
משרד האנרגיה פנה למשרד האוצר בבקשה לשקול מחדש את הגדלת המס על רכבים חשמליים, בשל ירידה משמעותית בשיעור הרכבים החשמליים בין הרכבים החדשים שנרכשו בארץ. במחצית הראשונה של 2025, 14% בלבד מהרכבים החדשים שנרכשו בישראל היו רכב חשמליים, זאת לעומת 25% ב-2024. במכתב ששלח בנושא מנכ"ל משרד האנרגיה, יוסי דיין, נכתב כי המשרד "מביע דאגה עמוקה" ביחס לירידה ברכישת הרכבים החשמליים.
במכתב, שנשלח בשבוע שעבר למנכ"ל משרד האוצר, כתב דיין כי להערכת משרדו, מגיעה הירידה בדרישה לרכבים חשמליים על רקע חוסר הודאות במדיניות המיסוי, שחלו בה שינויים משמעותיים בשנתיים האחרונות. בראש ובראשונה, מדובר על העלאת המס על רכבים חשמליים, שעלה גם בשנה שעברה, מ-35% ל-45%, כשרק בשבוע שעבר פרסמה רשות המיסים כי היא שוקלת להעלותו שוב, לשיעור של 52%. זאת, לעומת מס הרכב הסטנדרטי, שעומד כיום על כ-83%.
במשרד האנרגיה מתריעים שלצעד זה השלכות חמורות, שכן כבר במצב הנוכחי נרשמת ירידה בשיעור חדירת הרכבים לשוק הישראלי. בין היתר מוזכרת הערה שהוכנסה להחלטת הממשלה בנושא בעת העלאת המיסוי: "ככל ששיעור הייבוא של רכבים חשמליים מתוך כלל הרכבים הפרטיים המיובאים לישראל לא יגדל ביחס לשנה שקדמה לה, שר האוצר יבחן את המשך מתווה מס הקנייה".על בסיס הערה זו, קוראים במשרד האנרגיה למנוע את העלייה הנוספת במס, או אף להופכה.
מדיניות נוספת שעליה מצביעים במשרד האנרגיה כבעייתית, היא השוואת המיסוי על רכבים חשמליים לגובה המס על רכבים ההיברידיים מסוג פלאג-אין. זאת, בהתבסס על המחשבה שההיברידים הם גם נקיים יותר וגם מקדמים את חדירתן של עמדות הטענה לשוק. אלא שלטענת משרד האנרגיה, היות שבפועל משמשים הרכבים ההיברידים בעיקר בחברות ליסינג, בפועל רוב הצרכנים משתמשים בהם רק בדלק.
המס על רכבים חשמליים, שנמוך משמעותית מהמס על רכבים מבוססי בערה פנימית ('רגילים') נקבע במקור על כ-20%, במטרה להוזילם משמעותית ולהקל את חדירתם למשק. עם הירידה במחירי הרכבים החשמליים, ועליית היקף החדירה שלהם, כלומר שיעורם בין הרכבים החדשים בכל שנה, הוחלט להגדיל את המס ב-2023 ל-35%, ושנית, בשנה שעברה ל-45%.
אלא שלעומת המשך העלייה בשיעור הרכבים החשמליים ב-2024, הרי שההעלאה הנוספת של המס, אולי בצירוף גורמים נוספים כגון התייקרות החשמל או מלחמת חרבות ברזל, הובילו לירידה דרמטית במספרי הרכבים החשמליים החדשים.
במחקר של המועצה הלאומית לכלכלה, שפורסם בתחילת השנה, הוערך כי במצב כפי שהיה אז, יגיע שיעור החדירה לכ-77% מהרכבים החדשים עד 2034. אם זאת, במחקר העריכו כי קצב צמיחה זה רגיש מאוד לשינויים במדיניות. כך, לדוגמא העריכו כי אם תעמוד הממשלה בכלל היעדים שהציבה לעצמה מבחינת פריסת התשתיות, יכול להגיע שיעור החדירה ב-2034 אף ל-98%.
עוד מצא המחקר כי לנתון זה השפעה דרמטית על עלויות הרכבים החשמליים, הן לאזרח והן למשק, שיכולה להגיע לאלפי שקלים בשנה לאזרח. המסקנות מצביעות על כך שיעילות השימוש ברכב החשמלי תלויה בקצב פריסת התשתיות. ככל שאחוז גבוהה יותר מהרכבים במדינה יהפוך לחשמלי, יפחתו לא רק העלויות הנגרמות בשל פגיעה בסביבה ובבריאות, אלא גם עלויות התפעול והאחזקה של תשתיות ההטענה והאחזקה, שיוזילו עבור כולם את השימוש ברכבים החשמליים.
משרד האוצר לא מסר תגובה בשלב זה.


