תקציב המדינה, ובמסגרתו רפורמת החלב של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אושרה הבוקר (שיישי) בממשלה. ראש הממשלה והשרים הצביעו בעד. רק שר החקלאות אבי דיכטר התנגד. כעת תעבור רפורמת החלב להמשך הליכי החקיקה בכנסת. בתום עבודה שנעשתה על ידי משרד הבריאות נמצא המימון התקציבי ומרכזי החוסן לא יפגעו בשנת 2026.

אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד שקלים. מדובר בתוספת של 47 מליארדי שקלים ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר:
"אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

במקביל למו"מ על תקציב הביטחון, משרד הבינוי והשיכון הגיע להבנות עם משרד האוצר על תוספת משמעותית לתקציב 2026, כחלק מהמשך יישום תוכנית הדיור הלאומית. ההסכמות כוללות הרחבת משאבי הפיתוח, האצת שיווקי הקרקע, השקעה בהתחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי.

לפי המשרד, עד 700 מיליון שקל יוקצו להאצת תהליכי בנייה וסבסוד פיתוח בפריפריה, ועוד כ-250 מיליון שקל לשיפוץ והשמשת דירות בדיור הציבורי. בנוסף, סוכם על המשך תוכנית "דירה בהנחה", עם יעד להקצות עד 50% מהדירות למשרתי מילואים פעילים.

הסיכום בין השרים חיים כץ ובצלאל סמוטריץ' כולל גם יעדים רב-שנתיים, בהם קביעת יעד התחלות בנייה מוסכם לחומש הקרוב, קידום מודלים חדשים לשכירות ארוכת טווח, טיפול בחסמי מט"שים, וקידום התחדשות עירונית גם בדיור הציבורי. במשרד מציינים כי הדגש בתקציב 2026 הוא יציבות שיווקית, קיצור משך הבנייה והגדלת היצע הדירות ברחבי הארץ.

גם משרד הכלכלה חתם על סיכום תקציבי מול האוצר, הכולל תוספת של מאות מיליוני שקלים לרפורמות הליבה של המשרד. התקציב יחזק את פעילות היצוא, יפתח אזורי תעשייה חדשים בפריפריה, וישמר את רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה וארה"ב – טוב לישראל". בין היתר יתווספו 100 מיליון שקל להשקעות הון מתקדמות ו־500 מיליון שקל למסלול התייעלות אנרגטית בתעשייה. כמו כן, המשרד יקדם פתיחת נספחויות כלכליות חדשות בעולם וירחיב את התמיכה בעסקים קטנים ובינוניים.

משרד החינוך הגיע להסכם על תקציב של כ-94 מיליארד שקלים לשנת 2026, תוספת של למעלה מ-4 מיליארד לעומת השנה הנוכחית. התוספת תקצה משאבים לחינוך המיוחד, לחיזוק שירותים רגשיים וטיפוליים בעקבות המלחמה, ולקידום תוכנית "ישראל ריאלית" לחיזוק מקצועות ה-STEM. תקציב ההשכלה הגבוהה לא יקוצץ, ובמסגרתו יוקם מרכז מיחשוב לאומי מתקדם בתחום ה־AI בהיקף של 1.3 מיליארד שקל לחמש שנים.

הממשלה החלה אתמול בדיונים על תקציב 2026. הדיונים צפויים להימשך עד מחר בבוקר. "בתקציב הנוכחי אנחנו מתכוונים להוריד מסים, כולל מס הכנסה" אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, "אנחנו מתכוונים גם להפחית את הרגולציה ולייעל את המערכות הממשלתיות שלנו. אני יודע שכולכם תשתפו פעולה במשרדים שלכם".

שר התיירות חיים כץ, שהורה בתחילה להפסיק את הדיונים עם האוצר על התקציב, הצליח להביא לביטול תוספת המע"מ לתיירות הנכנסת שתוכננה להיכנס לחוק ההסדרים: "אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ על הורדת סעיף המע"מ מחוק ההסדרים ועל ההבנה שזוהי ההזדמנות שלנו להביא להתאוששות התיירות בישראל, שתביא לתרומה לכלכלה ולהסברה", אמר כץ.

