משרד האוצר מקדם יישום של תכנית מס החברות המינימלי בישראל על ידי הצטרפות לתכנית המיסוי הבינלאומית פילאר 2, שקודמה על ידי ה-OECD ומשתתפות בו כ-140 מדינות. מטרת התוכנית היא להתמודד עם התחמקות ממס של חברות רב לאומיות, בין היתר דרך דיווח על הכנסות במדינות עם מסים נמוכים.

לפי התוכנית, מדינות מתחייבות לגבות מס אפקטיבי (מס בפועל) של 15% לפחות על חברות רב לאומיות עם מחזור של 750 מיליון אירו (כ-2.8 מיליארד שקלים) ומעלה. אם ייגבה מהחברה במדינה אחת מס בשיעור נמוך מ-15%, מדינה אחרת תהיה רשאית לגבות מהחברה את המס שלא נגבה במדינה זו. מטרת כללים אלה להפוך מיסוי נמוך לבלתי מתמרץ – המדינה שגובה מס נמוך לא תהנה מההכנסות ממסים, והחברה לא תהנה מההטבות כי תשלם אותם במדינה אחרת.

ישראל תיישם את החלק הכולל מיסוי אפקטיבי של 15%, ולא את החלק הכולל גביית מס עבור מס שלא נגבה במדינות אחרות. מכיוון שהטבות מס מהוות כלי מרכזי למשיכת חברות טכנולוגיות גדולות לישראל משרד האוצר מקדם שורה של תמריצים הכוללים הטבות מס ומענקים לחברות טכנולוגיות שנמצאו בעלות חשיבות אסטרטגית לישראל. תוכנית זו כלולה בטיוטת חוק ההסדרים של 2026 תחת הכותרת "אימוץ פילאר 2 וגיבוש תמריצים להבטחת האטרקטיביות של מדינת ישראל".

מערך התמריצים הראשון צפוי לכלול הטבת מס לחברות טכנולוגיות שעיקר פעילותן בישראל. ההטבה תינתן עבור הוצאות מחקר ופיתוח, ובהן שכר עובדים, רכישת ציוד וחומרים, ותשלומים לקבלני משנה המבצעים עבודות עבור החברה. שיעור ההטבה יקבע לפי שלוש דרגות: לחברות שאינן פועלות באזורי עדיפות לאומית, לחברות הפועלות באזורים אלה, ולחברות שאינן רק ממוקמות בפריפריה אלא גם מקיימות בה פעילות כלכלית נרחבת ומעסיקות עובדים רבים. במקרים אלה, גובה ההטבה יהיה משמעותי יותר.

ההטבה, הנקראת QRTC (החזר מס ניתן לזיכוי), עומדת בתנאי תוכנית פילאר 2' הקובעת מס אפקטיבי של עד 15%. לפי כללי ה-OECD, ניתן להעניק את ההטבה בתנאי שהיא נרשמת כהכנסה ולא כהפחתת מס. המשמעות היא שסכום ההטבה נרשם בשורת ההכנסות של החברה גם כאשר רווחיה אינם גבוהים דיים כדי להגיע לגובה ההטבה המלא. ההטבה תוענק לכל החברות העומדות בתנאים, ולא רק לחברות שיישום פילאר 2 בישראל עלול לפגוע בשיעור ההטבות הנוכחי שלהן.

הטבה נוספת, שמטרתה לפי חוק ההסדרים "להבטיח את האטרקטיביות של מדינת ישראל, ולהבטיח את המשך פעילותן והשקעתן של חברות בעל תרומה משמעותית למשק", היא מענקים לחברות שמוגדרות כבעלות תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית. שלא כמו הטבת המס, המענק לא מוגדר לחברות טכנולוגיות העוסקות במחקר ופיתוח בישראל. המענק ינתן רק לחברות עבור פעילות באזורי פיתוח, עבור השקעות חדשות במכונות וציוד באזורים אלה.

בטיוטת התוכנית מוגדר כי שווי מערך התמריצים, הטבות המס והמענקים, לא יעלה על ההכנסות שיופקו מאימוץ חוק מס חברות מינימלי – אימוץ פילאר 2. מטרת האוצר בחוק מס החברות המינימלי אינה הגדלת הכנסות המדינה אלא שמירה על האטרקטיביות של ישראל לחברות טכנולוגיה. עיקר הכנסות שהשיעור הראשוני שלהן הוא כ-2 מיליארד שקלים בשנה ישומש לתמריצים. אי אימוץ פילאר 2 לא היה מעניק לישראל יתרון מכיוון שהשלמת המס ל-15% הייתה נגבת במדינה אחרת.

"פילאר 2 לא עצרה את מירוץ המס לתחתית"

"תוכנית פילאר 2 לא ביטלה את התחרות המזיקה בין מדינות על שיעורי מס נמוכים, אלא רק שינתה את כללי המשחק. במקום 'מירוץ לתחתית' בשיעור המס, מירוץ על היקף ההוצאה הציבורית", אומרת ל'דבר' עו"ד מורן הררי, חוקרת בכירה בארגון הבינלאומי 'רשת הצדק במיסוי' (Tax Justice Network).

"הכללים החדשים מגבילים מדינות מלהוריד את שיעור המס האפקטיבי מתחת ל-15%, אך הם מאפשרים להן להציע תמריצים 'כשרים' כמו זיכויי מס ניתנים להחזר (QRTC)".

הררי מסבירה כי תמריצים אלה נרשמים כהכנסה נוספת ולא כהפחתת מס, ומדינות כגון אירלנד, סינגפור, איחוד האמירויות, ועכשיו גם ישראל, יוצרות מערכת סובסידיות שעומדות בכללי פילאר 2 אך מצליחות למשוך תאגידים רב לאומיים: "מאחר שהסובסידיות הללו נרשמות כהוצאה ולא כהפחתת מס, הן כמעט ואינן נתונות לפיקוח פרלמנטרי או ציבורי. פילאר 2 לא סיים את מירוץ המס לתחתית אלא בהרבה מובנים העביר אותה ממערכת המס אל תקציב המדינה ועטף אותה בשפה של חדשנות וציות לכללים הבינלאומיים. עדיין יש בה השלכות של אי-שוויון והעדפת ההון על פני הציבור".

מס החברות בישראל עומד כיום על 23%, אך בפועל חברות הפועלות בפריפריה, וכן תאגידי טכנולוגיה גדולים כמו אינטל ואנבידיה, נהנים מהטבות מס שמפחיתות את שיעור המס האפקטיבי שלהן לרמות נמוכות במיוחד – לעיתים עד 5%–6% בלבד.