שני שרים על שמונה משרדים: הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) למנות באופן קבוע את השר יריב לוין (הליכוד) לשר העבודה, השר לשירותי דת ושר ירושלים ומסורת, נוסף על תפקידו כשר המשפטים; ואת השר חיים כ"ץ (הליכוד) לשר הבריאות ושר הרווחה, נוסף על תפקידיו כשר התיירות ושר השיכון. זאת לאחר ארבעה חודשים בהם לא כיהנו שרים קבועים במשרדים הללו, מהם שלושה חודשים בהם לוין וכ"ץ כיהנו כממלאי מקום, וחודש נוסף ללא שר כלל. במקביל, לארבע ועדות בכנסת אין יו"ר ועדה כבר קרוב לחודשיים, והן לא מתכנסות באופן קבוע.

הזמני הפך לקבוע

ביולי, כשהמפלגות החרדיות פרשו מהממשלה במחאה על עיכוב באישור הפטור מצה"ל לבני הישיבות, זה נראה מצב זמני. אבל כמו במקרים רבים בישראל, הזמני הפך לקבוע: החרדים עדיין מחוץ לקואליציה, ומשרדים חברתיים מרכזיים עם תקציב של עשרות ומאות מיליארדי שקלים, כמו הבריאות, הרווחה והפנים, פועלים ללא שר קבוע שמתווה מדיניות, ועם חמישית או רבע שר בפועל. למשרד הפנים עדיין לא מונה שר קבוע (לאחר שלוין כיהן גם בו כממלא מקום), והכנסת אישרה אתמול להעביר חלק מסמכויות שר הפנים, הנוגעות לעובדים זרים ולארנונה, לראש הממשלה בנימין נתניהו.

במצב 'שגרתי', כאשר אין שר מכהן במשרד, ראש הממשלה מקבל אוטומטית את תפקידו. אך ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא במצב מיוחד: הלכה שקבע בג"ץ קובעת שבשל היותו נאשם בפלילים, אסור לו לכהן בתפקיד שר – אך מותר לו לכהן בתפקיד ראש הממשלה. בשל כך, המשרדים נותרו מיותמים, ונדרש למנות להם ממלאי מקום, וכעת שרים קבועים.

להחלטה על מינוי השרים הקבועים היה כנראה מניע נוסף מלבד הרציפות התפקודית: נציבות שירות המדינה התריעה לאחרונה כי במשרדים שנותרו ללא שר, עשרות עובדים בלשכות השרים שמונו במשרות אמון של השרים הקודמים מש"ס ומיהדות התורה יפוטרו. המשך העסקתם של עובדים אלו מאפשר למפלגות החרדיות שפרשו עוד קשר וזיקה לענייני המשרד, ומעין "ערבון" שכשירצו לחזור לקואליציה, אנשי אמונם יחכו להם באותם משרדים.

רבע שר בריאות יטפל בהתפרצות חצבת ואלפי פצועי המלחמה

למצב הזה השפעה ישירה על הציבור. משרד הבריאות, שתקציבו הכולל הוא השלישי בגודלו מבין משרדי הממשלה, פעל חודש וחצי ללא שר מכהן. המשרד צריך להתמודד עם התפרצות חצבת ממנה נפטרו כבר 10 פעוטות, עם היערכות לשיקום של אלפי פצועי המלחמה בגופם, ועשרות אלפי פגועי נפש, וכן עם משבר במינוי ההנהלה של שירותי בריאות כללית. לכל אלו, מוקצה כרגע רבע שר.

"תארו לכם מדינה שאין בה שר בריאות, ובריאות האזרחים פשוט משעממת את הממשלה.", כתב לאחרונה בטוויטר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, "זה המצב כיום בישראל. היעדר שר הבריאות מהווה המחשה להיעדר מחויבות פוליטית לבריאות.  המשמעות היא שהישראלים סובלים מירידה בזמינות ובאיכות הטיפול הרפואי, ומהיעדר הגנה על בריאות הציבור. אין כוח פוליטי להגנת הבריאות".

