ההכנסה הממוצעת נטו בעשירון התחתון בישראל עמדה על 6,364 שקלים בחודש, לעומת 46,625 שקלים בחודש בעשירון העליון – פער של פי 7.3 – כך עולה מסקר הוצאות משקי בית בישראל לשנת 2023 שפרסמה היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – הסקר הכלכלי מקיף ביותר בישראל, שסוקר מגוון רחב של הוצאות עד לרמות פירוט גבוהות.

מדד ג'יני, שמשקף את אי-השוויון בהכנסות, עומד על 0.349 – כאשר 0 מייצג שוויון מוחלט ו-1 מייצג אי-שוויון מוחלט. בהשוואה בינלאומית, ממדי אי-השוויון בישראל דומים לגיאורגיה (0.348), אוזבקיסטן (0.345) ואיראן (0.359). אי-השוויון הגבוה ביותר ב-2023 נמדד עד כה בקולומביה (0.539) והנמוך ביותר בסלובקיה (0.238) – אך במדינות רבות עדיין לא פורסמו נתוני 2023.

לפי הנתונים, ההכנסה של משק בית ממוצע בישראל עמדה ב-2023 על 26,330 שקלים בחודש ברוטו. ההכנסה הממוצעת נטו עומדת על 21,606 שקלים – כאשר גובה המס משתנה באופן דיפרנציאלי בין משקי הבית השונים. ההוצאה הממוצעת של משקי בית היא 18,088 שקלים, ו-14,823 שקלים ללא שירותי דיור. 77% מההכנסות נבעו מעבודה, 12.9% מקצבאות ותמיכות כלכליות, ו-10.1% מהון, פנסיות וקופות גמל (כולל קרנות השתלמות).

עוד עולה ששני העשירונים התחתונים מוציאים בממוצע מעל להכנסתם (הכנסה של 6.3 אלף שקלים לעשירון התחתון ו-10.7 אלף שקלים לעשירון השני). לעומת זאת, העשירון העליון מכניס 46.5 אלף שקלים נטו, 113% יותר מהוצאותיו בממוצע.

בסקר השנה הורחבה ההסתמכות על נתונים מנהליים מרשות המיסים והביטוח הלאומי, ולכן לא ניתן להשוות את הנתונים לשנים קודמות.

רבע מהוצאות משקי הבית – על דיור

מהסקר עולה שלמרות שהפער בין הכנסות העשירון העליון לתחתון הוא פי 7, העשירון העליון מוציא בממוצע בחודש פי 2 מהעשירון התחתון – 21,772 שקלים בחודש בעשירון העליון ו-10,622 שקלים בעשירון התחתון.

פערי ההוצאות בין העשירון התחתון לעשירון השביעי נמוכים – 4,000 שקלים, למרות שהפער בין הכנסותיהם הוא 17 אלף שקלים. תופעה זו נובעת מביקוש קשיח (הצרכנים יקטינו את צריכת המוצר במידה מועטה מאוד, גם כשהמחיר שלו עולה) למוצרים רבים. לדוגמה, משפחה תרכוש שירותי דיור, בריאות וחינוך גם אם הכנסתה נמוכה; עובד שזקוק לרכב כדי להגיע למקום עבודתו, ימשיך לרכוש דלק גם אם הכנסתו נמוכה. כמו כן, ככל שהכנסותיו של משק בית גדלות, כך אותו משק בית יחסוך חלק יחסי גדול יותר מהכנסותיו.

יותר מרבע מההוצאות, 25.3%, היו על דיור – 4,576 שקלים בחודש. לאחר מכן, הוצאות על תחבורה ותקשורת, כ-3,360 שקלים בחודש. מזון (כ-3,240 שקלים בחודש); חינוך תרבות ובידור (1,940 שקלים בחודש); תחזוקת הדירה ומשק הבית (1,650 שקלים בחודש); בריאות (1,157 שקלים בחודש) ריהוט וציוד לבית (670 שקלים בחודש); והלבשה והנעלה (630 שקלים בחודש).

64.1% חיים בדירה בבעלותם; ל-25.2% יש שתי מכוניות או יותר

גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.

64.1% ממשקי הבית חיים בדירה בבעלותם: בקרב העשירון התחתון מדובר ב-37.6%, ובעשירון העליון 85.9% חיים בדירה בבעלותם. בנוסף, 31.8% גרים בדירה שכורה ו-4.1% בדיור חינם, בדמי מפתח או במעונות.

בממוצע משקי הבית, על כל חדר בדירה שבבעלות הדיירים יש 0.8 נפשות. בעשירון העליון על כל חדר יש 0.5 נפשות (שני חדרים לנפש) ובעשירון התחתון 1.5 נפשות. בקרב השוכרים, הפערים נמוכים יותר: בעשירון התחתון על כל חדר יש נפש אחת בממוצע, ובעשירון העליון 0.6 נפשות.

