האהבה שלי למוזיקה אחרת מזו של רוב האנשים. אני ממש עושה ממנה עניין. היא יותר מתחביב, יותר מתכונת אופי. היא מגדירה אותי, על כל מה שבי. את האהבה המוחלטת הזאת למוזיקה, את הרצון המתמיד להכיר, לחקור, להתעדכן, להעמיק ולהתרגש, קיבלתי כנראה מהבית ומשיעורי הריתמיקה עם שרה'לה שרון, אבל גם, כנער מתבגר, מעופר נחשון ז"ל, שנפטר אתמול (שבת).
"קופסת הלהיטים" שלו ברדיו ובהמשך בטלוויזיה, המצעדים ששידר והנוכחות הרדיופונית שלו כבשו אותי. זו הייתה התחושה שאין דבר חשוב יותר מזה שספייס גירלז הוציאו שיר חדש – ולכן נשמע אותו עכשיו שלוש פעמים ברצף (זה היה Spice Up Your Life), וגם הצורך לא להסתפק בחוויה שלך עצמך, אלא להדביק גם את הסביבה שלך באהבה הזו. הוא הסתובב בעולם ואסף את הדברים הכי חמים בפופ, וייבא אותם לישראל כדי שכולנו נכיר אותם. הוא ידע שיש לו קהל של משוגעים לדבר שרק רוצים להישאר בעניינים, להתאהב בעוד זמרת חדשה, לגלות עוד להקה עם סיפור טוב.
יש בזה משהו מטעה, כי מוזיקה היא דבר שכולם אוהבים במידה כזו או אחרת – היא חלק מהתרבות הפופולרית ולהרבה אנשים יש סגנון מועדף, שירים אהובים, להקה נערצת. אבל אצלי, אצלנו, הרגשתי את זה אחרת. בלי להבין לעומק, כי בכל זאת הייתי רק בן 13, אהבתי מוזיקה כאילו חיי תלויים בזה, ואני גאה לומר שהאהבה הזו נשארה איתי עד היום.
מתנה יקרה נוספת שקיבלתי מעופר נחשון הייתה היציאה שלו מהארון. בישראל של תחילת שנות ה-90 היו מעט מאוד להט"בים במרחב הציבורי, וכמו שכתבתי בריאיון שלי איתו ב-2023, נחשון הגשים את הייעוד שבשם משפחתו והיה הראשון שקפץ למים. הזהות המינית שלי הייתה סוד אפל באותן שנים בקיבוץ, אבל עצם קיומו של נחשון והיחס שלו לעצמו ולעניין האירו קצת את אותן שנים, ועזרו לי להרגיש פחות לבד. באותו ריאיון סיפר איך קידם את הנושא: "יש לי פה גדול ואהבתי לשחק עם המילים. להגיד דברים בלי להיות ישיר, להתחכם, לחפש את המשפטים המורכבים. ככה יכולתי להשחיל את הנושא שהיה לי הכי חשוב מלבד המוזיקה: ההומואיות שלי. היה לי חשוב לשתול את זה כחלק בלתי נפרד ממני".
מה שאני אסיר תודה עליו יותר מכל הוא על כך שהוא חשף אותי לחיבור הטבעי בין האהבה האינסופית למוזיקה לבין ההומואיות הלא-מתנצלת. על שתיהן היו ועדיין יש מי שמרימים גבה או מעקמים אף. שתיהן חורגות מהנורמליות שכל כך חשובה להרבה אנשים. אבל ממרחק השנים, אני שמח לומר שלא הייתי אותו אדם בלי שתיהן. אז תודה עופר נחשון, ונוח על משכבך בשלום. השארת בי, ובעוד רבים, חותם שלא יימחה לעולם.
