זמן קצר לאחר פרסום דוח מבקר המדינה על היעדר תפיסת ביטחון סדורה לישראל, חבר הכנסת ויו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר יולי אדלשטיין מתייחס בראיון ל'דבר' לחוק אסטרטגיית הביטחון שיזם יחד עם גדי איזנקוט, שנועד לחייב כל ממשלה להציג תפיסת ביטחון עדכנית, ונחקק בכנסת ביוני האחרון. הוא מדבר גם על אסטרטגיית הביטחון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומספר איזו ממשלה היה רוצה לראות כאן שנה מהיום.

"אני בהחלט חושב שהחוק שלי ושל גדי איזנקוט עונה בדיוק על הדברים שאומר המבקר", אמר אדלשטיין. "כשתקום הממשלה הבאה, במסגרת החוק הזה היא תצטרך מיד לפתח את תפיסת הביטחון ולהציג אותה לוועדת החוץ והביטחון, ואם הכול יפעל כשורה – אני חושב שזה די יעקר את הביקורת".

הביקורת החלה בדצמבר 2023, בתקופתך כיו"ר הוועדה. המבקר פנה אליך?
"לא שזכור לי, אבל בלי כל קשר עבדנו על החוק הזה. לזכותו של איזנקוט ייאמר שזה נושא שהוא מלכתחילה דיבר איתי עליו כעל בעיה, ואחרי שלמדתי את המצב גם בישראל, גם במדינות אחרות, אז החלטנו ללכת על הצעת החוק. זה לא שהגבנו לדוח שלו, אבל כנראה שגם אנשיו וגם אנחנו הגענו למסקנה שאי אפשר להמשיך ככה".

אם היית יו"ר ועדת החוץ והביטחון כיום, איך היית מתייחס לדוח הזה?
"אני חושב שיש אפשרות לדון בו, אבל אם לא היה החוק שלנו הייתי צריך לזמן את גופי הביטחון ואת נתניהו ולדרוש מהם התייחסות ואיך הם יטפלו בזה בעתיד. מבחינתי עכשיו הסוגייה הזו פתורה. תפקיד יו"ר הוועדה בכנסת הבאה יהיה לומר לממשלה: 'חברים, אתם זוכרים שיש חוק? אנחנו מצפים שתוך מאה יום תבואו ותציגו לנו את תפיסת הביטחון'".

בדוח החדש רואיינו כ-20 בכירים לשעבר ובהווה במערכת הביטחון, שדיברו על הסיבות לכך שישראל לא גיבשה תפיסת ביטחון כוללת. לדבריהם, ההימנעות נובעת בין היתר מקונסטלציות פוליטיות שמקשות על הכרעה בסוגיות יסוד – כמו עתיד יהודה ושומרון, היחסים עם הרשות הפלסטינית, תקציב הביטחון ובניין הכוח.

החוק החדש יוכל להתגבר על אותם חסמים ולקבוע תפיסת ביטחון ארוכת טווח?
"לא. קודם כל יש משמעות לחילופי שלטון, ונכון שיש סוגיות שהן סוג של מכנה משותף וקונצנזוס, אבל זכותה המלאה של כל ממשלה להחליט מהי תפיסת הביטחון שלה – לכן זה לא יכול להיות לעשרים שנה. אנחנו, ברוך השם, לא דיקטטורה. דבר שני, אנחנו מדברים על הצורך בתפיסה אבל לא על מה היא צריכה להיות. זה לא שאם אני ואיזנקוט נשב באותה ממשלה יהיה לנו נורא קל להסכים על תפיסת ביטחון. לכל אחד מאיתנו יש תפיסות משלו והן די שונות, אבל על הצורך בדיון וליבון הנושאים האלה אנחנו מסכימים".

"אי אפשר להתגלגל עשרות שנים ללא החלטה"

לדברי אדלשטיין, "מדיניות בת יענה היא נחמדה אבל היא לא עוזרת ולא מקדמת. אפשר להתעלם 58 שנים מהשאלה מה אנחנו רוצים לראות בעתיד ביהודה ושומרון, ואפשר להתעלם מן הגבול המזרחי ועוד כל מיני דברים, אבל בסופו של דבר זה לא עוזר. אתה לא יכול להיות במצב שאתה אומר 'אני כרגע לא רוצה להחליט על זה' וככה להתגלגל עשרות שנים. דווקא תפיסת ביטחון, לפחות ברמה האופרטיבית, גם אם לא פותרת מיד את כל הסוגיה – צריכה להתייחס אליה".

