משרד האוצר מקדם את המהלך לביטול התכנון בענף החלב ופתיחת השוק לייבוא. את הרפורמה, כפי הציג השבוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מעוניינים במשרד האוצר להעביר כחלק מחוק ההסדרים. "באוצר מהמרים על ביטחון המזון של ישראל", מזהירים גורמים בענף החלב. "רפתות שייסגרו לא ייפתחו מחדש".

לפי המסמך שפרסם משרד האוצר, הרפורמה אמורה לענות על שלושה קשיים מרכזיים בשוק החלב:

• מחיר מוצרי החלב בישראל גבוה ב-50% מהממוצע ב-OECD, במיוחד במחירי הגבינות הקשות וגבינות פרימיום.
• בעיות ברציפות אספקה: מחסור במוצרי חלב מפוקחים בתקופת החגים.
• "חוסר יעילות" של חלק מהרפתות, שלטענת האוצר משפיע על מחיר החלב הגולמי.

המטרות שמציבים באוצר לרפורמה הן הורדת מחירים, שמירה על רציפות האספקה של מוצרי חלב ושמירה על החקלאות הישראלית, תוך התייעלות של ענף החלב.

אלא שנראה שבאוצר מחפשים את המטבע מתחת לפנס. במקום להשפיע על הפחתת עלויות המזון לפרות, שהוא המרכיב העיקרי במחיר החלב הגולמי, או להוביל שינויים בשוק החלב, במקטע העיבוד במחלבות ובמקטע השיווק, באוצר מכוונים את עיקר הרפורמה למקטע הייצור: הרפתות.

הרפורמה כוללת שינוי בשיטה לקביעת מחיר החלב, שבאוצר מקווים שתוביל לירידה מבוקרת של כ-15% במחירי החלב הגולמי. לפי נתוני האוצר, בשוק החלב בישראל כ-1.5 מיליארד ליטר חלב שמחולק במכסות לרפתות. בישראל פועלות כ-620 רפתות בגדלים שונים. קיימת שונות גם בהיקף התפוקה של כל רפת לעומת עלות הייצור. מחיר החלב הגולמי, המכונה "מחיר מטרה", מחושב בנוסחה לפי עלויות הייצור, ומושפע מסקר וולונטרי שכולל את כל רפתות המייצרות יותר מ-800 אלף ליטר, קטנות וגדולות, יעילות יותר ופחות.

במקום הורדת מחירים, הורדת החלב מהמדפים

אף שמשק החלב בישראל הוא מהיעילים בעולם בכל הנוגע לכמות החלב שמייצרת כל פרה, באוצר מתעקשים שיעילות הרפתות צריכה להימדד בעלות הייצור לעומת ההשקעה ושחיקת ההון. באוצר טוענים שהכללת רפתות "פחות יעילות ורווחיות" בסקר מעלה את המחיר המפוקח בצורה מלאכותית. לכן הרפורמה כוללת פדיון מכסות מהרפתות "היעילות פחות" בהיקף של 0.5 מיליארד ליטר, וביטול של מכסות הייצור, כך שכל רפת תוכל לייצר כמות חלב לפי רצונה ובהתאם להסכמים עם המחלבות. גורמי המקצוע באוצר מעריכים ש-10%-15% מיכולת הייצור של משק החלב אינה מנוצלת כיום, ומצפים שהרפתות שימשיכו לפעול יגדילו את התפוקה.

לרפתות שיישארו בענף יובטח "מחיר הגנה" שיחושב לפי המתודולוגיה הקיימת. הציפייה של האוצר היא ש"מחיר ההגנה" ישקף תפוקה של רפתות "יעילות" יותר ולכן יהיה נמוך יותר. המחלבות הגדולות, שמייצרות יותר מ-10%-15% מהשוק, יחויבו בחקיקה לרכוש מיליארד ליטר חלב ב"מחיר ההגנה" החדש. כל ליטר חלב שייצרו הרפתות מעבר לכך, יוכלו למכור למחלבות בהתאם להסכמים שיחתמו ביניהן. באוצר צופים שמחיר השוק יהיה נמוך ממחיר ההגנה.

עם החלת הרפורמה ועד שיחושב "מחיר ההגנה" החדש, מתכננים באוצר לבצע הורדה ראשונית של 15% במחיר המטרה בהתבסס על הנתונים הקיימים היום. בהמשך יתקיים בכל הרפתות סקר מחייב ומחיר ההגנה ייקבע בוועדת המחירים של משרד הכלכלה. כך תבוטל פעולתה של הוועדה שפעלה מתוקף חוק החלב, שכללה נציגים ממשרדי החקלאות והאוצר, מהרפתות ומהמחלבות.

