הודעתה של ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי אתמול (שלישי) על הקדמת מועד הבחירות הכלליות במדינה מ-2020 ליוני השנה הפתיעה את רוב חברי הפרלמנט, כולל רבים מחברי המפלגה השמרנית. מיי שהצהירה בעבר פעמים רבות כי לא תקיים בחירות עד למועדם המקורי, טענה עד כה כי משאל העם בו הכריעו רוב אזרחי בריטניה על עזיבת האיחוד מעניק לממשלתה את המנדט לקיים את המו"מ על תנאי יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, אך כעת נראה שהבחירות שיערכו בעוד כחודשיים יהפכו למעשה למשאל "ברקזיט" נוסף, בו נראה כי תזכה מיי לרוב משמעותי, שיעניק לה לגיטימציה וכוח פוליטי להוביל את בריטניה החוצה מן האיחוד לפי התנאים אותם היא תכתיב.
בנאומה מול מסיבת העיתונאים האשימה מיי את יריביה הפוליטיים בניסיון "לשחק משחק פוליטי", וע"י כך לפגוע ביכולתה של הממשלה לנהל מו"מ מאוחד עם אירופה. בכך הפנתה מיי האשמה למפלגת הלייבור, אשר תומכת ביציאת בריטניה מהאיחוד, והמפלגה הסקוטית והליברל-דמוקרטית, הקוראות להביא להצבעה מחודשת את עצם יציאתה של בריטניה. עם זאת, יש לראות את האמרה כמכוונת גם, ואולי בעיקר, לאופוזיציה הפנימית של מיי במפלגה השמרנית הימנית.
ג'רמי קורבין, יו"ר מפלגת הלייבור, הודיע אתמול כי יתמוך בהצעת מיי להקדים את הבחירות. הצעה להקדמת בחירות נדרשת לרוב של שני שליש בפרלמנט, ובמידה ומפלגת הלייבור והשמרנים יצביעו בעד, תתקבל ההחלטה. מיי הודיעה כי תביא את ההצעה לפרלמנט כבר היום.
יש לציין כי התזמון בו בחרה מיי להודיע על הבחירות קשור להובלתה בסקרים הלאומיים. מיי ומפלגתה נהנים מאחוזי תמיכה גבוהים מאוד בציבור הבריטי, למול מפלגת הלייבור, שנמצאת בצניחה. נראה שמיי מנצלת את התנופה של יציאת בריטניה מהאיחוד, והתמיכה הציבורית בה כדי לזכות בבחירות כלליות.
לייבור מחזיקה היום במיעוט משמעותי של כיסאות בפרלמנט מול מפלגתה של מיי, ואחריה יתר מפלגות האופוזיציה בפער גדול מאוד. קשה לדמיין את האופוזיציה הנוכחית מצליחה לגבש התנגדות אפקטיבית לתנאי היציאה אותה תכתיב המפלגה השמרנית. אם כך, נותר למיי להכניע את האופוזיציה "מבית". ישנם לא מעט כוחות בתוך מפלגתה שלה שעשויים להפעיל כוח בלתי רצוי במו"מ על הברקזיט, ולמיי יש הזדמנות, בפעם הראשונה, להיבחר כראש המפלגה, ולבצר את כוחה כמכתיבת המו"מ על היציאה.
"ברקזיט קשה" או הסכמים ופשרות
מיי כבר הודיעה בעבר כי תדרוש "יציאה מוחלטת וחד משמעית מהאיחוד", וכי לא תוותר על דרישות בסיסיות של תומכי היציאה, הכוללים ביטול השתתפותה של בריטניה בשוק המאוחד, וביטול חופש התנועה של אזרחי האיחוד במדינה. עם זאת, היא אמרה בפירוש כי ממשלת בריטניה תשאף להגיע להסכם מיטיב כמה שניתן עם האיחוד בנוגע למכסים על סחורה. דבר זה ידרוש מבריטניה להגיע להסכם מתקבל על הדעת מבחינת אירופה, גישה שזכתה לביקורת קשה מצד האגף במפלגה השמרנית התומך ב"ברקזיט קשה", כלומר עזיבה ללא תנאים את האיחוד.
