הישראלים בחובות. ליותר מחצי מיליון ישראלים יש תיקים פתוחים בהוצאה לפועל על כסף שהם חייבים. היקף המשכנתאות בפיגור של מעל 90 יום כבר חצה את רף ה-3 מיליארד שקלים. מאחורי החובות האלו יש יותר מ"התנהלות כלכלית לא נכונה": ברבים מהמקרים מדובר בנפילה למלכודות כלכליות ממוסדות, שהמדינה מאפשרת להן להתקיים, ומסרבת לעזור להיחלץ מהן.

אליאב ויעל (שמות בדויים) הם זוג צעיר מהשומרון. הוא עצמאי שעובד בגיוס משאבים לעמותות; היא מזכירה בחברת אשראי גדולה. הם מגדלים יחד ארבעה ילדים.

"כשהיו לנו שני ילדים קטנים ומשכנתא נמוכה המצב היה אידיאלי", מספרת יעל, "אפילו הצלחנו לחסוך. החובות התחילו כשרצינו לשדרג את הדירה ורכשנו בית. הצטרפנו לקבוצת רכישה , וקיבלנו משכנתא בתנאים גרועים, 70% צמודה למדד, בריביות של שוק אפור. בגלל קבוצת הרכישה, זו משכנתא שאי אפשר לשנות את התנאים שלה".

פרויקט המגורים שבו רכשו השניים דירה הוא בשכונה הצפונית בהתנחלות אלקנה שהושק ב-2015. 66 דירות היו אמורות להיבנות ולהימסר תוך שלוש שנים. בפועל הרוכשים נדרשו להמתין 10 שנים לקבלת הנכס, ובמקרים רבים נאלצו לשלם משכנתא במקביל לשכירות. כך גם במקרה של אליאב ויעל, שגילו שעליהם להוציא כ-18,000 ש"ח בחודש על שכירות, משכנתא והלוואות נוספות הקשורות לדירה שרכשו.

יעל: "אני יכולה להגיד שהרבה משפחות הגיעו לפשיטת רגל, לגירושים, עברו לגור עם ההורים. בכל כמה חודשים ביקשו מאיתנו עוד ועוד כסף. בסוף הקבלן הוחלף, אבל גם זה עלה לא מעט כסף. נאלצנו למכור רכב, לקחת הלוואה מבן משפחה ולחפש דרכים יצירתיות לשרוד. ברור שהייתה ירידה חדה באיכות החיים".

ההסתבכות של יעל ואליאב היא לא תקלה מקרית, אלא סיכון מובנה במודל קבוצות הרכישה. בשיטה הזו הרוכשים נוטלים על עצמם את תפקיד היזם, כדי לחסוך בעלויות. בכך הם מוותרים על ההגנות המעוגנות ב'חוק המכר' ועל ערבויות בנקאיות לכספם. בפועל, המחיר הראשוני הוא רק אומדן, ועשוי לעלות משמעותית. אין גורם שמתחייב למועד מסירה סופי או נקנס על איחורים.

"תכבדו את ההבטחה שמילואימניקים לא ייפגעו"

אם ההסתבכות בקבוצת הרכישה לא הספיקה, הגיעה המלחמה. 400 ימי מילואים והבטחות שלא מומשו מהמדינה דרדרו עוד את מצבם של יעל ואליאב.

"כעצמאי המילואים שיבשו לי את כל ההתנהלות", אומר אליאב, "הסבב הראשון היה חמישה חודשים. איבדתי לקוחות וביטלו לי חוזים. זה גרם לכך שבתקופה שאחרי המילואים מצאתי את עצמי בלי עבודה. לקחנו עוד ועוד הלוואות. ההכנסות שלי קטנו משמעותית, ולכן התנאים שלנו פחות טובים כשאנחנו מנסים לאחד הלוואות עכשיו".

"בגלל המלחמה גם עבדתי פחות והשכר שלי נפגע", מוסיפה יעל, "לדעתי המדינה לא עוזרת מספיק לנשות המילואימניקים".

