שורה של ארגוני סביבה, ביניהם 'אדם טבע ודין' ו'החברה להגנת הטבע', פרסמו בימים האחרונים התנגדויות לטיוטת חוק ההסדרים, שאותה מקדמים במשרד האוצר. זאת, על רקע הפרק בטיוטה שזכה לכותרת "האצת פרויקטי תשתית".
לטענת ארגוני הסביבה, הפרק עוסק בצמצום דרמטי של יכולת המשרד להגנת הסביבה להתנגד ולהציב סייגים בפני מינהל התכנון. בנוסף, כמה סעיפים בטיוטה הם בעייתיים במיוחד וטומנים בחובם נזק משמעותי לסביבה.
על פי הטיוטה, שהגיעה לידי 'דבר', בסעיף אחד הושגה ככל הנראה פשרה בין האוצר למשרד להגנת הסביבה. על פי אותה פשרה, שתוארה כ"רע במיעוטו" על ידי גורמים במשרד, משרד האוצר לא יוכל לעקוף אוטומטית את רשות הטבע והגנים במקרה של "פרויקט תשתית חיוני" שאמור לקום בשמורת טבע, בניגוד למה שביקש האוצר במקור. במקום זאת, יוכל האוצר לערער על הסירוב של הרת"ג, והנושא יידון בוועדה שבה יהיה ייצוג למשרדי האוצר, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים (שלו אינטרסים משותפים עם האוצר).
עם זאת, בסעיפים אחרים שמדאיגים מומחים מארגוני הסביבה ובכירים במשרד להגנת הסביבה, אין כרגע שינוי. "נותנים לחתול לשמור על השמנת", אמר ל'דבר' רני עמיר, סמנכ"ל בכיר לתכנון, משאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה. "כל אחד מהסעיפים מציג פגיעה משמעותית ביכולת שלנו לפקח ולהגן על הסביבה והאזרח".
הסעיפים שעל הפרק
על פי גורמים במשרד הסביבה, שלושה סעיפים מרכזיים עומדים כעת על הפרק:
הפרטת הייעוץ הסביבתי בוועדות התכנון: זהו ככל הנראה הסעיף הדרמטי ביותר שעומד על הפרק.
על פי החוק כיום, בכל ועדת תכנון, ארצית או אזורית, יש יועץ סביבתי ממשרד הסביבה. תפקידו של היועץ הסביבתי הוא להעלות את הסכנות לסביבה שטמונות בפרויקטים הנידונים, להציע פתרונות ולהציב גבולות כשהסיכון או הפגיעה הם חמורים מדי.
על פי הצעת האוצר, היועץ הסביבתי יהפוך מעובד ציבור שמשתייך למשרד להגנת הסביבה, לשכיר עצמאי של מינהל התכנון – שהוא גם הגוף שמכנס את הוועדה ומקדם את פעילותה. כלומר, בפועל, מדובר בהדרה של המשרד להגנת הסביבה מפיקוח פנימי על הוועדות, והעברת הפיקוח לאדם שמועסק בידי מינהל התכנון – שאותו הוא אמור לבקר.
לטענת האוצר, מצב כזה ייעל ויזרז את עבודת הייעוץ, בין היתר משום שבמשרד להגנת הסביבה יש עומס רב. בארגוני הסביבה טוענים מנגד שמדובר למעשה ב"הורדת בלמים" של המשרד להגנת הסביבה.
"יועץ פרטי עלול להימצא בניגוד עניינים ולספק חוות דעת מוטה לטובת היזם ששכר אותו", נכתב בחוות הדעת של עמותת 'אדם טבע ודין'. "במקום לפתור את מצוקת כוח האדם והתקציב שגורמים לעיכובים, המדינה בוחרת לרוקן את המשרד מסמכויותיו". גם במשרד להגנת הסביבה הביעו חשש עמוק מהשינוי: "לא רק שממנים אדם שאינו עובד ציבור ואינו אוחז בפרספקטיבה הרחבה של המשרד", אמר עמיר, "אלא שהאדם שיעסיק אותו יהיה מינהל התכנון, שעליו הוא אמור לפקח".
