהם משרד הכלכלה, משרד החקלאות, ומשרד הבריאות.

אסטרטגיה לביטחון מזון היא הכרחית נוכח המאפיינים של מדינת ישראל: "מדינת אי" המתמודדת עם איומים ביטחוניים וגיאו-פוליטיים משמעותיים, צפיפות ומיעוט שטחים חקלאיים, שיעור גידול אוכלוסייה מהגבוהים בעולם ומיקומה בנקודה פגיעה מבחינת שינויי אקלים. המבקר ציין שמדינות רבות כגון אירלנד, טייוואן, איחוד האמירויות ושווייץ גיבשו מדיניות בתחום המזון, הכינו תוכניות ופעלו לבניית אסטרטגיה ארוכת טווח בנושא.

על פי המלצות הדו"ח, על משרד החקלאות לסיים את גיבוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון ולפעול לאישורה בממשלה, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, בהם המל"ל, רח"ל, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר, ובהתייעצות עם פיקוד העורף.

התמיכות לחקלאים הופחתו, הייצור המקומי נפגע

לפי ממצאי המבקר, מתחילת שנות ה-2000 ועד שנת 2007 ירד היקף התמיכות הישירות והעקיפות בענף החקלאות בכ-75%, מכ-2.17 מיליארד דולר לכ-550 מיליון דולר. החל משנת 2008 נצפתה עלייה בשיעור התמיכות העקיפות מסך כל התמיכות לענף, שהגיעו ל-89% מסך התמיכות בשנת 2022, לעומת 44% בממוצע במדינות ה-OECD.

תמיכות הן כלי מרכזי בידי הממשלה לשמירה על יציבות בענף החקלאות, לטובת שמירה על ביטחון המזון וריבונות של המדינה. באיחוד האירופי נהוגות תמיכות מסוגים שונים לחקלאים לטובת ארבע מטרות עיקריות: לשמש רשת ביטחון ליצרנים ולהפוך את החקלאות לרווחית יותר; להבטיח ביטחון תזונתי; לסייע ליצרנים בייצור מזון בטוח, בריא ובמחיר סביר; לתגמל יצרנים בגין שמירה על הסביבה ועל שטחים פתוחים.

המבקר מתייחס בחומרה לצעדים שנקטה הממשלה במסגרת הרפורמה בחקלאות שהחלה במרץ 2022 לצמצום התמיכות העקיפות בענף החקלאות, ללא הגדלה של התמיכות הישירות בהיקף הולם לחקלאים. תמיכות אלו היו עשויות להגדיל את כדאיות הייצור החקלאי המקומי, לשפר את היעילות בענף החקלאות המקומית ולהגביר את כושר התחרותיות מול היבוא. המבקר מצא שהצעדים שנקטה הממשלה האיצו את מגמות הירידה בייצור המקומי והעלייה ביבוא בשנתיים האחרונות. כתוצאה מכך, על אף הגברת היבוא, מחירי התוצרת החקלאית לא ירדו.

תלות גוברת במדינות זרות

המבקר מצא שאספקת המזון שמקורה ביבוא עלתה ב-16% בין השנים 2021-2011. לעומת זאת, באותה תקופה גדלה אספקת המזון מייצור מקומי בכ-1.5% בלבד, מ-6,038 אלף טונות ל-6,129 אלף טונות. משרדי הכלכלה והחקלאות לא ערכו במהלך השנים הללו סקר סיכונים מקיף לבחינת השפעות התלות ביבוא מזון, בייחוד של מוצרים חיוניים. סקר סיכונים היה מסייע בזיהוי מוצרים חיוניים שראוי לקבוע לגביהם יעדים לייצור מקומי, בדומה למדינות אחרות בעולם, כדי להבטיח את קיומם בעת חירום.

כך למשל, משרד החקלאות לא בחן מה הם מקורות האספקה של המוצרים השונים שבאחריותו, מה הן כמויות האספקה המגיעות מכל מדינה ועוד. המבקר מצא שמשרדי הכלכלה והחקלאות גם לא הכינו תוכניות עבודה ולא גיבשו פתרונות שיצמצמו את הסיכונים הכרוכים בתלות במדינות זרות.

החשש הגדול נוגע לאספקת הקטניות, השמנים והשומנים, הדגים והסוכר, ענפים שבהם ההסתמכות על ייבוא גבוהה. מידת התלות של ישראל ביבוא של דגנים ומוצריהם גבוהה במידה ניכרת מזו של מדינות אחרות כגון ארה"ב, יוון, איטליה, ספרד וצרפת. יותר מ-97% מהדגנים הנצרכים בישראל מיובאים.

על פי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (ה-FAO), רק 29 מדינות (17% ממדינות העולם) תלויות באופן קיצוני כל כך ביבוא דגנים. ישראל ממוקמת במקום 149 מתוך 169 בדירוג התלות ביבוא דגנים. בנוסף נמצא שייבוא החיטה מקורו בעיקר בשלוש מדינות רוסיה, אוקראינה ורומניה, שחלקן מצויות באזור שבו קיימת אי יציבות. משמעות הדבר שהיכולת לייבא חיטה באופן רציף עלולה להיות בסיכון.

משרד החקלאות: "מדיניות הממשלות החלישה את החקלאות המקומית, קידמנו שינוי היסטורי"

משרד החקלאות וביטחון המזון בתגובה לדו"ח: "המשרד פועל בשנים האחרונות לחזק את החקלאות המקומית, לאפשר לה תחרות הוגנת אל מול היבוא ופועל להוזלת גורמי הייצור והסרת חסמים, בהם הוזלת מחיר המים והגדלת מכסות העובדים הזרים. מדיניות זו מהווה שינוי כיוון ממדיניות הממשלה בשנים האחרונות, שהחלישה את ענף החקלאות המקומי והעמידה מולו תחרות בלתי הוגנת. תמיכות לענפים השונים שנחשפו ליבוא הובטחו לחקלאים, אך האוצר מעולם לא העמיד את התקציב הנדרש להן.

"המשרד קידם שינוי היסטורי בזהותו ותפקידו, וגיבש את התוכנית הלאומית לביטחון מזון למדינת ישראל, המבוססת על תפיסה אסטרטגית ארוכת טווח. התוכנית שמה מטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל. זאת, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים. התוכנית המלאה גובשה בשיתוף פעולה חוצה ממשלה, ארגונים, עמותות ובעלי עניין, ופורסמה להערות הציבור לא מכבר. בשלב הבא תובא לאישור הממשלה.

"חלק מחיזוק הייצור המקומי, קידם המשרד תוכנית אסטרטגית להגדלת התוצרת החקלאית הצמחית בישראל ב-33% עד לשנת 2035 במטרה להבטיח אספקת מזון סדירה עבור אזרחי מדינת ישראל ולצמצם את התלות ביבוא, כחלק מביטחון המזון הלאומי.

"לעניין מלאי החירום, המשרד שורה של צעדים יזומים ונרחבים לצמצום המחסור במספוא, והתריע במספר רב של מקרים על חשש ממשי לפגיעה ברציפות אספקת המזון ובביטחון המזון של אזרחי ישראל, בשל פערים מתמשכים בין הכמויות הנדרשות של חיטה ומספוא לבין הכמויות המוחזקות בפועל. בזמן המלחמה עדכנה רח"ל את תרחיש הייחוס למלאי החירום, וכתוצאה מכך נדרשה הגדלה של כמויות המספוא לצורך עמידה מלאה בדרישות תרחיש הייחוס המעודכן. בנובמבר 2024 פירסם המשרד מכרז חדש להשלמת המלאי הקיים".