לצד הסערה סביב עצרת התפילה שהפכה להפגנה נגד הגיוס בירושלים, ולקראת הדיון בחוק הגיוס ביום שני, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט הציג בכנס סגור השבוע (רביעי) את מתווה מפלגת "ישר" שכתב יחד עם חברת מפלגתו ענבר הרוש-גיטי, כתשובה למתווה הגיוס שמציע בועז ביסמוט, שפורסם השבוע אך עדיין לא הוצג לוועדה באופן רשמי.

"הדבר הראשון שבעייתי במתווה הוא שהחוק משמר את היעדים הקהילתיים", אומרת הרוש-גיטי ל'דבר'. "כלומר, האמירה בחוק שממשלת ישראל תפעל להביא לגיוסם של מספר מסוים של חרדים. בתוך זה כל נער שרוצה יכול להצהיר ולקבל אישור מהישיבה שהוא לומד תורה בישיבה כזאת וכזאת, לקבל אישור מכל מורשה חתימה בישיבה, ולקבל פטור מצה"ל".

"הבעיה המרכזית היא שמי שמוטלת עליו האחריות למצוא את אלפי החרדים שצריכים להתגייס, זה צה"ל", מסבירה הרוש-גיטי. "אבל לצה"ל אין שום נתונים שמאפשרים לו להגיע למלש"בים האלה. הוא לא חשוף למידע הזה. מי שלכאורה אמורים להעביר לצה"ל את השמות והיעדים זו הקהילה החרדית".

"לב העניין זה בעצם שאנחנו אומרים שכל בחורי הישיבות, כולם פטורים וצה"ל צריך לאתר את החמשת אלפים שהם איכשהו לא", מוסיפה הרוש-גיטי. "וזה מנגנון שנכשל, זו לא פעם ראשונה שהוא נכשל. גם מנגנון הסנקציות על הישיבות כמעט ולא ישים".

ראש מפלגתה של הרוש-גיטי, גדי איזנקוט, תקף אתמול את נתניהו וחברי הכנסת מהליכוד על קידום החקיקה הזו. "בוחרי הליכוד מתגייסים, משרתים במילואים, מגייסים את הילדים שלהם ומשלמים את המחיר – והנבחרים שלהם בכנסת שוקלים ללכת להפגין נגד שירות של יהודים בצה"ל. זה אובדן דרך", אמר איזנקוט וקרץ למצביעי הליכוד: "המצביעים שלהם צריכים לשאול את עצמם אם אלה מי שמייצגים אותם".

המתווה של איזנקוט מנסה לאזן בין דרישות שהעלו ח"כים מהליכוד, בהם משה סעדה ודן אילוז, לגבי שירות חובה של הציבור הערבי, לבין דרישות שהעלו חברי כנסת מישראל ביתנו בנוגע לתעדוף לוחמים ומשרתים על פני מי שאינם.

העקרונות המרכזיים של מתווה איזנקוט:

• חוק שירות חובה לכלל אזרחי ישראל, בהם חרדים וערבים.

• תעדוף מוחלט למשרתים, גם על חשבון כספים שניתנו עד היום לאזרחים שאינם משרתים (למשל תוכנית "ממדים ללימודים" – באופן דיפרנציאלי לפי אופי השירות, אך תוענק לכל המשרתים).

• עילויים בתורה – כמו ספורטאים או מוזיקאים מצטיינים – ייבחנו על ידי מינהלת ממלכתית שתחליט מי זכאי לדחייה או לפטור. ההחלטה תוצא מהישיבות ותתבסס על קריטריונים אובייקטיביים.

• עד 30% מחייבי הגיוס יוכלו לקבל דחייה של שנה, וכ-3% מהם פטור במעמד לומדים מצטיינים, בתנאי שהמספר הכולל לא יחרוג מ-30%.

"אני מתחייב שלא אשב בממשלה שלא תקדם חוק כזה", אמר איזנקוט, והתייחס גם לקריאות של יאיר לפיד ואביגדור ליברמן לשלול את זכות ההצבעה ממי שלא יתגייס: "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד בדמוקרטיה, האיום בשלילת הזכות הזו הוא פופוליזם. זאת, לצד הדרישה הברורה לגיוס לכל – חרדים וערבים".

איזנקוט ביקר בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "במקביל להפגנת המונים בעד השתמטות, מתפאר נתניהו מול טובי בנינו בבה"ד 1 בהישגי צה"ל, תוך שהוא פועל לפטור את החרדים מהחובה להתגייס למשימה הערכית והקדושה להגן על המדינה. ניצול ציני של משרתינו ורמיסת כבודם".

בהמשך תקף גם את ממשלת נתניהו ואמר כי היא "כל הזמן עסוקה באיך לא לגייס ואיך להשתמט, במקום קודם כול באיך להוקיר את אלו שכן עושים וכן משרתים, ובמקביל לפעול לגיוס לכל – זו ממשלה שסדר העדיפויות שלה משובש לחלוטין".