הבחירה ללכת לבחירות ולזכות, ככל הנראה, ברוב גדול בפרלמנט, עשוי לשרת את מיי ותומכיה במאבק הקרוב בתוך מפלגת השלטון. הניצחון הצפוי יאפשר למיי ותומכיה במפלגה לבצר את כוחם לקראת המו"מ הקרוב, ולהבטיח את יכולתם להגיע להסכמים במתווה הרצוי להם. בנוסף, ע"י ניצחון בבחירות השנה, ידחו מיי ומפלגתה את הבחירות הבאות ל-2022, במרחק מה ממועד הברקזיט.
על אף העובדה כי יציאה ללא תנאים עשויה להיות הרסנית לכלכלה, ולפיכך לחברה הבריטית, אין כל הבטחה כי התחזקות מיי ותומכיה במפלגה יטיבו עם הציבור הבריטי. הממשלה הבריטית תידרש לספק לעסקים הגדולים בהם הכלכלה הבריטית תלויה סיבות שלא לעזוב את בריטניה לטובת מדינות האיחוד. כך, הממשלה תידרש לפשרות מול האיחוד האירופי, שיאפשרו לה להציע תנאים אטרקטיביים יותר לחברות התעשייה והפיננסים הפועלים היום מתוך בריטניה.
דבר זה עשוי להתבטא מצד אחד בפשרות להן תידרש בריטניה בשיחות מול האיחוד האירופי, ומצד שני ביצירת תנאים מיטיבים עם העסקים הגדולים, ובעיקר עם המגזר הפיננסי. מיי טענה בעבר כי תשאף להסכם ש"יאפשר לנו את החופש לספק שירותים פיננסיים מעבר לגבולות". משמעות הדבר היא שהממשלה עתידה להיכנס למו"מ עם המגזר הפיננסי הבריטי\אירופאי, בו החברות הפיננסיות מחזיקות בכוח רב על הממשלה ועשויות לדרוש ממנה תנאים מיטיבים בדמות פיחות ברגולציה והמיסוי, הקלה בחוקי העבודה והפרטה.
ניצחון הימין והמשך מדיניות הצנע
מנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין אמר בתגובה להחלטתה של מיי כי הוא "מברך על ההזדמנות להציע לבריטניה עתיד של דאגה לכל". עם זאת, נראה כי הבחירות הקרובות עתידות דווקא לחזק את החזקתו של הימין בכוח הפוליטי בבריטניה, ולהמשך מדיניות הצנע אותה מנהיגות ממשלות בריטניה בעשורים האחרונים.
תרזה מיי ידועה כתומכת במדיניות הצנע, תחת מה שמכונה בימין הבריטי "אחריות תקציבית". המפלגה השמרנית תמכה בעבר בניסיון להקטין את הגירעון הממשלתי עד כדי עודף תקציבי בשנת 2020 ע"י קיצוצים בשירותים ציבוריים והפרטה. מיי אמנם מתנגדת ליעד שהוצב לשנת 2020, אך תומכת בתכנית צמצום ההשקעה הציבורית עד כדי עודף.
כלכלנים בריטיים רבים ביקרו בעבר את מדיניות הצבע כגורם ליציאה האטית של בריטניה מהמיתון הארוך בו היא נמצאת מאז 2008. עפ"י דו"ח של משרד התעסוקה הבריטי, השכר הריאלי במדינה נמצאה בשחיקה עקבית במהלך 15 השנים האחרונות.
כך, על אף העובדה כי אחוזי האבטלה בבריטניה עומדים היום על 4.7%, אזרחים בריטיים רבים ממשיכים לסבול משכר נמוך, ואי ביטחון תעסוקתי. הדבר בא לידי ביטוי בעלייה חדה ברמת החוב הפרטי במדינה. רבים בבריטניה נדרשים לקחת הלוואות כדי לממן הוצאות ששכרם לא מספיק כדי לכסות, ובתחומים מהם המדינה מושכת את ידה.
עפ"י דו"ח של משרד הפיקוח על הפיננסים בבריטניה שפורסם אתמול, כמות ההלוואות של משפחות בריטיות נמצא ב"רמה מסוכנת". בנוסף, הביקוש הגבוהה מאפשר לבנקים לדרש ריבית גבוהה על ההלוואות, מה שמעמיד את שוק ההלוואות במצב שמסכן את כלל המשק.
