בחודשים האחרונים נמצא דגן יראל (49), מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, במלחמה על הבית. עתיד ענף החלב, ובמיוחד הרפתות שבהן מיוצר החלב הישראלי, שוב מוטל בספק. שר האוצר מקדם במרץ רפורמה במשק החלב שכוללת צמצום של ייצור החלב המקומי ופתיחת השוק לייבוא.

בראיון מיוחד ל'דבר' הוא מסביר כי היו ניסיונות לפגוע בענף בעבר, אך הפעם, זה במשמרת שלו, וזו מלחמה שאין לו שום כוונה להפסיד בה. "זאת מלחמה על עתיד הייצור המקומי, על ההתיישבות והחקלאות", אומר יראל. "באוצר קוראים לזה רפורמה. אני קורא לזה תוכנית סדורה להרס הייצור המקומי, הרפת הישראלית וביטחון המזון. מה שיקרה לנו יסמן את הדרך לענפים אחרים ובהמשך לכל התעשייה הישראלית".

מאז שמונה לתפקיד, לפני שנתיים, יראל מייצג מאות רפתנים שפרושים מהערבה ועד רמת הגולן ומספקים לציבור הישראלי חלב בכל מזג אוויר, תחת אש ובימי שגרה. מתוקף תפקידו, הוא מחלק את זמנו בין שיקום רפתות בעוטף עזה שנפגעו בשבת השחורה, לבין מסדרונות הכנסת ומשרד האוצר.

הרפורמה: "תוכנית עם יותר חורים מגבינה שוויצרית"

תוכן הרפורמה שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא הפתיע איש בענף החלב. "ידענו ששר האוצר מתכנן רפורמה במשק החלב", הוא אומר. "ידענו שפקידי האוצר עמלים על אקסלים, מנסים להכניס אותנו לסעיף תקציבי ומייצרים תוכנית לרפורמה לענף החלב. כבר שנים שהם מנסים לפרק את הענף, אבל לא ידענו כמה, מתי ואיך".

אלא שהפעם, לדבריו, ניכר שבאוצר לא מתכננים לנהל משא ומתן עם נציגי הענף או לשתף אותם בצורה כלשהי בתכנון ובעיצוב המהלך. "הזמינו אותנו לפגישה עם אנשי אגף התקציבים באוצר ושלחו לנו מצגת של תוכנית עם יותר חורים מגבינה שוויצרית", נזכר יראל. "בעודנו מדברים, שר האוצר סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים שבה הכריז שהוא מתכוון להעביר בחוק ההסדרים רפורמה משמעותית במשק החלב".

באותה מסיבת עיתונאים הכריז סמוטריץ' שהוא רואה ברפורמה משימה אישית שלו, וסימן את הרפתנים כגורם שבכוונתו להכריע, כשהכריז: "הלובי החקלאי חזק יותר מהלובי של הביטחון".

האוצר רוצה להשתלט על תכנון משק החלב

"הבהרנו שלא ניתן לזה לקרות", אומר יראל, "לא ככה עושים רפורמה, ובטח שלא מעבירים מהלך כל כך גדול במסגרת חוק ההסדרים. באוצר רוצים קודם לפרק את כל מה שקיים היום: את מועצת החלב, את התכנון ואת המנגנונים הקיימים לוויסות וייצוב של ייצור החלב. ממש 'עולם ישן עד היסוד נחריבה'. אבל מי שקורא בין השורות מבין שגם הם מבינים שאין דבר כזה שאין תכנון בענף החלב, כי ענף חלב, שהוא עתיר השקעות, חייב להיות מתוכנן.

"בכל מקרה מישהו יחליט איך לווסת, איך לענות על ביקושים, לשלם על שפיכות חלב כל כך יקרות בשבתות וחגים. היום זה בתכנון של המדינה עם מועצת החלב, נציגי היצרנים ונציגי התעשייה המקומית. הם רוצים להקים ועדה מייעצת תחת שליטת האוצר".

תכנון ארוך טווח והתייעלות הדרגתית

התכנון בענף החלב נועד לשמור על אספקה סדירה של חלב לשוק. בניגוד לענף גידולי השדה, שבו זורעים או שותלים מידי עונה גידולים שונים, ענף החלב מבוסס על גידול וטיפוח של עדרי פרות ולכן דורש השקעה ארוכת טווח.