אבל בעוד שנה לכל היותר תקום פה ממשלה חדשה, היא תכריע תוך חמישה חודשים על עתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון?
"‏היא לא תכריע על עתיד ההתיישבות תוך 100 יום. היא לא תגיד שהיא כרגע מכריזה ריבונות או מחזירה את השטחים. עם זאת, היא תצטרך לתת את הדעת, לפחות מבחינת התפיסה הביטחונית, אם היא רוצה לחזק את ההתיישבות כחלק מהביטחון של מדינת ישראל, או שהיא יכולה לומר שהיא לא מפנה, אבל אין לזה כל קשר לביטחון והיא רק צריכה לשמור על התושבים".

אחד האתגרים של החוק שלכם הוא שתוך 100 ימים ממשלה חדשה צריכה לאשר תפיסת ביטחון. זה אפשרי בממשלות יחסית הומוגניות כמו הנוכחית, אבל עלול לפרק ממשלות רחבות יותר כמו ממשלת בנט-לפיד או ממשלה רחבה שהליכוד אולי יהיה חלק ממנה בעתיד.
"אם קמה ממשלה רחבה ובגלל דבר כזה נוצר ברדק, זה לא טוב לאף אחד. אנשים פשוט יזלזלו ברעיון של ממשלה רחבה. כשעובדים על תפיסת הביטחון בממשלה רחבה, צריך למצוא את אותן נקודות שהן סוג של קונצנזוס. כמו איראן, כי בסוף ברור לכולם שזה ראש הנחש ואסור שיהיה להם נשק גרעיני. או למשל הגבול המזרחי הפרוץ. בעניין כזה אני לא רואה מה ההבדל בין יש עתיד לליכוד".

מצד שני יש נקודות שקשה יותר לחמוק מהן, כמו יהודה ושומרון.
"גם כאן יצטרכו לראות על מה מסכימים. למשל, אני לא בהכרח מסכים עם זה, אבל רק לדוגמה – ממשלה כזו יכולה להסכים שאת מעלה אדומים ואריאל צריך לחזק ולא לפנות, ועל השאר זה יישאר במחלוקת. אז לא יפנו יישובים וגם לא תהיה בנייה מטורפת ביישובים מבודדים. זאת כמובן, רק דוגמה".

"הממשלה הבאה תצטרך לעסוק בזה"

בדוח מתייחסים לניסיון של נתניהו בשנים 2017–2018 לגבש תפיסת ביטחון עד לשנת 2030. הוא העלה את זה בפני כלל גופי הביטחון, מול ועדת החוץ והביטחון, והציג את זה לקבינט. אתה הכרת את הנושא בתקופתך כיו"ר הכנסת?
"הכרתי את הנושא הזה במסגרת העבודה שלנו על החוק, שהיו ניסיונות כאלה שבסופו של דבר לא הבשילו".

למה זה לא הבשיל, למיטב הבנתך? למה זה הובא בפני הקבינט להצגה אבל לא לאישור?
"חשבו שמה שלא חייבים לעשות – גם לא כדאי לעשות. החוק משנה את המציאות הזו, עכשיו חייבים".

בדוח יש לא מעט ביקורת כלפי ממשלות שלא קידמו את הנושא.
"אני לא חושב שיש ממשלה כזו או אחרת שאשמה. הממשלות לא עסקו בזה, וגם כשעסקו – זה לא הגיע לשורה התחתונה. את המציאות הזו החוק בא לשנות. אין לי מושג איזו ממשלה תהיה פה עוד שנה, אבל זו ממשלה שתצטרך לעסוק בנושא הזה".

אם זה היה תלוי בך, איזו ממשלה היית רוצה לראות אחרי הבחירות?
"זה לא בעניין הדוח ולא רלוונטי לחוק, אבל אני חסיד גדול של ממשלות רחבות, ואני מקווה שזה מה שנראה".

אתה מתכוון לעסוק בזה בכנסת או בממשלה הבאה?
"ברור. גם כחבר כנסת וגם אם אהיה בממשלה – זה חוק שצריך ליישם".