מי שייכנס לאתר חברת 'סלייס גמל' יראה במבט ראשון עיצוב צבעוני, שנראה צעיר ורענן יותר מהרגיל בשוק ההון, עם צורות תלת מימדיות בכחול, אדום, ירוק וצהוב. לפני שנים ספורות דף הכניסה הציג הזמנה: "קחו לכם Slice מעולם הגמל וההשתלמות שלנו". את מקומה של הפנייה ללקוחות פוטנציאליים מחליפה כיום הודעה על הגשת כתב תביעה נגד בעלי השליטה והדירקטורים לשעבר של סלייס.

'סלייס גמל' הוא בית השקעות שהתמקד בפנסיות, קרנות השתלמות וקרנות גמל בניהול אישי. סוכני ביטוח שעבדו עם סלייס הונו לכאורה כ-7,500 מלקוחות החברה בשנים 2020 עד 2023, וגנבו מהם כ-850 מיליון שקלים. לפי העדויות, עיקר קורבנות הפרשה הם גמלאים ואנשים שמצויים בקשיים כלכליים והיו זקוקים להלוואה.

רשות שוק ההון, הגוף המפקח מטעם המדינה, מינתה בספטמבר 2023 מנהל מורשה מטעמה, אפי סנדרוב, כדי שיפעל למען החוסכים והפנסיונרים שחסכונותיהם נעלמו. השבוע רשות שוק ההון הודיעה על שלילת רישיונם של 7 סוכני ביטוח מסוכנות 'פינברט' שהיו מעורבים בפרשה, שכללה התנהלות שיטתית של הסוכנים בניגוד לחוק וניוד כספים באופן שפוגע בלקוחותיהם.

ברשות שוק ההון אמרו ל'דבר' כי מתנהלים הליכים מול סוכנים נוספים, וכי הם מפיקים לקחים מהפרשה, בין היתר בקידום תקנות חדשות לקרנות IRA בניהול אישי.  ברשות אמרו כי יפעלו נגד כלל הגורמים שהיו מעורבים בפרשת סלייס, וכי מטרתם לשמור על אמון הציבור והמקצועיות בענף.

הנהלת סלייס הנוכחית בראשות סנדרוב הגישה בשבוע שעבר כתב תביעה בסך כ-950 מיליוני שקלים נגד בעלי המניות העיקריים בחברה, וכן נגד מי שהיו מנהליה והדירקטורים שלה. התביעה מראה התנהלות רשלנית עד כדי בלתי סבירה. ההאשמות מופנות בראש ובראשונה כלפי אסף גולדברג, המחזיק בכ-13% ממניות החברה. גולדברג כיהן כמנכ"ל החברה, ובמקביל כחבר דירקטוריון ובתפקידים נוספים, בניגוד לחוק.

מלבד אסף גולדברג נתבעים גם קרובי משפחתו, שהם גם שותפיו העסקים: אביו שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס שמחזיק ב-25% בחברה; ואחיו שי גולדברג, המחזיק ב-13% מהחברה. עוד נתבעים חמישה דירקטורים לשעבר בחברה; מנהל הכספים של החברה בתקופת הפרשה; רואה החשבון המבקר של החברה עד לספטמבר 2023; ויועץ משפטי שהיה ממונה על אכיפה בחברה בתקופת הפרשה.

תביעה בסכום כזה היא חריגה, במיוחד במקרה שבו הנתבעים לא חשודים בעצמם בגניבה. אך גם רמת הרשלנות לכאורה חריגה במקרה הזה, וגם היקף הנזק הכלכלי שנגרם ללקוחות. מעבר לכך, מקרים מסוג זה מסכנים את יציבות הכלכלה: כשלים במערכת הפיננסית כבר הובילו למשברים כלכליים במדינות שלמות ואף בכלכלה העולמית, כמו במשבר הסאב פריים ב-2008.

מכספים לניהול "אישי" לקרנות עלומות בארה"ב

הסוכנים שביצעו את ההונאה לפי החשד העבירו את הכספים דרך קרנות השתלמות IRA, קרנות בניהול אישי. קרנות כאלו, בניגוד למרבית הקרנות, מאפשרות לחוסך לנהל בעצמו את השקעותיו בקרן ההשתלמות שלו. הקרנות האלו פתוחות לכולם, אך מומלצות ללקוחות בעלי אוריינות פיננסית גבוהה, עקב הסיכון הגלום בהן.

הסוכנים שכנעו לקוחות לנייד חסכונות לקרנות IRA, עבור הבטחה לתשואה גבוהה או הלוואה כנגד הסכום. לאחר מכן ניידו את הכספים ל"קרנות חוץ": קרנות השקעה הפועלות מחוץ לישראל, בעיקר בארצות הברית.

כך, למרות שהמסלול מוגדר כמסלול של ניהול אישי, בפועל הסוכנים ניהלו את העברות הכספים. זאת כאשר חלק מהלקוחות חשבו שחסכונותיהם מושקעים באפיק סולידי. כ-850 מיליון שקלים נגנבו מקרנות החוץ, ואלפי לקוחות איבדו את חסכונותיהם. חלק מהסוכנים החשודים כבר הורשעו בעבר בעברות פיננסיות.