התכנון במשק החלב הישראלי כולל חלוקת מכסות ייצור לרפתות וקביעת מחיר החלב הגולמי הנמכר למחלבות כך שיבטיח את כיסוי עלויות הייצור. הרפתנים מצידם, מחויבים על פי חוק החלב להתייעל ב-2% מידי שנה. ההתייעלות מתבטאת בשיפור במספר פרמטרים, בהם בגידול רציף בפריון, עלייה בתנובת החלב הממוצעת לפרה, שיפור באיכות החלב ועוד.

"דוגמה טובה להתייעלות קשורה לרפורמה קודמת במשק החלב", מסביר יראל, "בעקבות המחסור בחמאה על המדפים ב-2021, נפתח שוק החלב לייבוא והוגדרו לענף יעדים לעלייה בתכולת השומן של החלב הגולמי. הרפתנים עמדו במשימה, ותכולת השומן הממוצעת עלתה ל-4.04% לליטר".

מתגאים ברפת הישראלית, ומפרקים אותה

מבחינת גודל רפת ממוצע, ישראל נמצאת במקום השני בעולם, אחרי ארצות הברית. כתוצאה מכל אלה, תנובת החלב של הפרות הישראליות ואיכות החלב הישראלי משאירות מאחור יצרניות גדולות כמו חלק הולנד, גרמניה, פולין וניו זילנד. בשנת 2024 עמדה התנובה הממוצעת לפרה בישראל על 12,125 ק"ג (כ-11,700 ליטר).

"האבסורד הוא, שמנהיגי המדינה דווקא מרבים להתגאות בהישגי הרפת הישראלית", הוא אומר, "ענף החלב שלנו ידוע בעולם כעתיר ידע, מהמתקדמים בעולם במחקר ופיתוח. גם מבחינת פיתוח טכנולוגי: שתי ענקיות טכנולוגיה בתחום הרפת, AFIMILK מקיבוץ אפיקים ו-SCR, צמחו בישראל".

באוצר מבטיחים הורדת מחירים אוטומטית של 15% ממחיר המטרה עם החלת הרפורמה. זאת לא בשורה?
"נתחיל מזה שאין ברפורמה שום הבטחה שהורדת מחיר המטרה תתגלגל לצרכן. כלכלני האוצר אפילו הודו בזה בתדריך שקיימו לעיתונאים. גם אם כן, מדובר במספרים כל כך קטנים, שזאת ממש עבודה בעיניים של הצרכנים. מחיר החלב הגולמי הוא רק שליש ממחיר קרטון חלב. אם רוצים להוריד את המחיר לצרכן צריך לטפל בקמעונאים, אבל בהם האוצר מפחד לטפל".

בכל זאת, הצרכן לא יראה הקלה ביוקר המחייה?
"נגיד שיפחיתו 15% ממחיר החלב המפוקח. זה בערך 30 אגורות. אדם בישראל שותה בממוצע 4 ליטר חלב בחודש. אפילו אם ההפחתה תגיע במלואה לצרכן, מדובר בהפחתה של 1.20 שקלים לאדם בחודש. עבור משפחה של 5 נפשות מדובר ב-72 שקלים בשנה. זאת ההקלה ביוקר המחייה שמבטיחים לנו?

"מה שיקרה בוודאות הוא קריסה של רפתות. כשעושים את החישוב מבינים שאין רפת בישראל שתוכל לעמוד בהפחתה של 15% ממחיר המטרה. זה הופך את הייצור ללא כדאי. מי שחושב שרק רפתות קטנות או פחות יעילות יקרסו, טועה ומטעה. גם הרפת הכי יעילה לא תוכל לעמוד בקיצוץ של 15% בהכנסות שלה בבת אחת. שר האוצר אומר שישמור על הרפתנים, אבל הדבר היחיד הוודאי בתוכנית הוא הורדת 15% מהכנסת הרפתן, מבלי לטפל בעלויות הייצור".

הרפורמה מציעה חבילת פרישה בהיקף כולל של מיליארד שקלים לרפתנים שירצו לעזוב את הענף. זה לא יכול לסייע למי שמתקשה?
"גם כאן מדובר בלעג לרש. לרפתן שרוצה לעזוב את הענף כיום יש הסדר פרישה ושמתנהל בתהליך קניה ומכירה של המכסה שנקרא מכרזה. המחיר במכרזה מתחיל מ-2.3 שקלים לליטר ויורד ככל שאין פגישה בין היצע וביקוש. המכרזות האחרונות נסגרו על 2.1-2.3 שקלים לליטר.