כ-45% ממשקי הבית מחזיקים מדיח כלים: בקרב העשירון העליון, 83.6% מחזיקים במדיח ובקרב העשירון התחתון רק 11.9%. ל-99.6% ממשקי הבית יש מקרר, ו-98% מחזיקים במכונת כביסה – עם הבדלים קטנים בין העשירונים. לעומת זאת רק ל-50.4% יש מייבש כביסה, כאשר בקרב העשירון העליון 67.4% מחזיקים במכשיר החשמלי ובעשירון התחתון רק 37.8% מחזיקים בו.

ל-71.9% ממשקי הבית יש לפחות מכונית אחת, ול-25.2% יש שתי מכוניות או יותר. כ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד.

59.6% מהכנסות העשירון התחתון – מעבודה

מקור ההכנסות משתנה בין העשירונים. בעשירון התחתון 59.6% מההכנסות נובעות מעבודה, כאשר קצבאות ותמיכות מהוות 38.3% מההכנסה, ורכיב ההכנסה מהון זניח. בעשירון העליון, 81.6% מההכנסה נובעת מעבודה, כאשר הקצבאות מהוות רק 5.6% מההכנסה, וכך גם ההכנסה מהון.

חלקו של העשירון התחתון בהכנסות עומד על 2.6%, חלקו של העשירון העליון הוא 22.1%.

מחקר חדש של רשות המסים, שפורסם בחודש שעבר, הראה תמונה שונה על היחס בין ההכנסה מעבודה ומהון בעשירון העליון. הכנסה מהון של העשירון העליון, לפי מחקר רשות המסים שמבוסס על נתונים מנהליים, היא 34% (בניכוי קצבאות) – פער משמעותי מנתוני הלמ"ס. כשבוחנים את המאיון, האלפיון והרבבון (אחת חלקי 10,000 מכלל האוכלוסייה) העליונים, עולה כי חלק ההכנסה מהון גדול עוד יותר.

השימוש בנתונים מנהליים הורחב

התוצאות משלבות יותר נתונים מנהליים ביחס להכנסות לעומת נתונים סטטיסטיים. נתונים מנהליים הם נתוני אמת של כלל הציבור שנאספים מגופים ממשלתיים, במקרה של הסקר הנוכחי – הביטוח הלאומי ורשות המיסים. הם נחשבים "אמיתיים" במידה רבה, מכיוון שהם מבוססים על כלל הדיווחים על הכנסות, ולא על סקרים מדגמיים שבהם משתתף הסקר מדווח על הוצאותיו. השינוי באופן הסקירה אינו מאפשר השוואה 2023 לתוצאות הסקרים מהשנים הקודמות.

בסקירה באמצעות מדגמים ישנם מספר קשיים. מלבד מרווח הטעות בדגימה, בסטטיסטיקה כלכלית מוכרת תופעה של הטיית תוצאות כלפי מטה, שנובעת מהקושי לסקור את העשירון, המאיון, האלפיון, והרבבון העליון. למרות שההכנסות של אוכלוסיות אלה גבוהות מאוד ויכולות למשוך למעלה את נתוני ההכנסה הממוצעת, הן נוטות שלא לשתף פעולה עם סקרים, ככל שהעושר גדל. קושי נוסף הוא שלמרות מיעוט האנשים בקבוצות אלו, ההבדלים בינם לבין עצמם הם עצומים, כך שכל בחירה ב"מייצג" מהאלפיון העליון יכולה להשפיע דרמטית על תוצאות הסקר.

ואכן, בלמ"ס אמרו כי "בהשוואת ההכנסות המדווחות מהסקר לנתונים מנהליים בשנים קודמות נמצא כי ישנה הטיה כלפי מטה בדיווחי ההכנסה" – כלומר, ההכנסות וההוצאות שדווחו בסקר היו מוטות כלפי מטה לעומת הנתונים המנהליים.

פרסום הלמ"ס העלה כי ההכנסה ברוטו למשק בית ב-2022 עמדה על 22 אלף שקלים כאשר הסתמכה על דיווח עצמי, ועל 24.6 אלף שקלים כאשר התבססה באופן חלקי על נתונים מנהליים. בשנת 2023, שבה השימוש בנתונים מנהליים היה נרחב, עמדה ההכנסה ברוטו למשק בית על 26.3 אלף שקלים – זינוק של 1,700 שקלים. אך כאמור, בלמ"ס הדגישו שהשינוי משקף את ההבדל באופן המדידה, ולא שינוי במצב הכלכלי בפועל.