הפער בין הצרכים הדחופים של צה"ל ליכולות הגיוס נותר עצום, זאת למרות הדיונים המרתוניים ועלוני השיווק של יו"ר ועדת חוץ וביטחון ומקדם חוק הגיוס ח"כ בועז ביסמוט, כך הבהיר אתמול (ראשון) נציג צה"ל.
"לשאלה האם בשנתיים הקרובות מתווה היעדים שמוצג ממלא את הצורך של צה"ל, התשובה היא: עדיין לא, רחוק מזה", אמר תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם (רח"ט תומכ"א), בדיון בוועדה שעסק בסוגיית היעדים בחוק הגיוס.
עם זאת, ביסמוט מצדו ממשיך לנסות ולקדם את המתווה גם בזירות התקשורתית והפוליטית. הוא דאג להניח עלונים שמשווקים את חוק הגיוס על כל הכיסאות בחדר הוועדה. בעלון נטען כי יעדי הגיוס במתווה הנוכחי גבוהים יותר מאשר בחוק המקורי מ-2022, המכונה "חוק ליברמן-גנץ". עם זאת כמה עובדות מהותיות הושמטו מהדף: אביגדור ליברמן כלל לא חתום על המתווה מ-2022, ובני גנץ התנער מהצעת החוק ואף התנגד לה באופן פומבי בעקבות שבעה באוקטובר – מאז החל לדרוש גיוס נרחב הרבה יותר. לאור הדברים, המהלך של ביסמוט דומה יותר לחלוקת עלוני פריימריז מאשר דברי הסבר רציניים לגבי חוק כה משמעותי.
דב יודקין, אחיו של סרן ישראל יודקין ז"ל שנפל ברצועת עזה, הגיע אתמול לוועדה והציג בחינה נרחבת שעשה על חוסר הניצול של כוח האדם בצה"ל בכלל ובמילואים בפרט – שיכול לספק פתרון למשרתים שקורסים תחת הנטל. יודקין, רס"ן במילואים שמשרת כמ"פ בגדוד של יוצאי 'נצח יהודה', הציג נתונים כואבים: בשנים שקדמו למלחמה נסגרו עשרות גדודים ונגרעו כ-18,000 חיילים ממצבת המילואים. יודקין ציין כי אינו יכול להצטרף כעת לחבריו הלוחמים משום ששירותו הוקפא, עקב חקירת מצ"ח שמתנהלת נגדו.
1,500 מתגייסים בשנה – "שני גדודים של חשמונאים"
תא"ל טייב פירט בפני הוועדה את התחשיבים שעורך הצבא מאז הצגת המתווה. לדבריו, "אם אני מסתכל על השנתיים הקרובות – מהיום שיעבור החוק ועד שנה חצי ביוני 2027 – אלה אותם 8,160".
בכל הנוגע לפוטנציאל הקרבי, התמונה מורכבת אפילו יותר. "ההערכה שלנו שאם התהליך יעבוד היטב, הדבר הזה יוכל להביא עד 35% ללחימה", הסביר טייב והשווה זאת לציבור הכללי, שם 45% מהגברים מתגייסים ללחימה. "בציבור החרדי זה יותר מורכב בגלל פריסת הגילאים, וזה מאוד מורכב להגיע ל-35%".
עם זאת בחישוב ריאלי, המספר נמוך ביחס לצורך המבצעי. "אם אני לוקח סדר גודל של 10,000 אנשים בשנתיים, מתוכם 2,200 מתגייסים בכל מקרה דרך היחידות הכלליות, זה בהערכה גסה 1,500 מתגייסים בשנה", פירט טייב. "זה מסוגל בקצה לייצב את תוכניות החרדים הקיימות, ולהקים סדר גודל של שני גדודים של חשמונאים".
טייב הדגיש כי רק בשנת 2030, ובתנאי שהמתווה יתנהל כשורה, ניתן יהיה להגיע לתוספת חיילים בסדר גודל של חטיבה מלאה, אך דאג להבהיר: "עדיין זה לא יחליף את כל המילואים, אם המתאר המבצעי יישאר כמו שהוא עכשיו".
האתגר המרכזי, כפי שהציגו נציגי צה"ל, הוא לא רק המספר אלא האיכות וההתאמה לשירות קרבי. "כדי לעמוד באותם 35%, אנחנו צריכים לראות שהאנשים שמגיעים הם מתאימים להשתבץ כלוחמים", הזהיר טייב. "חייבים לעשות מודל שמביא אנשים מתאימים לשירות. אם יגיעו אנשים ללא שום בקרה על מי הם האנשים, אני לא יכול להבטיח שאני יכול לעשות מהם לוחמים".
"היעד האמיתי הוא רק 90%"
לפי המתווה המוצע, בשנת הגיוס החמישית (2030-2031), היעד יעמוד על 50% ממחזור הגיוס של בוגרי החינוך החרדי. אך הייעוץ המשפטי לוועדה הציג סקירה מעמיקה שמטילה ספק ביכולת החוק להגשים את תכליתו המקורית: צמצום אי-שוויון.