"כשבאוצר אומרים שיקצו מיליארד שקלים לפדיון מכסות זה נשמע הרבה, אבל הם בעצם מציעים חבילה של 1.69 שקלים לליטר. מה שבאוצר בעצם אומרים לרפתנים, זה: 'אחרי שניקנקנו אתכם ב-15% במחיר המטרה, אתם תרוצו אלינו לפדות את המכסות שלכם, אפילו במחיר לא משתלם ומשפיל'".

ומה עם ההצעה למשקים שיסגרו רפתות במסגרת הרפורמה להשתמש בשטחיהם לצימרים, תיירות ופנאי?
"זה כבר בכלל לצחוק בפרצוף של היצרנים. נתחיל מזה שהניסוח פתלתל: 'נפעל יחד עם רשות מקרקעי ישראל ורשות התכנון לאפשר…" אפשר להבין לאן זה הולך. אבל יש פה גם בעיה מהותית. מה שצריך עכשיו ביכיני, בעוזה, בכיסופים ובבית הלל זה נדל"ן לצימרים, תיירות ופנאי? בסופו של דבר כששואלים את אנשי האוצר מה יקרה אם רפתות ומחלבות יקרסו, התשובה שלהם היא 'נדע להתמודד עם זה'. כשאומרים לי 'יהיה בסדר' אני יודע שצריך להתחיל לדאוג".

לפי התוכנית של האוצר הייבוא יגדיל את ההיצע ויוריד את המחיר.
"הניסיון מוכיח אחרת. אם נחזור לדוגמה של החמאה, המדפים ברשתות אמנם התמלאו בחמאה מיובאת, אבל היבואנים העדיפו לייבא חמאת פרמיום יקרה. הבטחת כלכלני האוצר, שייבוא בהכרח יוריד מחירים, לא התקיימה ומורגשת בכיס של הצרכן הישראלי".

באוצר מדברים על הייבוא כאמצעי להפעיל לחץ ולשבור את המונופול של המחלבות הגדולות.
"אולי בטווח הקצר הייבוא יכריע את הענף ויוזיל מחירים, אבל בטווח הארוך יש רק משמעות אחת לפתיחה מלאה של גבינות צהובות וגבינות קשות לייבוא: המחלבות יהפכו בעצמן ליבואניות. המחלבות הרי רוצות חלב מקומי איכותי. אם הן לא יקבלו אותו בעקבות חוסר היציבות בענף, הן ייבאו גבינות בעצמן, כמו שכבר עושות היום חלק מהמחלבות. לא רק שזה לא ישבור את המונופול, זה יחזק אותו, ומי שייזרק מחת לגלגלים של הניסוי המוזר הזה יהיו הרפתנים וציבור הצרכנים".

"אנחנו בקרב על תפיסת עולם"

החלב הישראלי מיוצר ברפתות שפרושות ב-345 ישובים ברחבי הארץ, מכפר גלעדי בצפון ועד אליפז בערבה. עבור משקים רבים בפריפריה מהווה ענף החלב נדבך יציב בפרנסה. כמו ענפי החקלאות האחרים, גם הרפת היא עוגן להתיישבות בגבולות.

"אנחנו בקרב על תפיסת עולם", אומר יראל. "ענף החלב במדינת ישראל הוא הרבה מעבר לאספקת חלב כחול לבן איכותי לאזרחים. זה בהחלט התפקיד המרכזי, אבל יש בו ערכים נוספים. כבר 100 שנה שהענף הזה מתקיים לתפארת, תומך בפריסה התיישבותית ובתעסוקה בפריפריה. משק החלב בישראל מעסיק כ-15,000 אנשים ברפתות, במחלבות, בגידולי שדה, תובלה, בריאות העדר ומכוני תערובת".