דיווחים כוזבים, מיסוד קשרים עם סוכנים שהורשעו

בכתב התביעה שהוגש בשבוע שעבר עולות טענות חמורות כלפי המנכ"ל הקודם וחברי הדירקטוריון, שכיהנו בשנים 2020 עד 2023, בהן אי פתיחת חשבונות אישיים ללקוחות, ניהול כספי הלקוחות ישירות על ידי המנכ"ל אסף גולדברג בטבלת אקסל במחשבו האישי, והעברת כספי חוסכים אחרים ללקוחות שביקשו למשוך כספים מקרנות החוץ.

לפי כתב התביעה, "יש כשלים רבים שדי היה בכל אחד מהם להצביע על התנהלותם הרשלנית של הנתבעים". הוא מצביע על מיסוד קשרים עם סוכני ביטוח מפוקפקים, בהם שהורשעו בעברות פיננסיות; רישום מדומה של פידיון כספים של לקוחות ודיווח כוזב למשרד האוצר; והתנהלות מנוגדת לנדרש בחוזרי רשות שוק ההון, שבאה לידי ביטוי בין היתר בכך שאסף גולדברג כיהן כמנכ"ל וכחבר דירקטוריון במקביל בניגוד לחוק, ושרואה החשבון המבקר כיהן מעבר לתקופה המותרת.

סכום התביעה, 950.4 מיליון שקלים, מורכב ברובו מהכספים שלא הושבו לנפגעים (619 מיליון שקלים). הכספים שלא הושבו חושבו לפי סך הכספים שהושקעו בקרנות הזרות, בניכוי הלוואות שניתנו ללקוחות. אל הסכום הזה מתווספים ה"בור" התקציבי מהשבת כספים ללקוחות על חשבון כספים של לקוחות אחרים (69 מיליון שקלים); הוצאות הניהול המורשה בראשות אפי סנדרוב (20 מיליון שקלים); והפסדי התשואה הממוצעת שהלקוחות היו מקבלים לו היו משקיעים את כספיהם בקופת גמל מסלולית מסורתית (234 מיליון שקלים).

הפיקוח על שוק ההון מוגבל

פרשת סלייס מעלה שאלה בנוגע להתנהלות הרשות בפרשת סלייס כגוף המפקח. לרשות לקח קרוב לשנה משנודע לה על הפרשה ועד שעצרה את פעילות סלייס, שנה שבה המשיכו לזרום כספים לקרנות החוץ מהלקוחות. דו"ח מבקר המדינה מ-2024, שלא עסק ישירות בפרשת סלייס, העלה כי הרשות הטילה 4 עיצומים כספיים בלבד בגין הפרות דין בשנים 2015-2022. הקנסות הצטברו ל-4.2 מיליון שקלים בלבד, סכום זניח לעומת יותר מ-2.6 טריליון שקלים עליהם מפקחת הרשות. עוד עלה בביקורת כי הרשות איישה רק 77% מהתקנים שלה, וכי השכר בה נמוך משמעותית מאשר בגופים דומים כמו הרשות לניירות ערך ובנק ישראל.

בת שבע מזוז, אחת מנפגעות פרשת סלייס, אמרה ל'דבר' לאחר שנחשפה הפרשה כי היא מצפה מהמדינה, שלא הצליחה למנוע את התרמית, להתערב לטובת הנפגעים. "נעלמה לי הפנסיה, חצי מיליון שקלים שאמורים להספיק לסכום חודשי לא גדול. את זה לקחת לי? יש פה פגיעה באנשים עובדים. אני מצפה מהמדינה שתיקח אחריות, אלה חסכונות שנמצאים תחת הפיקוח שלה. אם אני עכשיו לא אוכל לשלם קנס, מישהו במדינה יוותר לי?".

אסף גולדברג: "כל פעולה בוצעה על פי הנחיות רשות שוק ההון"

מאסף גולדברג נמסר: "נגיב על התביעה במסגרת ההליכים המשפטיים ונציג את מלוא העובדות. חברת סלייס פעלה בהתאם לכל הוראות הדין והרגולציה החלות על ניהול קופות גמל בניהול אישי (IRA). כל פעולה בוצעה על פי הנחיות רשות שוק ההון ובהתאם להוראות סוכני הביטוח המורשים של העמיתים".

מטעם שמעון ושי גולדברג נמסר באמצעות עורכי הדין הלה פלג וגיא אזולאי: "כתב התביעה טרם הומצא לידינו. מהתביעה שמטרתה לברר את האחראים לאירוע, נעדרת באופן לא מפתיע רשות שוק ההון – שחקנית מפתח באירוע, וזאת בשל מניעותו של המנהל המורשה הכפוף לה לפעול נגדה. שמעון ושי גולדברג, שמאז הקמת סלייס השקיעו בחברה ומעולם לא משכו ממנה דיבידנד, ישטחו את טענותיהם במסגרת ההליך המשפטי, והם מאמינים שהטענות כנגדם יתבררו כלא נכונות".

כתב התביעה מופיע במלואו באתר סלייס.