בייעוץ המשפטי הצביעו על כשל לוגי בסיסי: היעד נמדד מול "בריכה" עצומה של כ-80,000 עד 100,000 תלמידי ישיבות בגילאי 18-26, ולא מול שנתון מסוים. המשמעות היא שגם יעד של 50% מבני ה-18 הוא נמוך ביחס לפוטנציאל הגיוס הכולל. על כן, הומלץ לעגן בחקיקה את אחוז העלייה ביעד גם לאחר השנה החמישית, כדי שהמספרים לא "ייוותרו בשיעור קבוע של 50% מבני ה-18".
הביקורת החריפה ביותר נגעה לסעיף של מנגנון הסנקציות הכלכליות על אי גיוס. החוק מציע "מרווח ביטחון" נדיב לפני שלילית תקציבים לישיבות: בשנה הראשונה הסנקציה תופעל רק אם הגיוס יהיה נמוך מ-75% מהיעד; בשנים הבאות הרף יעלה ל-80% – ורק מהשנה הרביעית ל-90%.
"היות שבשום שלב אין בהצעת החוק דרישה לעמידה ב-100% מהרף המינימלי השנתי לגיוס כדי להימנע מהפעלתה המלאה של הסנקציה", נכתב בחוות הדעת המשפטית, "וכאשר די ב-90% מהרף המינימלי השנתי לגיוס כדי להימנע מהפעלתה המלאה, המשמעות המעשית של הדברים היא שהרף האמיתי לא יהיה זה שנקבע לפי סעיף 26יג להצעת החוק, אלא רק 90% ממנו".
היועצים תהו האם רף כזה מספק תמריץ אמיתי לישיבות, והזהירו מפני תופעה של "החזרים" – מצב שבו כספים שנשללו מישיבות יוחזרו להן בשנים הבאות כפיצוי. "יש לקבוע הוראה לפיה אם בשנה מסוימת נשללו התמיכות… לא ניתן יהיה להחזיר את הסכומים בשנים עוקבות", הדגישו בייעוץ המשפטי, וציינו כי הוראות אלה "דרושות לשם הבטחת האפקטיביות של הסנקציות המוצעות".
נוכח דרישת הצבא ללוחמים, הייעוץ המשפטי המליץ לקבוע בחוק "יעדי משנה" ספציפיים. "על הוועדה לבחון הכללת יעדי משנה למספר המתגייסים בפועל לפי שנתוני גיוס, או תוך התייחסות ללוחמים ותומכי לחימה", נכתב בחוות הדעת. "חלוקה מעין זו… יכולה לתרום משמעותית לקידום התכלית של צמצום אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר".
פוקס נגד היועמ"שית: "טענת הקוזאק הנגזל"
מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, בחר להקדיש את זמן הדיבור שלו למתקפה חזיתית על הייעוץ המשפטי לממשלה, בטענה שהם מונעים מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון להשתתף בדיונים ולהשמיע עמדה התומכת בחוק.
האמירות הן חלק ממתקפה כללית של הקואליציה על הייעוץ המשפטי לממשלה: גם ביסמוט תקף את המשנים ליועמ"שית, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, שהגיעו כדי להציג את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. "מקציב לכם 15 דקות וזהו להציג את עמדת המשנים", אמר ביסמוט, "הוועדה הזו לא תהיה במה לנאומים פוליטיים" (למרות העובדה שחברי הכנסת וחלק מהאורחים שמגיעים לוועדה מנצלים אותה לנאומים פוליטיים).
"זה למעלה משנה וחצי שאנו דנים כאן בוועדת חוץ וביטחון בחוק", פתח פוקס את דבריו והדגיש כי הממשלה קיימה לא פחות מ-55 דיונים בנושא. "אבל מי לא הגיע לוועדה? הייעוץ המשפטי של המשרד שאמון על החוק הזה, והוא משרד הביטחון".
פוקס החריף את הטון והאשים את היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, בשיבוש הליכי עבודת הממשלה. "האיסור של היועצת המשפטית לממשלה על הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, שהוא הגורם המקצועי, ללוות משפטית את הליך החקיקה ולהשתתף בדיוני ועדת חוץ וביטחון הוא חמור ביותר", טען המזכיר. "מדובר בשימוש לרעה בכוח המשרה".
לדברי פוקס, ההשתקה נובעת מכך שעמדת משרד הביטחון שונה מזו של הייעוץ המשפטי לממשלה. "יש עוד סיבה. שגם היועץ המשפטי למשרד הביטחון לשעבר, וגם הנוכחית, לא רואים בעיה בחוק הזה, ולכן עמדתם שונה, ולכן גם לא נותנים להם", אמר פוקס. "זה לא רק שהם מונעים שיח מקצועי, הם מונעים את זה משום שיודעים שעמדתם שונה".
את הביקורת של לימון שלפיה, "ההסדר המוצע בהצעת החוק הנוכחית, לא רק שהוא לא מקדם את הגיוס של בני הציבור החרדי, אלא יש לו תמריץ שלילי לגיוס", ביטל פוקס בזלזול: "היועצת המשפטית אסרה על הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון שאחראים על החוק להופיע בפני וועדת החוץ והביטחון. לכן כל הדברים של גיל לימון זה טענת הקוזאק הנגזל" (ביטוי המתאר מצב שבו גורם שמבצע עוול מציג עצמו כקורבן לעוול).
