שר האוצר הודיע אתמול (שלישי) על פרסום תזכיר של פרק מתוך חוק ההסדרים ל-2026 בשם "מס מיוחד על הבנקים". לפי הצעת החוק, נוסף על המיסוי הקיים על הבנקים – יחול מס מיוחד של 15% על רווחים של יותר מ-50% מממוצע הרווח השנתי של הבנק ב-2022-2018.
לפי ההצעה, המס המיוחד ייכנס לתוקף ב-2026 ויחול לתקופה מוגבלת של חמש שנים עד ל-2030. המס יוטל רק חמשת הבנקים הגדולים: לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי. מהשנה השנייה למס הוא יוצמד לצמיחת התוצר בישראל, ויחול החל מרווח גבוה יותר בכל שנה בהתאם להתפתחות המשק. המס צפוי להכניס לקופת המדינה 1.13 מיליארד שקלים ב-2026, ו-1.5 מיליארד שקלים בכל שנה לאחר מכן.
"ב-2022 וב-2023 חלה עלייה חריגה בשיעורי הרווחיות של הבנקים, הן בהשוואה לשנים עברו והן בהשוואה לענף הבנקאות במדינות מפותחות בשנים אלו", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "הצוות הבינמשרדי שבחן את רווחיות הבנקים מצא כי עיקר הסיבה לרווחים הגבוהים היא עליית ריבית בנק ישראל ב-2022, שלצד גורמים נוספים כמו ריכוזיות בענף הבנקאות הביאה ל'תוצאות פיננסיות יוצאות דופן'". הצוות מצא כי הייתה "תמסורת ריבית א-סימטרית": הריבית הגבוהה שקיבלו הבנקים המסחריים מבנק ישראל גררה ריבית גבוהה על האשראי לציבור, ואילו הריבית על הפיקדונות עלתה לאט ובחלקיות.
את הא-סימטריות אפשר למצוא בדו"חות הבנקים המסחריים מהשנים האחרונות. ה"הכנסות מריבית נטו", הכנסות על ריבית ממתן הלוואות פחות ההוצאות על ריבית על פיקדונות, אכן זינקו ברמה יוצאת דופן, בייחוד עבור שנות מלחמה שהתאפיינו בהאטה במשק. ב-2021-2018 ההכנסות מריבית נטו של כלל הבנקים עמדו על כ-32 מיליארד שקלים, ב-2022 הסכום זינק לכ-50 מיליארד שקלים וב-2024-2023 רווחי הבנקים מריבית הגיעו ל-60 מיליארד שקלים, זינוק של כמעט פי 2.
גם הרווח הכולל של הבנקים עלה בשנים האחרונות: ב-2024 עמד על 29.5 מיליארד שקלים, לעומת פחות מ-14 מיליארד בממוצע בשנים 2018-2022, וב-2025 אף צפוי להיות גבוה מ-32 מיליארד שקלים, אחרי שפורסמו דוחות לשלושת הרבעונים הראשונים לשנה.
גובה המס המיוחד, 15%, עשוי להיראות מפתיע לאחר שבחודש שעבר פורסמה מסקנת הצוות הבינמשרדי שכלל נציגים ממשרד האוצר, רשות המיסים ובנק ישראל, ובה הצעה למס בגובה 9% על הרווחים העודפים. אך בחירת סמוטריץ' להעלות את המס תואמת את הקו שהציג בחודש שעבר במסיבת עיתונאים שערך לקראת אישור התקציב וחוק ההסדרים ל-2026 תחת השם "יכול להיות זול – מורידים את יוקר המחיה". סמוטריץ' הציג ארבעה צעדים עיקריים: הורדה של מס הכנסה לבעלי הכנסה בינונית-גבוהה, רפורמת החלב, הגדלת הפטור ממס על ייבוא אישי ל-150 דולר ופתיחת התחרות בבנקים לצד מס מיוחד.
בבנקים הטיח סמוטריץ' ביקורת קשה: "בזמן שאתם אזרחי ישראל התגייסתם, הבנקים עמדו מנגד, ניצלו את הריבית הגבוהה וגרפו רווחי עתק בסכומים בלתי נתפסים על חשבונכם. במקום לתת כתף לאזרחי ישראל, להוריד ריבית, לקחת קצת סיכון ולתת אשראי גם ללווים קצת יותר מסוכנים, הם גרפו עוד ועוד רווחים".
אבל הצעד של סמוטריץ' אינו מספיק: ללא הורדות ריבית נוספות, מעבר לזו שחלה בחודש שעבר, רווחי הבנקים צפויים להישאר גבוהים, ויישארו פערים גדולים בין הריבית על ההלוואות לזו שחלה על הפיקדונות. בנק ישראל ומשרד האוצר מקדמים כניסה של שחקנים חדשים לשוק הבנקאות בכוונה להגביר את התחרותיות בענף. גם המס המיוחד של 15% על ההכנסה שעולה על 50% יותר מהממוצע טרם עליות הריבית צפוי לפי האוצר להגיע ל-1.5 מיליארד שקלים בשנה, כך שבפועל לא יעלה על 5% מהרווח הכולל.
עם פרסום תזכיר החוק הודיע סמוטריץ': "נתח גדול מרווחי הבנקים באים רק בגלל הריבית הגבוהה בשוק ובצורה לא הגונה הריבית הזו מתגלגלת לציבור באופן מהיר ומלא בהלוואות ובמינוס בעו"ש, אך באופן איטי וחלקי בפיקדונות. נכון שהרווחים הללו יחזרו בחלקם לציבור הישראלי, ולשם כך החלטתי להטיל מס מיוחד על הבנקים ולאמץ את חלופת מס רווח דיפרנציאלי המוצעת בדו"ח".
