ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז אמש (רביעי) על הסכם גז עם מצרים, עסקת הגז הגדולה ביותר שנעשתה בישראל עד היום. לפי הודעת נתניהו, החברות השותפות במאגר לוויתן ימכרו למצרים גז מחצבים בשווי יותר מ-110 מיליארד שקלים עד 2040. הגז שיימכר מהווה בין 12% ל-16% מעתודות הגז המוכחות של ישראל, והוא נוסף לגז שהובטח למצרים בהסכם קודם עם ישראל שנחתם ב-2019. לצד זאת, עשויות להיות לה השלכות נרחבות על משק האנרגיה בישראל.
העסקה, שנחתמה בלחצו ובתיווכו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, היא בראש ובראשונה אירוע גיאופוליטי משמעותי. זאת למרות הכחשת המצרים, שטענו שמדובר בהסדר "מסחרי" בלי מימדים פוליטיים שנחתם בידי חברות פרטיות. לצד זאת, להסכם יש גם השלכות על הכלכלה הישראלית: צמצום העתודות של ישראל, שעלול להוביל בטווח הארוך לעליית מחירי החשמל.
"זו עסקה שהיה ברור שתקרה", אומר ל'דבר' הדיפלומט מיכאל הררי, לשעבר שגריר ישראל בקפריסין, שכיום עובד גם כיועץ בתחומי אסטרטגיה, מדיניות ואנרגיה. "למצרים יש צורך משמעותי מאוד בגז הישראלי, ולישראל אין כרגע לקוחות משמעותיות אחרות שיכלו לקנות".
למצרים אמנם יש מאגרי גז גדולים משלה, אך בשל התנהלות בעייתית שלה ועלייה בביקושים, היא מצויה בסכנת מחסור. לדברי הררי, "היה נראה שישראל מנסה להפעיל לחץ על מצרים דרך עיכוב העסקה, במטרה לקנות הישגים מדיניים, אולם לא ברור אם זה עבד".
ישראל התחייבה בעסקה הנוכחית על מכירת גז למצרים בהיקף של כ-131 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM), נוסף על 60 BCM שהובטחו למצרים בעסקה מ-2019. לשם המחשה, ישראל צרכה ב-2024 לצורכי פנים כ-14 BCM, רובם לייצור החשמל. ראש הממשלה נתניהו ושר האנרגיה והתשתיות אלי כהן התייחסו לביקורת בנושא וטענו כי דאגו למנגנונים שיגנו על מחירי הגז בישראל; אך בפועל, מנגנונים אלו מוגבלים בכוחם. לדברי הררי, "יש ביקורת משמעותית בישראל על ייצוא הגז, ולנתניהו יש אינטרס להראות כמי שלוחצים עליו, שכפו עליו את הצעד במסגרת יחסי החוץ".
ההכנסות למדינה: כ-54 מיליארד ש"ח, אך לא מיד
עבור חברות הגז, העסקה הזו היא חדשות מצוינות. מכירת הגז למכירות זרות היא רווחית בהרבה מהמכירה בישראל. יתרה מכך: לחברות הגז, ובראשן התאגיד האמריקאי 'שברון' שמחזיק בעשרות אחוזים מהשליטה במאגרי 'תמר' ו'לווייתן', יש אינטרס למכור גז בעתיד הקרוב, משום שהמחירים גבוהים.
לדברי נתניהו, כ-54 מיליארד שקלים צפויים להיכנס לקופת המדינה כתוצאה מהעסקה. בשנים הקרובות הרווחים האלו יתחילו להגיע, אך רק באופן מוגבל. לפי המתווה שפורסם, חברות הגז ישקיעו בארבע השנים הקרובות כ-4 מיליארד דולר בהרחבת תשתיות ההפקה וההובלה של מאגר לוויתן, ולכן ישלמו לקופת המדינה כחצי מיליארד ש"ח בלבד בשנים אלו.
לאחר שיסתיים השדרוג ב'לוויתן', והמאגר יוכל לעבור להפקה בקנה מידה גדול יותר, גם הכנסות המדינה יגדלו. הן צפויות לעמוד על כ-3 מיליארד ש"ח בשנה ב-2030, ועל כ-6 מיליארד ש"ח בשנה החל מ-2034.
משק האנרגיה: נותרו עתודות ל-25-30 שנה
ישראל אינה במצבה של מצרים, אך גם עתודות הגז שלה הן מוגבלות. מדובר במשאב קריטי למשק הישראלי: כ-70% מהחשמל בישראל מופק באמצעות גז, מה שיכול לאפשר למדינה להתוות מחירי גז זולים יחסית. הדבר משפיע על מחירי החשמל – שבתורם מהווים גורם בעלויות הייצור של כמעט כל מוצר.
כמה גז יש לישראל? בהערכת עתודות גז יש תמיד מידה של חוסר ודאות, משום שלא ניתן לדעת בדיוק כמה גז יש במאגרים. לפי דו"ח של משרד האנרגיה מ-2025, לישראל היו בכלל מאגר הגז שלה נכון לינואר 2024 כ-850 BCM, ברמת ודאות בינונית. בחברות הגז טענו לכמות גבוהה בכ-20%, אך להן יש אינטרס לנפח את הנתון. כ-100 BCM מגיעים ממאגרים בינוניים וקטנים, שפחות משתלם להפיק מהם, ובקטנים שבהם לא מתוכנן כלל קידוח.
במשרד האנרגיה ניסו להעריך כמה גז ישראל תצרוך עד 2048, ולשם כך בחנו תרחישים שונים, בעיקר ביחס לקצב של המעבר לאנרגיות מתחדשות והצמיחה בדרישה לחשמל. לפי הדו"ח, ברוב התרחישים ישראל תגיע לצריכה של כ-500 BCM בין 2025 עד 2048. אם השימוש באנרגיות מתחדשות לא יגדל משמעותית, צריכת הגז תהיה גבוהה אף יותר.
על פניו, בהנחה שהאומדן של משרד האנרגיה משקף את המציאות, לישראל יישאר גם אחרי העסקה עם מצרים מספיק גז לצריכה לכ-25 או 30 שנה. חוקרים הזהירו בעבר שישראל עלולה להיקלע לקושי בתחום הרבה לפני שהגז יאזול לחלוטין.
החשש: הגברת התלות במאגר תמר
המהלך הנוכחי עלול להגביר בעיה קיימת: הריכוזיות בשוק האנרגיה בישראל. פרופסור איתן ששינסקי, שעמד בראש ועדת ששינסקי לענייני נפט וגז מ-2013, הזהיר בכנס בשנה שעברה שכשחברת אנרג'יאן השולטת במאגרי כריש ותנין "תמצה את הקיבולת שלה", המאגרים תמר ולוויתן "ישלטו בשוק המקומי ללא תחרות אמיתית". במצב כזה, הפניה של רוב האנרגיה שמופקת ב'לווייתן' לייצוא תשאיר את 'תמר' כמאגר העיקרי שממנו ניתן לשווק אנרגיה לחברת החשמל.
הבעיה בתלות הזו ניכרת סביב מחלוקת שהגיעה לשיאה החודש, על ההסכם בין חברת החשמל לשותפים במאגר תמר. השותפים במאגר תמר דרשו להעלות משמעותית את מחירי הגז לחברת החשמל, לפני סיום ההסכם, מה שעלול להוביל לעלייה חדה במחיר הגז, ובעקבותיו במחירי החשמל בישראל.