במשרד הפנים, שעדיין אין לו שר, הצטברו כ-100 בקשות של רשויות מקומיות לשינויים בגובה הארנונה ל-2026 – החלטה שטעונה אישור של שר הפנים. הסמכות בנושא הארנונה אמנם הועברה לראש הממשלה נתניהו, מה שאומר שנוסף על ניהול הפסקת האש בעזה ותקיפות בלבנון, הוא יצטרך לאשר האם תועלה הארנונה בתל מונד. אבל החלטות אחרות ייאלצו לחכות. כך לדוגמה, מספר החלטות לתיקוני גבולות של רשויות מקומיות, שמשמעותם מיליוני שקלים בהכנסות הארנונה עבור אותן רשויות, ממתינות לחתימת שר הפנים שאיננו.

גם משרד הרווחה, זרוע נוספת שאמורה לטפל במשברים החברתיים הנובעים מהמלחמה, בסיוע לכרבע מילדי המדינה שחיים בעוני, וכן במניעת אלימות כלפי נשים, נאלץ להסתפק ברבע שר בלבד.

ועדות החינוך והבריאות בכנסת לא מתפקדות: "אין שתי ועדות קריטיות בגלל מאבקים בקואליציה"

גם בכנסת, שמעמדה מוחלש ממילא, ארבע ועדות קבועות פועלות ללא יו"ר כבר קרוב לחודשיים, חלקן לא קיימו דיונים כבר יותר מחודש. ועדת הבריאות וועדת החינוך, התרבות והספורט לא קיימו דיונים כבר יותר מחודש; הוועדות המיוחדות לצמצום פערים בפריפריה ולפניות הציבור לא קיימו דיונים כבר 5 חודשים.

סגן יו"ר הכנסת וחבר בוועדת החינוך, סימון דוידסון (יש עתיד) אומר ל'דבר' שהוא פועל בכל דרך אפשרית להפעלת הוועדות. "אנחנו פונים בפניות בלתי פוסקות ליו"ר הכנסת וליו"ר הקואליציה כדי שיהיה ממלא מקום, שהוועדות יעבדו", אומר דוידסון, "יש בעצם עכשיו ברקס של מפלגת ש"ס של אריה דרעי שלא יקבעו יושב ראש זמני או יושב ראש מחליף לוועדות האלו. בשבועיים האחרונים קיבלנו כמה פעמים כבר תשובות של 'עד סוף השבוע זה יסתדר'. אני לא רואה שזה מסתדר.

"חשוב מאוד שכל מי שנמצא פה וגם מחוץ לבניין הזה יבין דבר אחד: בכנסת ישראל בחמישה שבועות האחרונים אין שתי ועדות קריטיות, חינוך ובריאות, וזה רק בגלל נושא פוליטי של מאבקים בתוך הקואליציה. ואני אומר עוד דבר: אם עד סוף השבוע זה לא יסתדר אנחנו צריכים לצאת למאבק הרבה יותר חריף והציבור חייב להבין שמה שקורה בבניין הזה הוא נגד תושבי מדינת ישראל וזו רק אחת הדוגמאות. יש עשרות נושאים שלא מטפלים בהם".

חברת הכנסת מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), שמונתה ליו"ר ועדת העבודה והרווחה לאחר פרישת ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, אומרת ל'דבר' כי "זו בעיה קשה שאין ועדת בריאות וועדת חינוך". לדבריה, עם מינוי שר רווחה קבוע, גם ועדת הרווחה בראשותה תוכל לפעול. וולדיגר קוראת לחברי הכנסת החרדים "להיכנס מתחת לאלונקה, תרתי משמע. באתם לעבוד עבור כל עם ישראל".

יו"ר ועדת החינוך שפרש לאחרונה, יוסף חי טייב (ש"ס), אומר ל'דבר' כי הוא לא מתנגד למינוי של יו"ר חדש לוועדה. "לא התפקיד עושה את האדם אלא האדם עושה את התפקיד. פה או שם, העיקר שנעשה טוב. לגבי שיהיה מישהו אחר, בשמחה רבה. יש את יו"ר הקואליציה, שימנה מישהו אחר. מישהו אמר לו לא? אני לא אמרתי לו לא". גם ח"כ משה ארבל מש"ס אומר ל'דבר': "צריך לשאול את יו"ר הקואליציה למה לא ממונים ראשי ועדות. זה חמור מאוד".

יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, דרור כהן, קרא ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה למנות יו"ר חדש לוועדת החינוך. במכתב שנשלח בראשון השבוע כתב כהן כי "היעדר היו"ר משקף את סדר העדיפויות הלוקה של הכנסת כלפי מערכת החינוך ותלמידיה. במקום לעסוק בשיקום, בשיפור ובחיזוק עתיד החינוך, אנו מוצאים את עצמינו במצב של חוסר ודאות ללא ידיעה מתי ימונה יו"ר וועדה חדש. מגיע לתלמידים ולנוער בישראל שיינתן להם המינימום הנדרש – יו"ר וועדה שידאג לצרכיהם ויפעל עבורם".

לפיד: "נקים ועדות אלטרנטיביות"

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) אמר בתגובה לשאלת 'דבר' בישיבת הסיעה שהאופוזיציה תקים 'ועדות אלטרנטיביות' בתגובה לשיתוק בוועדות. אירוע כזה קרה אתמול במשכן: חבר הכנסת משה טור-פז (יש עתיד) נפגש עם מורים שביקרו את הרפורמה בבגרויות שמוביל שר החינוך יואב קיש. המפגש נערך ליד הדלת הנעולה של חדר ועדת החינוך.

"בסוף אלו הילדים שלנו", אמר לפיד, "הרי זה לא שהפסיקו את שנת הלימודים, הילדים שלנו עדיין בבית הספר וצריכים ועדת חינוך. באו לפה הרבה מאוד מורים ואנשי חינוך לדון במצב החינוך, כי הם רעבים ומשוועים לזה שמישהו ידבר איתם על מצב החינוך.

"מה שיו"ר הכנסת עשה, הוא נעל את חדר ועדת החינוך כדי לא לאפשר לנו להיכנס לשם, אז הישיבה התנהלה מחוץ לדלת הנעולה. הכנסת גם לא עושה את עבודתה בלי ועדת חינוך, וגם מונעת מהאופוזיציה לעשות את העבודה שלה. הקמנו את ועדת החינוך האלטרנטיבית, ואנחנו נקים גם את ועדת הרווחה האלטרנטיבית (לוועדת הרווחה הקואליציה דווקא מינתה יו"ר – מיכל וולדיגר מהציונות הדתית – א"ג) ואת ועדת הבריאות האלטרנטיבית".

ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הגיש הבוקר מכתב ליועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, בדרישה למנות ראשי ועדות קבועים, ואף ציין כי המצב הנוכחי עלול להיחשב כפגיעה במילוי תפקיד הכנסת כרשות מחוקקת ומפקחת, וכהפרה של חובת התפקיד הציבורי של הכנסת וחבריה.

ח"כ לזימי: "זו לא מדינה מתפקדת, זה חלם על מלא"

ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) אומרת ל'דבר' ש"הפיקוח הפרלמנטרי משותק. יש לי בקשות דיונים שהגשתי אישית בוועדות החינוך והבריאות שפשוט מחכים ואין להם כתובת. נאלצתי להעביר דיון למימון מסגרות לפעוטות חסרי מעמד של יוניטף לוועדת הצעירים, רק כי אין ועדה אחרת שיכולה לטפל בזה. כך אעשה גם עם דיונים נוספים, כמו האפליה של נערות ספרדיות במוסדות חינוך חרדיים. ככה נראית כנסת מופקרת של ממשלה שכל מה שמעניין אותה זה הישרדות פוליטית."

לדברי לזימי, "הצעתי הראשונה היא לפעול בכל הכלים הפרלמנטריים, ולדרוש חוות דעת מנומקות מהייעוץ המשפטי וגם פסיקה ברורה: אי אפשר לשחק בחיים של האזרחים בשביל כיסאות וג’ובים. זה קו אדום. שלחתי כבר שני מכתבים — ליועמ״שית ועדת הכספים וליועמ״שית הממשלה — בדרישה לבדוק העברות תקציביות בסכומי עתק למשרדים שאין בהם שר ואין אחריות מיניסטריאלית או גורם מפקח. בחלקם אין שר או מנכ"ל. זו לא מדינה מתפקדת — זו חלם על מלא. זו זילות בוטה של החובה הבסיסית ביותר של המדינה לאזרחיה – לספק שירותים חברתיים חיוניים. זו הפרת אמונים עמוקה של הממשלה והקואליציה גם יחד."

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ויו"ר הקואליציה אופיר כץ לא הגיבו לפניית 'דבר'.