ניתוק תקנות התזכירים הסביבתיים מהמשרד: מהלך שמקודם באותו פרק.
תקנות התזכירים הן תקנות שאמורות להוכיח שתוכנית עומדת כחלק מתהליך התכנון. תקנות אלה, שעל מימושן מפקח היועץ הסביבתי, נקבעות כיום באופן פרטני בידי המשרד בעבור כל תוכנית גדולה.
לטענת האוצר, מדובר במצב מסורבל ובעייתי. בהמשך לכך, מציעים בחוק התזכירים להמיר את ההחלטה הספציפית לכל פרויקט בשורה קבועה של תקנות גנריות, שיכסו סוגים שונים של פרויקטים.
לרעיון הזה הסכימו באופן כללי במשרד להגנת הסביבה, אלא שבהצעת האוצר בחוק ההסדרים מוצע כי את התקנות הגנריות לא יקבע משרד הסביבה, כי אם מינהל התכנון. "באוצר הרי יודעים שאנחנו בעד פתרון כזה. כבר התחלנו לגבש סט של הנחיות גנריות, ואחת מהן כבר אושרה בידי משרדי האוצר והפנים", מסביר עמיר. "אבל הרעיון שמישהו אחר יתקנן את התקנות האלו הוא מסוכן".
ארגוני הסביבה הביעו התנגדות חריפה עוד יותר. "הנחיות גנריות אינן יכולות להדביק את קצב ההתפתחות של הידע הסביבתי ומשבר האקלים, ועלולות להחמיץ סיכונים חדשים", נכתב במכתב מטעם אדם טבע ודין.
שינוי הוועדה להגנת הסביבה החופית (ולחו"ף): על פי סעיף זה, תבוטל תת הוועדה הממיינת של הוועדה להגנת הסביבה החופית.
על פי החוק, הוולחו"ף היא הגוף שמופקד על כל שטח שנמצא במרחק של 700 מטר מהחוף ועד לקצה המים הטריטוריאליים של ישראל. הוולחו"ף צריכה לאשר כל בנייה בשטחי החוף בישראל, ומשמשת כחסם משמעותי בפני פרויקטי בנייה שעלולים לפגוע בסביבה החופית, או בגישתם של האזרחים לים.
על מנת לייעל את תפקידה של הוועדה להגנת הסביבה החופית, הוקמה לפני כמה שנים תת הוועדה הממיינת. היא אחראית לסנן את הנושאים שבהם צריכה לדון הוועדה, על מנת שרק הנושאים הדחופים יגיעו לשולחנה.
באוצר מבקשים עתה לבטל את תפקידה של תת הוועדה ולהעביר את סמכויותיה ליו"ר הוולחו"ף – כלומר, אותו יו"ר ולחו"ף שמגיע ממינהל התכנון, יהיה זה שיחליט אילו נושאים יעלו על שולחנה, ואילו יקבלו אישור אוטומטי.
במשרד להגנת הסביבה מזהירים כי כך נוצר מצב שבו מינהל התכנון מפקח על עצמו, ללא כל אינטרס להגן על הסביבה. במכתב של 'החברה להגנת הטבע', צוין כי בחוק ההסדרים החדש מתכננים לאפשר את ההחרגה של תוכניות מתאר ארציות ומחוזיות מהסמכות של הוולחו"ף, ולהסתפק בפיקוח של היועץ הסביבתי בלבד (שצפוי, על פי החוק החדש, להיות עובד של מינהל התכנון).
"מדובר במהלך בעייתי ביותר שעלול לפגוע קשות בסביבה החופית", נטען ב'חברה להגנת הטבע'. "בסביבה כה רגישה וכה מועטה בהיקפה, ראוי שכל תוכנית שיש לה נגיעה בחופים תבחן בוולחו"ף. מדובר בוועדה מקצועית עם הבנה ורגישות לסביבה החופית, שניתנה לה הסמכות לוודא שתהיה מינימום פגיעה בסביבה רגישה זאת".
ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה נכון לשעה זו.
