משרד הביטחון מקדם רפורמה להגדלת היצוא הביטחוני הישראלי, במקביל לקידום המהלך בחוק ההסדרים הקרוב – כך הודיע אתמול (שלישי) מנכ"ל המשרד, אמיר ברעם. לפי הודעת המשרד, הרפורמה תכלול "הקלות בירוקרטיות משמעותיות", בין היתר איחוד הרישוי למרבית המוצרים, והרחבה של המדינות המותרות לייצוא. עוד נאמר שיחד עם צעדים אלה תקודם הגברת האכיפה, ופעולות להבטחת יצוא אחראי שאינו מתנגש עם אינטרסים לאומיים ביטחוניים.

ברעם הודיע כי יקדם הרחבה של רשימת 'המדינות המותרות', שזכאיות לפטור מרישיון שיווק למוצרים בלתי מסווגים, לצד צמצום המוצרים המוחרגים מהפטור. פטור מרישיון שיווק יינתן למדינות נבחרות גם עבור מוצרים שמסווגים כ"שמורים", והליך הרישוי יהפוך לחד-שלבי במקרים רבים בהם יש היום יותר משלב רישוי אחד. עוד הוחלט על צמצום זמן ההמתנה לרישוי, הקמת ועדה ייעודית של משרד הביטחון לנושא, והגדלת תדירות המפגשים של הוועדות המייעצות בתחום.

החלטתו של ברעם מגיעה מאישור מסקנות ועדת מומחים שהתכנסה בנושא, והורכבה מחברים שמילאו תפקידים מרכזיים בצה"ל, בהם אל"מ (מיל') דודי לביא, שכיהן כראש האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון.

היצוא הביטחוני מהווה נדבך מרכזי ביצוא הישראלי ונמצא במגמת עלייה משמעותית בשנים האחרונות. ב-2024 עמד היצוא הביטחוני על 52 מיליארד שקלים, קרוב לרבע מסך יצוא הסחורות מישראל.

הרפורמה עליה הודיע ברעם מצטרפת להצעות שמקדם אגף התקציבים באוצר להקלות על יצוא ביטחוני ומופיעות בטיוטת חוק ההסדרים ל-2026, שהופצה בשבוע שעבר. הצעת האוצר כוללת חיוב לכך שההחלטה על רישיון יצוא ביטחוני תינתן בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה, ובמקרים חריגים בתוך עד 60 ימים. עוד מוצע לחייב את שר הביטחון לפתח אפשרות להגשת בקשה באופן דיגיטלי, ולכלול שיקולים כמו השפעה כלכלית תעשייתית וטכנולוגית בקבלת החלטה על אישור יצוא, לצד שיקולים ביטחוניים.

לדברי ברעם, "המציאות הקיימת מחייבת שינוי מהותי במדיניות משרד הביטחון. הייצוא הביטחוני הוא כלי מרכזי באסטרטגיית משרד הביטחון להבטחת בניין הכוח והתעצמות צה"ל, להשפעה על מדיניות ולחיזוק התעשייה והכלכלה. אנחנו זקוקים לייצוא ביטחוני רחב, כדי לייצר מקורות נוספים לתקציב הביטחון וכדי להגדיל את ההשקעה בפיתוח ההפתעות הבאות ובהרחבת קווי הייצור בתעשיות. שנת 2026 תהא שנת המימוש של הרפורמה האסטרטגית, תוך מציאת נקודת האיזון הנכונה שתאפשר את שימורה של מערכת פיקוח ממוקדת ואחראית".

שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי "המלחמה ב-7 חזיתות והישגי צה"ל בשדה הקרב הציבו את התעשייה הביטחונית של ישראל בקדמת הבמה העולמית. כל מדינה שמתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, קרובים ורחוקים, מבינה היום שהכלים, המערכות והטכנולוגיות שפיתחה מדינת ישראל הם מהייחודיים, המתקדמים והאמינים ביותר בעולם. העולם כולו מתפעל מהיכולת המבצעית שהוכחה בשטח, ורוצה לקנות יותר ויותר מוצרים כחול-לבן".

לדברי כ"ץ, "הרפורמה תאפשר להעצים את ההזדמנות האסטרטגית הזו: להרחיב את הייצוא הביטחוני, לפשט תהליכים ביורוקרטיים, לפתוח שווקים חדשים ולחזק עוד יותר את התעשיות הביטחוניות – מתוך אחריות לאומית ומתוך הבנה שהייצוא הביטחוני הוא מנוע מרכזי לבניין הכוח של צה"ל ולביטחון ישראל".