בעוד שהממשלה מתכנסת הגיעה לידי 'דבר' טיוטה חדשה של התוכנית הכלכלית לשנת 2026. הטיוטה כוללת כניסה של מס מיוחד על פעילות הבנקים, ומתוך חוק ההסדרים הושמטה תוכנית אסטרטגית למשק הגז הטבעי.

הנתונים המופיעים במסמך עשויים להשתנות לפי מו"מ הממשלה והמשך החקיקה בכנסת, אך כרגע תקציב משרד הביטחון צפוי לעמוד על כ-110 מיליארד שקלים (90 מיליארד שקלים בבסיס התקציב ו-19 מיליארד ל"הוצאות ביטחוניות שונות"), סכום קרוב לאמצע בין כוונת האוצר לתקצב את משרד הביטחון ב-95 מיליארד ובין דרישת משרד הביטחון לתקציב של 144 מיליארד שקלים.

לפי התקציב המעודכן, הגרעון יעמוד על 3.6% מהתוצר.  משרד האוצר מתכנן קיצוץ רוחבי ("פלאט") על משרדי הממשלה, אך לא ציין כמה אחוזי קיצוץ ינסה לקדם, וכטיוטה הקיצוץ מסומן ב-X אחוזים. קיצוץ רוחבי מהווה כלי פשוט לישום לריסון תקציבי, אך גם יכול לשמש כ"איום" בנוגע להשלכות הרחבות של דרישות של המשרדים השונים, בדומה להצעות להצעת מע"מ.

לפי תוכנית האוצר החזרת מס הרכוש תביא הכנסות של 1.5 מיליארד שקלים ב-2026 ובשנים לאחר מכן 7.6, 8.9 ו-9.5 מיליארד שקלים בהתאמה. ביטול הפטור ממע"מ יעלה 1.5 מיליארד שקלים ב-2026 ולאחר מכן יעלה עד ל-2.5 מיליארד שקלים ב-2029.

לעומתם ריווח מדרגות מס ההכנסה למשתכרים 16 אלף שקלים ומעלה יעלו לקופת המדינה 4.25 מיליארד שקלים ב-2026, ו5 מיליארד שקלים בכל שנה לאחר מכן. מיסוי טיסות יוצאות מהארץ לפי עקרון של מס פחמן יכניס לקופת המדינה 700 מיליון שקלים ב-2026 ומיליארד שקלים לשנה בשנים הבאות.

תוכנית הדגל של משרד האוצר בתקציב 2025, מס הרווחים הלא מחולקים, הכניס להערכת האוצר לקופת המדינה השנה 8.8 מיליארד שקלים, בדומה לתכנון המקורי. בשנת 2026 צפויה להיות ירידה של 4.8 מיליארד שקלים בהכנסות כתוצאה מהקדמת תשלומי מס.

במסיבת עיתונאים לקראת ישיבת הממשלה, אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אנחנו הולכים לוודא שההצלחות הכבירות בביטחון ובכלכלה יחזרו לכיס שלכם. כי זה שלכם. הניצחון הוא שלכם, ההצלחה של הכלכלה היא שלכם, והזכות לחיות כאן במדינת ישראל בכבוד ולסגור את החודש היא שלכם".

סמוטריץ' שיבח את אזרחי ישראל ואת מה שהגדיר בתור התנהלות אחראית של הממשלה שגיבתה את מאמצי הביטחון אך התנהלה באחריות תקציבית. הוא גם הפנה ביקורת כלפי הבנקים, שלדבריו: "עמדו מנגד, ניצלו את הריבית הגבוהה וגרפו רווחי עתק בסכומים בלתי נתפסים". הוא אף הצהיר שבתקציב הנוכחי ינקוט צעדים למיסוי הבנקים ואמר: "אני לא נגד עשירים. אבל אני נגד עושק וניצול".