אליאב מתאר את הגשת הבקשות לקרן הסיוע או לרשות המיסים כחוויה "קטסטרופלית". לדבריו, "בהתחלה אמרו לי בצורה מאד ברורה שאם יש חוזים שבוטלו נקבל פיצוי. קרן הסיוע אמרה את זה בשיחות מוקלטות, גם המפקדים שלי הרגיעו אותי שאקבל את הפיצוי. שר האוצר הבהיר שאף מילואמיניק לא יפגע. במשך כל 2024 ניסיתי להגיש חוזה שבוטל לרשות המיסים. אחרי שנה של מריחה אמרו לי שלא מפצים על חוזים שבוטלו, נקודה. זה אומר שאחרי המילואים מצאתי את עצמי בלי הכנסה, מתחיל להניע את כל תיק הלקוחות שלי מחדש".

"הבנקים לא התחשבו בכלום. ההתנהלות מולם הייתה מזעזעת. עזבתי את בנק לאומי אחרי 30 שנה, כל הפקידים מגלים אמפטיה אבל אף אחד לא עושה כלום. זה היה כמו לדבר לקיר. מבחינת המדינה אף אחד לא פיצה אותי על החוזים שבוטלו. יש לא מעט מילואימניקים עצמאים כמוני, שהפסידו הרבה כסף מהמלחמה הזאת ולא קיבלו כלום. אני רוצה לומר למדינה הבטחתם? תכבדו את מה שהבטחתם. זה משפיע על הנפש, על הזוגיות, על הילדים, מדובר פה באמת בדיני נפשות".

יעל מספרת שאליאב אמור לצאת שוב למילואים בסוף דצמבר, "אחרי שרק התחלנו את התהליך של לחזור לשפיות כלכלית". אליאב: "אני מקווה לצאת למילואים האלה ולמצוא את הפיתרון. אבל אם פעם היה ברור לי שאני יוצא למילואים לא משנה מה, הפעם לא לצאת למילואים זאת גם אופציה, השיקול של העסק הפך משמעותי יותר. אני מכיר עוד כמה מילואימניקים שלא יצאו למילואים בגלל זה, וגם במילואים עצמם היו אנשים שיצאו  באמצע בגלל המצב הכלכלי והפיצוי הלא מספיק" .

הנזק שהמערכת לא סופרת

הפער הכואב שמציג אליאב בין ההצהרות החגיגיות לבין המציאות נובע מ"באג" במנגנון הפיצויים, שעליו התריעו שוב ושוב נציגי העצמאים בוועדת הכספים. מודל הפיצוי של רשות המיסים בנוי על 'השוואת מחזורים' ביחס לשנה הקודמת, כש-2022 היא שנת הבסיס. המשמעות היא שהמדינה בודקת כמה הרווחת בעבר ומשווה את זה להיום, ובכך היא עיוורת לחלוטין לאובדן הכנסה עתידית.

כלומר, אין דרך לפצות פרילאנסר שאיבד חוזה ענק שהיה אמור להתחיל בזמן המלחמה, או יועץ שגייס לקוחות במשך חודשים וברגע האמת העסקה. כיוון שהכסף מהעסקה שבוטלה טרם נכנס, הנוסחאות היבשות לא מזהות 'ירידה במחזור' ביחס לשנה שעברה, והנזק העצום נותר 'שקוף' מבחינת המערכת.

להזהיר מהלוואות כמו מסיגריות

יעל ואליאב מצויים כעת בתהליך שיקום כלכלי בעזרת ארגון 'דף חדש'. "היה לי קשה נפשית להיכנס לתהליך  ולגייס גם את יעל, אומר אליאב אבל היועץ לא ויתר לי, כל כמה חודשים התקשר ושאל 'מה קורה?'. היום אני ממליץ לכל מי שבמצב שלי להכנס לתהליך הזה מולם".

