
מחקר חדש של המועצה הלאומית לכלכלה שפורסם היום (חמישי) מצא כי כלי רכבים חשמליים משתלמים יותר משמעותית לצרכן, אך אינם משתלמים כלכלית למשק. ולמרות זאת, ממצאיו מראים כי המחירים והעלויות הנלווים להחזקתו יכולים להפוך למשתלמים גם למשק, עד 2034. יחד עם זאת, תוצאות המחקר, שנבחנו ביחס לעשור הקרוב, תלויות במידה רבה בהתגשמות תחזיות שונות, ששינויים קטנים בהן יכולים לגרום לשינויים דרמטיים.
עלותו של רכב חשמלי לצרכן בשנת 2024, לפי הערכה, זול יותר בממוצע בכ-3,700 שקלים בשנה מרכב בנזין, בעוד שעבור המשק, רכב חשמלי דווקא יקר יותר ב-740 שקלים בשנה בממוצע. למרות זאת, לפי ממצאי המחקר, בשנת 2034 המחירים והעלויות הנלוות להחזקת כלי רכב חשמלי צפויות להפוך אותו לזול יותר ב-1,600 שקלים גם למשק, כך שעדיין יהיה משתלם יותר לצרכן להחזיקו בהיקף של כ-3,500 אלף שקלים.

אלא שגם במצב כזה, כמעט כל ההפרש בשווי למשק קשור לשקף האקולוגי. כלומר, מגיע מחיסכון משוער למשק מהפחתת פליטות מזהמות, הפחתת רעש והפחתת פליטות גזי חממה, מפגעים שההוזלה מהפחתתם צפויה לחסוך למשק בין 8,637 מיליון שקלים, ל-6,376 שקלים בין 2023-2033. על אף שסכומים אלו הם חלק קטן בלבד מהעלויות למשק, כשמחלקים אותם לפי רכב בשנה, הם הופכים את הפרש החיסכון למשק ב-2034 לכמעט אפסי. כלומר, מבחינת המשק, אין כדאיות למעבר לרכב החשמלי, מלבד החיסכון הנובע מהפחתת הנזקים הסביבתיים.
ולמרות זאת, הירידה תלויה במספר מגמות. המרכזית שבהן, היא עלותם של רכבים חשמליים. הדוח מתבסס על ההערכות הרווחות יותר בנושא, ביניהן של העיתון הכלכלי 'Bloomberg', לפיהן צפוי מחירם של הרכבים החשמליים להמשיך לרדת בהתמדה בעשור הקרוב, מכ-27,000 דולר בממוצע לכ-21,000 דולר ב-2034, כתוצאה מייעול הפיתוח והייצור. נתון זה, על פי כותבי המחקר, הוא "הרגיש מכולם". כלומר, שינויים קטנים בו יכולים להשפיע דרמטית על התוצאה. כך לדוגמה, אם קצב הירידה במחירים יהיה איטי יותר בחצי, דבר שבהחלט ייתכן, ההבדל עבור המשק יהיה דרמטי.
עוד מדד משמעותי להבדלים, הוא קצב השילוב של רכבים חשמליים ומוצריהם הנלווים לשוק עד 2034. כשלצורך המחקר מדדו הן תרחיש נמוך של "עסקים כרגיל", כלומר צמיחה כמו היום, כמעט ללא שינוי, שתביא את המדינה לכ-77% רכבים חשמליים מתוך הרכבים שנמכרו באותה שנה. והן תרחיש אופטימי יותר, של עמידה בהחלטות הממשלה השונות בנושא, שיביא את המדינה לאחוז גבוה בהרבה, כך שכמעט 98% מהרכבים החדשים ב-2034 שיהיו חשמליים. מדד גבוה יביא לכך שהמשק ירוויח יותר כתוצאה מיעילות רבה יותר של הייבוא, ופריסת תשתיות ההטענה ותשתיות החשמל שיאפשרו את השימוש בהן, ולכן יוריד את העלות השולית של כל רכב למשק. התסריט של עמידת הממשלה ביעדיה, יכול לייצר הבדל דרמטי של כ-2,221 שקלים לפי רכב לשנה, לעומת היעד הנמוך של "עסקים כרגיל".
המחיר המשקי והמחיר לצרכן נבדלים ביניהם במספר פרמטרים, כשהמשמעותי מכולם הוא אלמנט המיסוי, היות שהמס על הדלק ורכב הינו כבד בישראל, בעוד שכיום החשמל והרכבים החשמליים בעלי מיסוי מועט משמעותית. על אף שמס הפחמן שהוטל לאחרונה צפוי לייקר את החשמל ב-5% בעשור הקרוב, וההנחה על מיסוי הרכבים החשמליים שהורדה לאחרונה גם היא, צפויה לייקר את רכישתם. בטווח הארוך הרכבים יישארו רווחיים לצרכן, וכאמור המיסים אינם מחושבים בהשפעה על המשק. עם זאת, ייתכן שהעלאת המס על רכבים חשמליים תהיה בעלת השפעה על קצב שילובם של רכבים חשמליים בשוק, אולם המחקר נעשה מאוחר מכדי לבחון זאת.
עניין ירידת מחיר הרכישה משמעותי, משום שמלבד מחיר הרכישה הגבוה, רכבים חשמליים נחשבים זולים באופן מהותי לצרכן. זאת משום שהחשמל, שגם בניקוי המיסוי הכבד על הדלק, נחשב זול יותר במונחים של קילומטרז' לפי עלות. ועל אף העלייה האחרונה במחירי החשמל, שלא צפויה להיות האחרונה, מחירי החשמל בישראל כיום מיוצבים יחסית, תודות להסתמכותה על ייצור עצמי של גז טבעי, וצפויים להישאר כאלה עד שהגז יתחיל להיגמר ויווצר מונופול. גם הבלאי של רכבים חשמליים נחשב נמוך בהרבה, בשל העובדה שאין מספר גבוה של חלקים נעים בתוך המנגנון, ואין שריפה מזהמת ומלכלכת של דלק.
ובכל זאת, עבור המשק, המעבר לרכבים חשמליים אינו רק יקר מבחינת רכש, אלא גם בשל הקמת התשתיות השונות שדרושות לו. במיוחד תחנות הטעינה האיטיות והמהירות שיש להקים ולתחזק עבור המעבר המאסיבי. לצידן, מעריכים במחקר שגם רשת הפצת החשמל תדרוש תגבורים משמעותיים בשביל לעמוד בכמות האנרגיה המועברת, תגבורים שצפויים לדרוש השקעה בתשתית בשווי של בין 1,700 ל-5,800 דולר לרכב לאורך העשור הקרוב. עקב מבנה רשות החשמל הסגור, עלויות אלו כנראה צפויות להתגלגל גם הן, דרך מחיר החשמל, אל הצרכן.