החרדים: מחוץ לממשלה, חלק מקבלת ההחלטות

המפלגות החרדיות פרשו מהקואליציה בעקבות משבר הגיוס, בעוד שחוק גיוס שנראה שיטיב עם הציבור החרדי מקודם בימים אלה. העברת תקציב מצריכה רוב בכנסת ומאחר ושאר האופוזיציה מעוניינת בנפילת הממשלה, פיזור הכנסת ויציאה לבחירות הם יתנגדו לתקציב, הקואליציה זקוקה למפלגות החרדיות כדי להשיג את הרוב הנדרש. לשם כך, יש להניח שהממשלה תצטרך לענות על דרישות של המפלגות החרדיות שיגיעו "מבחוץ" לקואליציה, ולא צפויות לנכוח בליל דיוני הממשלה.

ניתן לחלק את הדרישות התקציביות של החרדים לשני סוגים: נושאים בבסיס התקציב וסוגיות בתקציבים הקואליציוניים. נושאים שבבסיס התקציב יתחילו להתעצב רשמית כבר באישור הראשוני של הממשלה את התקציב, אך התקציבים הקואליציוניים יכולים להיקבע בנפרד מהחקיקה המרכזית. סעיפים אלה מכילים חלק נכבד מהתקציבים הייחודיים לחברה החרדית: עבור ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם בחינוך הממלכתי.

משרדים ללא שר או שרים עם ארבעה משרדים

חלק ממשרדי הממשלה ניגשים למו"מ על תקציב משרדם והסעיפים השונים בו ללא שר במשרה מלאה. בראש משרד הבריאות, השלישי בגודלו בתקציב המדינה (כ-60 מיליארד שקלים) עומד חיים כץ (ליכוד). כץ מתפקד גם כשר התיירות מתחילת כהונת הממשלה, וכעת משמש גם כשר הרווחה ושר השיכון, שני משרדים משמעותיים מבחינה תקציבית (כ-17 מיליארד שקלים וכ-6.5 מיליארד שקלים – בהתאמה).

בראש משרד העבודה עומד שר המשפטים יריב לוין (ליכוד), שמתפקד גם כשר לענייני ירושלים ומסורת, וכשר לשירותי דת. ריבוי המשרדים עליו אחראיים שני השרים הללו, לצד חוסר הניסיון שלהם ביחס לפעילותם של רוב המשרדים, מציבים את המשרדים בנקודה חלשה במשא ומתן מול האוצר.

חוק ההסדרים: שינויים מבניים דרמטיים

לחוק התקציב מצורף כמדי שנה גם חוק ההסדרים. לאחר שבשנה שעברה עיקר תשומת הלב של משרד האוצר הייתה בצעדי התאמה, קיצוצים והעלאות מיסים לצורך הורדת החוב הממשלתי, השנה יש מעט צעדי התאמה ודגש על שינויים מבניים.

בין היתר בחוק ההסדרים מוצע להפריט את פעילות רכבת ישראל, לפתוח את משק החלב ליבוא על חשבון יצור מקומי, ולקדם תהליכי הפרטה ברשות שדות התעופה. עוד מוצע להחזיר את מס רכוש ולמסות מדי שנה ב-1.5% קרקע לא בנויה בבעלות פרטית, מיסוי של הבנקים הגדולים, פתיחת התחרות בתחום הבנקאות, ואימוץ תקנות מיסוי בינלאומיות לצד הטבות מס לחברות טכנולוגיות רב לאומיות לצורך שמירה על אטרקטיביות של השקעה בישראל. כמו כן, כלולים בחוק ההסדרים שינויי מיסוי נוספים כגון הגדלת הפטור על יבוא אישי באינטרנט מ-75 ל-150 דולרים, הטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, והקלות במס ההכנסה למשתכרים מעל 16 אלף שקלים.