שחר גז, יועצת לכלכלת המשפחה ומנהלת פיתוח בארגון 'דף חדש' פוגשת זוגות כמו יעל ואליאב כל הזמן, ויש לה מה לומר לגבי ההתנהלות של המדינה והבנקים.

"כשבן אדם חי על מינוס, בבדרך כלל שלב מסוים הוא יקבל את הטלפון מהבנק. יגידו לו: 'בוא קח הלוואה בריבית נמוכה יותר מהמינוס'. זאת בדרך כלל  הפעם הראשונה שבה אנשים לוקחים הלוואה. זה נראה כמו פתרון, אבל למעשה מה עשינו? עכשיו בנוסף להוצאות יש גם את החזר ההלוואה.

"הרבה פעמים  אנשים מרגישים בשלב הזה הקלה, ונכנסים לאופוריה. הם מוציאים עוד, וככה מתחילה התדרדרות. זה יכול להתחיל בגילאים מאד צעירים. בעיני על הלוואות צריכות להופיע אזהרות ברורות, ממש כמו על קופסת סיגריות".

הצונאמי עוד לפנינו

גם שחר מצביעה על כך שהבעיה החמירה במלחמה. "יש לנו אוכלוסיות שהעסקים שלהם נסגרו במלחמה, אנשים שאיבדו את העבודה שלהם. זה שהמדינה דוחה את תשלומי המשכנתא בשלושה חודשים זה נחמד, אבל זה בטח לא פותר את הבעיה. אנחנו מאמינים שהצונאמי, ההשלכות של המלחמה, עוד לפנינו.

"רק עכשיו משרתי המילואים משתחררים ומבינים מה קרה לזוגיות שלהם, לעסק שלהם, למשרה שלהם. יש אנשים שלא מסוגלים רגשית לחזור לעבודה; אנשים שהחזיקו את הבית לבד ועכשיו צריכים לחזור לעבוד; מפונים שעדיין לא חזרו ויצטרכו לבנות את עצמם מחדש. וגם ההשלכות המאקרו כלכליות של המלחמה, העלויות שלה, שכנראה יתגלגלו לציבור בצורה כזאת או אחרת.

את יודעת כמה אנשים נפגעו מהלוואות כאלו?
"כשמשק בית נכנס למשבר, ההתדרדרות איטית. אנחנו מאמינים שנראה הרבה יותר אנשים מגיעים אלינו. באוקטובר ביחס לספטמבר ראינו עליה של 45% בפניות, ואנחנו צופים שזה רק יגדל. המדינה צריכה להבין שכשאדם נמצא במצוקה כלכלית זה משליך על כל החיים שלו, זה משליך על הזוגיות, אנחנו רואים אנשים עם מחלות סטרס, ובסוף אנחנו מדברים פה על בנקים שהראו רווחי שיא דווקא בתקופת מלחמה. הייעוץ שאנחנו נותנים עוזר, אבל צריך רגולציה שתוודא שאנשים מבינים את ההשלכות של ההלוואות שהם נוטלים. במקרים רבים הלוואה היא לא פתרון קסם כמו שמשווקים לנו, להפך, היא מחמירה את הבעיה".

עם הצונאמי המתגבר נשמע בוודאי יותר ויותר את שיח ה"אחריות האישית". נזיפה לאומית בכל אותם חייבים ש"קפצו מעל הפופיק" ברכישות דירה ובנטילת הלוואות. קל להאשים את הישראלים בבזבזנות, בחוסר אחריות, והרבה יותר קשה להודות שהשיטה עצמה בנויה כמלכודת. הסיפור של אליאב ויעל מוכיח שאפשר לעשות הכל 'לפי הספר' – לעבוד קשה, לשרת במילואים, לחסוך – ועדיין ליפול לתהום. משבר החובות של ישראל 2025 הוא הרבה יותר מאוסף של טעויות פרטיות. הוא כתב אישום חריף נגד מערכת שיודעת לגבות מחיר, אבל ברגע האמת, משאירה את האזרח להתמודד לבדו.