"במשך שנתיים הוכיחו הרפתנים שהם גיבורים"

מבחינת יראל המשך קיומו של משק החלב הוא סוגיה פוליטית, והוא לא מנסה להסתיר את הכעס והאכזבה שלו ממקבלי ההחלטות. "שר האוצר רוצה להכניס את זה לחוק ההסדרים. אני רוצה לראות מי מחברי הכנסת במדינת ישראל יעז להרים יד בעד השמדת ענף רפת החלב הישראלית וההתיישבות."

"במשך שנתיים הוכיחו הרפתנים הישראלים לכולם שהם גיבורים. בזכותם יש במקרר שלנו מוצרי חלב לאורך כל המלחמה" הוא מספר ונזכר בקיבוצים ובמושבים שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר. "אפילו הרפתות בעוטף עזה לא הפסיקו לעבוד לרגע. כשהישובים פונו הגיעו מתנדבים מרפתות בכל הארץ לעזור.

"אפילו הרפתות שנהרסו, נבנו מחדש וחזרו לפעול. רפתנים נלחמו במחבלי החמאס, הכניסו לבתיהם צעירים שברחו מהטבח במסיבות. אם הם לא היו שם, מי היה? המדינה צריכה להחליט מהם סדרי העדיפויות שלה".

השקעות במקום גזירות

יראל מקפיד לשמור את העיניים על הכדור. המועד הגורלי הקרוב  הוא "ליל התקציב" ב-4 בדצמבר, בו יובא להצבעה חוק ההסדרים. "אם הדבר הזה יעבור בחוק ההסדרים, לא רק הרפתנים יהיו בבעיה", הוא אומר, "כשהם יקרסו יהיה אפקט דומינו ולא רק כל מי שקשור במשק החלב יקרוס. המשמעות של היסמכות על יבוא גם תלות בייצור בחו"ל וגם פחות הכנסות למדינה מייצור וצריכה. לכן אסור לנו להפסיד במאבק הזה. הוא לא רק על החלב, הוא על הקהילות שלנו, הביטחון שלנו והכלכלה הישראלית. לא הורסים ענף שקיים 100 שנה בשביל 27 שקלים בחודש".

מה האלטרנטיבה שאתם מציעים?
"שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, הציג תוכנית שיש בה בשורה, אבל באוצר מתעלמים ממנה. לפי התוכנית שלו, תהייה התייעלות בענף החלב והתמודדות עם יוקר מחיה, אבל לא דרך גזרות, אלא בהשקעות. התוכנית שהוא הציג מאפשרת לרפת הישראלית להתמודד עם מחירי החלב באירופה".

אילו השקעות יוכלו להפחית עלויות?
"רוצה להוריד מחירים? תשקיע בתשתיות, תכניס עוד טכנולוגיה, תאפשר לרפת הישראלית להתמודד עם מחירי מזון בלתי אפשריים שקיימים במדינת ישראל, לרוב כתוצאה מאקלים ודברים שלא שולטים בהם. שר החקלאות מציע לקחת את מיליארדי השקלים שהאוצר רוצה לשים על הרס ענף החלב ולהשקיע אותם בענף ובכדאיות של ייצור מוצרים מפוקחים".

לבחון את כלל המרכיבים של מחיר החלב

יראל מפנה את תשומת הלב לשני מרכיבים שמייחדים את ישראל וניתנים לשינוי: גובה המע"מ ועלויות הכשרות. "באירופה וארה"ב יש מע"מ מופחת על מזון, לפעמים אין מע"מ בכלל. זה לגמרי בידי המדינה, ויוריד חלק נכבד מהמחיר. עלויות הכשרות הן כ-15% מהמחיר שמשלם הצרכן. מדינת ישראל היא המקום היחיד שבו המחלבות לא עובדות 24/7 אלא 5 וחצי ימים בלבד. כשמחלבה לא עובדת בשבתות ובחגים, יש לזה גם משמעויות כלכליות וגם השפעה על רציפות האספקה. אם רוצים להתמודד עם זה, תאפשרו דברים חריגים בעולם הרבנות".

היבט נוסף, לדבריו, הוא חלקו של החלב הגולמי במחיר לצרכן. "מתוך 7.28 שקלים שעולה קרטון חלב, הרפתן מקבל 2.47 שקלים. זה שליש מהמחיר. מישהו בודק מה קורה עם שני שלישים מהמחיר שלא נוגעים בהם? הרשתות הרי מקבלות מתנובה הנחות גדולות. למה הן לא מתגלגלות לצרכן?"