צוות בהובלת משרד האוצר הציע היום (חמישי) פרסם היום את מסקנותיו, שלפיהן יש להטיל מס מיוחד של 9% על רווחי הבנקים. זאת בשל הרווחים המאמירים של הבנקים המסחריים, שנובעים בשנים האחרונות בעיקר מריבית בנק ישראל הגבוהה.

המס המוצע יוטל רק על רווחים שגבוהים ב-50% מממוצע הרווחים של הבנקים בשנים 2018 עד 2022. אותן שנים התאפיינו בריבית נמוכה במשק, וברווחיות "רגילה" של הבנקים המסחריים. הבנקים הגדולים הרוויחו 29.4 מיליארד ש"ח ב-2024 ו-25.7 מיליארד ש"ח ב-2023, לעומת 13.8 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע בין 2018 ל-2022. השנה עשוי להירשם רווח גבוה אף יותר מב-2024.

הבנקים עליהם יחול המס הם לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי. ההצעה לא תחול על בנקים קטנים, ששווי נכסיהם נמוך מ-5% מכלל המערכת הבנקאית בישראל, וזאת כדי להקל על כניסה של בנקים חדשים למערכת הבנקאית.

ההחלטה מגיעה לאחר עבודה של צוות למיסוי הבנקים, בראשות יוראי מצלאווי, ראש האגף לאסטרטגיה לאומית במשרד האוצר. בצוות חברים גם מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ' ונציגים מבנק ישראל.

באוצר הודיעו שהתחשבו במבנה מערכת הבנקאות בישראל, שמתאפיינת בריכוזית גבוהה, סיכון עסקי נמוך וחסמי כניסה גבוהים לשחקנים חדשים. לצד זאת עלו בצוות חששות מתמרוץ שלילי להתייעלות, מפגיעה בהיצע האשראי, ומגלגול עלויות המס לציבור הרחב.

רק היום פורסם דו"ח כספי של בנק הפועלים, שלפיו רשם רווח נקי של 2.76 מיליארד שקל ברבעון השלישי של השנה, עלייה של 8.5% לעומת רווחי הרבעון השני ושל 44.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מהדו"חות הכספיים של הרבעון השלישי עולה כי חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו ברבעון האחרון 8.65 מיליארד שקל, עלייה של 20% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, ופי שלושה מההטבות בתוכנית של בנק ישראל והבנקים המסחריים להשבת רווחים ללקוחות.