שורדי השבי איתן מור, גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד, ששוחררו משבי חמאס לפני כשבועיים, שוחררו לביתם ממחלקת השבים בבית החולים בילינסון. שורד השבי שגב כלפון, שהשתחרר בשבוע מבית החולים שיבא להמשך טיפול בכפר המכביה, עושה את דרכו לביתו בדימונה. שורד השבי בר קופרשטיין ואימו ג'ולי הגיעו לישיבת מועצת העיר 'בני ברק', וזכו לקבלת פנים חמה.
אבותיהם של שלושת המשוחררים, אילן גלבוע, צביקה מור ואבישי דוד, הודו בהצהרה שנערכה בבית החולים לחיילי צה"ל, לדרג המדיני וראש הממשלה, לקצינים שליוו את המשפחות ולעם ישראל. "היום יום חג לנו ולמדינת ישראל", אמר גלבוע, "החטופים איתן גיא ואביתר, אחרי שנתיים בשבי קשה אצל מפלצות החמאס, סוף סוף חוזרים הביתה. אנחנו שמחים ורוצים להודות לעם ישראל היקר". צביקה מור, יו"ר פורום תקווה, אמר, "'מחלקת השבים' נסגרת היום וכולנו תפילה שלא תקום לעולם 'מחלקת שבים' במדינת ישראל. אמן שאנחנו נהיה ההורים האחרונים שחטופים להם ילדים והם חיים בגיהינום הזה".
אבישי דוד, אביו של אביתר, שיתף: "אביתר וגיא בסדר, הם עברו התעללויות, הם בדרך לשיקום, מאמין שיהיה בסדר. הם עדיין לא משתפים הרבה מידע. זה מצב מאוד קשה, מאפס גירויים במנהרה חשוכה למצב של הרבה חום ואהבה, צריך לעשות את זה בהדרגה".
במקביל פרסמה משפחתו של איתן מור שיחה שערך עם הוריו של אליקים ליבמן ז"ל, אליהו ואבישג ליבמן. מור מספר על הרגעים האחרונים שבהם פגש את אליקים באותה שבת ארורה, כששניהם אבטחו את מסיבת הנובה.
"התחילו ממש להגיע הרבה אנשים לכיווננו", מספר מור על המתרחש בחורשה, "והתחילו לרסס ממש קרוב אלינו, פשוט נשכבנו על הרצפה, ואני שומע את האנשים מפוחדים, ובנות בוכות. ואנחנו אומרים זה תבור (כלי נשק), זה גולני, מצילים אותנו, ואין לנו מושג מה קורה. אז אמרתי אני אתקשר לאבא, ואז נזכרתי שהיום חג ואבא בלי הטלפון, התקשרתי לאלי (דוד המשפחה), אני עושה לו וידאו כזה ואני אומר לו 'תתקשר לצה״ל, מה הולך פה?!' אמרתי לו, חבר שלי לא עונה, ואז קיבלתי הודעה מאליקים, 'אני באוהל עם הפצועים. ואז פשוט הלכתי לבקעה ימינה, ואמרתי לרום (ברסלבסקי, י"פ), אני הולך לאליקים, אני חייב לראות מה איתו".
בר קופרשטיין ואמו ג'ולי הגיעו לישיבת מועצת העיר 'בני ברק' זכו למחיאות כפיים. לאורך השנתיים שבהן בר היה בשבי חמאס מיעטה ג'ולי בראיונות לתקשורת, והרבתה בתפילות ובמפגשים עם קהלים ובעלי השפעה דתיים. קופרשטיין הודתה לנשות העיר על התפילות הרבות, ובר, שטרם השתחרר לביתו, סיפר שעל הכובע שהוא חובש רקום המשפט 'תמיד בידיים של בורא עולם'.