באוצר מצפים שהפחתת מחיר החלב הגולמי תוריד את מחיר המוצרים המפוקחים, מאמינים ששוק מוצרי החלב בפיקוח הוא רווחי דיו, ואף טוענים שחלק מהמחלבות מעוניינות להיכנס לשוק המוצרים המפוקחים. לפי בדיקה ראשונית של 'דבר', לא נמצא ביסוס לטענה. מאחר שאין בכוונת האוצר לחייב את המחלבות לייצר מוצרים מפוקחים, אין כל ערובה שלא יחסר על המדפים חלב 3% בקרטון גם לאחר החלת הרפורמה. לגבי הורדה של מחיר מוצרי המזון שאינם בפיקוח, באוצר לא מתחייבים שההוזלה אכן תתגלגל לצרכן.

האוצר לא למד לקח מהתייקרות החמאה

מביטול המכסים על מוצרי חלב ופתיחת שוק החלב לייבוא חופשי ייהנו היבואנים, ובראשם רשתות השיווק. באוצר מאמינים שעיקר היבוא בעקבות הרפורמה יהיה של גבינות קשות וגבינות פרימיום, אם כי יש היתכנות גם לייבוא של מוצרי חלב ניגר וגבינות רכות. התקווה היא שייבוא מוצרי חלב, בדגש על גבינות קשות, יכריח את המחלבות להוריד את מחירי התוצרת המקומית. אלא שגם כאן, אין ערובה שהדבר אכן יקרה. הניסיון מלמד אחרת: ביטול המכס על חמאה הוביל לביטול הפיקוח על המחיר. התוצאה: הייבוא מתמקד במוצרי חמאה פרמיום, שיקרים מהחמאה המקומית תוצרת תנובה ב-30% ואף יותר.

לא הובאו בחשבון גם כמה פרטים חשובים לגבי הטעם וההעדפות של הצרכן הישראלי. מניסיונות לייבוא חלב מאירופה בשנתיים האחרונות עולה שאומנם במדינות רבות באירופה מעדיפים חלב עמיד וזול בהרבה, אבל החך הישראלי מעדיף חלב טרי. נוסף על כך, באוצר מכוונים להוזלה ניכרת של גבינות הפרימיום, אך נתוני השוק מעידים שהצרכן הישראלי מעדיף גבינות נון-פרימיום כמו גבינה צהובה "עמק". עד כה, ההוזלה התאפשרה באמצעות ייבוא גבינות של מותגים אירופיים במחיר מפוקח. כעת לא ברור מהו המנגנון שיוזיל את הגבינות המיובאות.

"רפתות בגבולות ייסגרו כדי להעשיר כיסים של יבואנים"

בענף החלב מעלים חשש כבד למשק החלב המקומי והכריזו על מאבק ברפורמה המוצעת. לדבריהם, הרפורמה שמציג האוצר אינה כוללת מנגנוני בקרה ופיקוח שיבטיחו את השגת מטרותיה המוצהרות. כך למשל, לא הוגדרו לוחות זמנים לאומדן השינוי, אין מנגנון שיבחן אם התקיימה הורדת המחירים, אין מעקב לבחינת הפגיעה ביכולת הייצור המקומי ולא נקבעו פרמטרים להצלחת התוכנית. המשמעות היא שלא קיימים תמרורי אזהרה מפני כשלים. בענף מזהירים: "כשמדובר ברפורמה כל כך עמוקה ובלתי הפיכה, נראה שבאוצר מהמרים על ביטחון המזון של ישראל".

איציק שניידר, מנכ״ל מועצת החלב: "לצערי, שר האוצר מיישר קו עם פקידי אגף התקציבים, שמנסים כבר שנים למוטט את ענף החלב. הוא אולי מגדיר את עצמו קפיטליסט, אבל כאיש התיישבות הוא יודע היטב שלענף החלב יש משמעות לאומית קריטית. ההחלטה שלו היא להעביר את הייצור מידי החקלאים הישראלים שעברו שנתיים של עבודה תחת אש ומייצרים חלב כחול לבן, לידי ארדואן ומדינות באירופה שמסבסדות את החקלאות שלהן. זו לא רפורמה, זו טעות אסטרטגית שתעלה לישראל ביוקר".

פורום 'חזית ההתיישבות והחקלאים בישראל' שמוביל את המאבק ברפורמה: "באוצר לא מאמינים לתוכנית של עצמם. ההוכחה לכך: גורמים באוצר בעצמם מודים שלא ניתן להתחייב שתביא להורדת מחירים לצרכן. יש פה פייק-תוכנית שכל מה שהיא תשיג זה סגירת רפתות בגבולות כדי להעשיר כיסים של יבואנים ולתת פרנסה לחקלאים באירופה. אם לא יודעים להבטיח הוזלה לצרכן אז מה מטרת התוכנית, רק להבטיח שייסגרו מאות רפתות ואז נראה?"