חבר הכנסת משה (קינלי) טור-פז (יש עתיד) ערך אתמול (שני) מפגש שני של ועדת החינוך האלטרנטיבית בכנסת, שבו עסקו בסוגיית החרמות במערכת החינוך.

ועדת החינוך של הכנסת, שנחשבת ועדה קבועה, לא קיימה דיונים כבר יותר מחודש עקב התפטרותו של יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב (ש"ס), על רקע התנגדותה של מפלגתו  לחוק הגיוס. בשל כך, החליט טור-פז לכנס ועדה אלטרנטיבית שתדון בנושאי חינוך.

הוועדה היא אחת מתוך ארבע ועדות קבועות שפועלות ללא יו"ר כבר קרוב לחודשיים. גם ועדת הבריאות, ו-ועדת התרבות לא קיימו דיונים כבר יותר מחודש; הוועדות המיוחדות לצמצום פערים בפריפריה ולפניות הציבור לא קיימו דיונים כבר חמישה חודשים.

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) אמר בשבוע שעבר ל'דבר' כי "הכנסת לא עושה את עבודתה בלי ועדת חינוך, וגם מונעת מהאופוזיציה לעשות את העבודה שלה. הקמנו את ועדת החינוך האלטרנטיבית, ואנחנו נקים גם את ועדת הבריאות האלטרנטיבית".

בשונה מוועדות הכנסת, להחלטות הוועדה האלטרנטיבית אין תוקף שכיוון שהיא אינה הוועדה הרשמית.

הצעות חוק לא נידונות

הוועדה האלטרנטיבית נאלצה הפעם להתכנס בחדר של סיעת 'יש עתיד', משום שלא קיבלה אישור להתכנס בחדר של ועדת החינוך המושבתת. בפעם הקודמת המשתתפים נאלצו לעמוד מחוץ לחדר של הוועדה הקבועה, שהיה נעול. עם זאת, טור פז נשמע אופטימי בנוגע למצב: "הבנתי שהלחץ שלנו עובד", הוא אמר, "ובקרוב תתכנס ועדת החינוך". טור-פז הוסיף: "פגשתי אתמול את מנכ"ל משרד החינוך (מאיר שמעוני; מ.מ), והוא אמר לי שהוא לא יכול להגיע מסיבות מובנות, אבל שהוא עוקב. אנחנו נעביר לו את מסקנות הוועדה".

בנוסף העלה טור-פז את הצעת החוק למניעת חרם חברתי בבתי הספר שקידמו היו"ר הקודם טייב וח"כ קטי שטרית (הליכוד). ועדת החינוך של הכנסת הייתה אמורה להכין את ההצעה לקריאה ראשונה, אך בשל העובדה שהוועדה אינה מתכנסת ואין לה יו"ר, פסקו ההכנות.

בדומה לדיון שגרתי בכל ועדה בכנסת, גם בוועדה האלטרנטיבית דיברו גורמים שונים שקשורים לנושא החרמות, ובהם נציגים מהנהגות הורים, תלמידים ואנשי מקצוע. בלטו בהיעדרם נציגים מהמשרדים השונים שמשתתפים בדרך כלל בדיונים כאלה. עוד השתתפו חברות הכנסת מסיעת 'יש עתיד': עדי עזוז, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון ומטי צרפתי.

"החרם השפיע עלי פיזית"

בדיון על נושא החרמות דיברה ליאל אגנור, תלמידת כיתה י"א שעברה חרם בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. אגנור, שמתנדבת כיום ב'כנפי דרור', עמותה שמסייעת לילדות וילדים שעוברים חרם, סיפרה כי "אחרי שעה בבית ספר הייתי הולכת הביתה. החרם הזה השפיע עליי פיזית: היו לי בלוטות לימפה בבטן, והרופאים אמרו לי שיש לי חודש וחצי לחיות. זו תקופה שהרגשתי שכל העולם נופל עליי שאני בתוך גיהינום".

עינב דלח, נציגת הנהגת ההורים הארצית, תהתה, "איך יכול להיות שמערכת החינוך רואה תלמיד שהוא על הקצה ואומרת לו 'אין משאבים'? אין מספיק תקנים ליועצות, או יועצות בכלל, ורכז מוגנות הוא תקן שלפעמים יש ולפעמים אין, כאילו זאת לא חובה בכל בית ספר."

היא הוסיפה כי "האחריות לרכז מוגנות נמצאת כיום במשרד לביטחון לאומי – ולא במשרד החינוך, כפי שצריך. שיעור חברה, אם בכלל יש, מתקיים פעם בשבוע. מתי בדיוק המחנכת אמורה להתמודד עם סיטואציה חברתית בכיתה? אלו בעיות מערכתיות שמגבירות את הסיכוי לחרם".