דו"ח מבקר מבקר המדינה, שבחן את מצב המיגון ברשויות המקומיות ובבתי החולים בישראל בשנה הראשונה למלחמת חרבות ברזל, מעלה תמונת מצב מטרידה. על פי הדו"ח, שפורסם היום (שלישי), נכון לסוף שנת 2024, ל-3.2 מיליון ישראלים לא היה מיגון תקני בקרבתם.

המצב חמור במיוחד באזורי הגבול: על פי המבקר מתניהו אנגלמן, כ-40 אלף תושבים – חמישית מכל תושבי הצפון – שגרים במרחק של עד תשעה ק"מ מהגבול אינם ממוגנים. בנגב המערבי, בטווח הלא ממוגן של בין שבעה ל-20 ק"מ, יש יותר מ-42 אלף תושבים שגרים בבתים לא ממוגנים – רובם באשקלון.

פיקוד העורף בחר לא להמשיך בתוכנית המיגון הרשותית

לטענת המבקר, הסוגייה של פערי המיגון הגיעו לשולחנה של המדינה והרשויות הלאומיות האמונות על המיגון עוד ב-2018, אך פיקוד העורף בחר לא להמשיך בתוכנית המיגון הרשותית. יתרה מכך, הפיקוד הפקיד בידי הרשויות המקומיות את ההחלטה כיצד לנהל את מערכי המיגון – בניגוד גמור לתוכניות הממשלתיות שקבעו שהמדינה אחראית לכך.

במקביל, חרף התנגדות מערכות הבטחון, המדינה קידמה מערכי מיגון מופרטים בדמות מענקים אישיים למשפחות כדי לבנות ממ"דים – אך אלו התגלו כבעלי יעילות נמוכה, בין היתר כי לא תוקצבו כהלכה.

המבקר מציין את הסיפור של העיר אשקלון כדוגמה לכך. ב-2024-2022, המדינה העבירה לעיר, שבה חיים 160 אלף תושבים, 2.7 מיליון שקלים בלבד מתוך 21 מיליון שקלים שהיו אמורים לעבור לאשקלון, בעקבות החלטת ממשלה ייעודית לחיזוק המיגון במרחב הציבורי. לטענת המבקר, כמחצית מהסכום לא הועבר כלל בשל אי-ניצול תקציבים מקדמי של העירייה. הסיבה לאי העברת שאר הכסף אינה ידועה.

בנוסף, על פי הדו"ח, באותה תקופה המדינה הקציבה יותר מ-100 מיליון שקלים לטובת מענקים לבניית ממ"דים אישיים. עם זאת, עד ספטמבר 2024, שנתיים וחצי לאחר שהוחלט על התוכנית – רק תושב אחד מימש את המענק.

התוכנית אושרה ללא מקורות תקציביים מתאימים

בהתבסס על המודל האשקלוני, בצפון, בין 2018 ל-2024, המדינה תקצבה את תוכנית 'מגן הצפון' רק במחצית מהסכום שהובטח למיגון (1.4 מיליארד שקלים מתוך 3 מיליארד שקלים ). זאת בגלל שהתוכנית אושרה ללא מקורות תקציביים מתאימים.

בבדיקת ביצוע התקציבים, גילה המבקר שרק חמישית מהסכום שהועבר בארבע השנים עד תחילת המלחמה, מומש. חלק הארי של הכסף, 870 מיליון שקלים, עבר רק בשל לחץ פוליטי עם פרוץ המלחמה והרצון לשדר לתושבים למפונים מסר חיובי.

רוב הכסף למיגון, כמיליארד שקלים, הגיע ליישובים צמודי הגדר בצפון. יישובים אלה אמורים להיות ממוגנים לחלוטין עד תחילת 2027, לאחר שמהמדינה החליטה – בניגוד לחוות דעת של האוצר – לממן את המיגון במלואו. בשאר היישובים בקו העימות המיגון הופרט, ועל פי פיקוד העורף, רק 15% מתושבי הצפון שגרים בין 1 ק"מ לחמישה ק"מ מהגבול מימשו עד כה את המענק הממשלתי לבניית ממ"ד; ליישובים שנמצאים בין חמישה ק"מ לתשעה ק"מ מהגבול אין תוכנית מיגון.

חוסר המיגון במרחבים הציבוריים חמור במיוחד ברשויות הערביות

עוד בדו"ח, על פי סקירת אוכלוסין, מצא המבקר שחוסר המיגון במרחבים הציבוריים חמור במיוחד ברשויות הערביות – שם ברוב המוחלט של משקי הבית אין מיגון בבתים או מיגון ציבורי. מתוך כ-11,780 מקלטים בישראל, רק 30 מקלטים כשירים (כ-0.3%) נמצאים ברשויות ערביות.

נכון למרץ 2024, רבע מתלמידי ישראל, כ-460 אלף תלמידים, למדו בבתי ספר לא ממוגנים.

בבדיקת המיגון במערך הרפואי בישראל, כ-56% ממיטות האשפוז בישראל (כ-10.5 אלף מיטות) ו-41% מחדרי הניתוח (168) נמצאים במרחבים שאינם ממוגנים. המבקר מצא שהמדינה מעריכה שיעלה לה כחמישה מיליארד שקלים כדי לסגור את פערי המיגון במערך האשפוז, אך במלחמה בתי החולים קיבלו רק כחצי מיליארד שקלים – כ- 10% מהתקציב הנדרש – כדי למגן את עצמם.

על פי המבקר, פערי מיגון גרמו לשלושה בתי חולים שקרובים לגבול לסגור מחלקות שלמות. זאת לאחר שפיקוד העורף קבע שאין לאשפז חולים באזורים הלא ממוגנים של בתי החולים. בבתי החולים הגדולים, גם אלו שבמרכז הארץ, מחלקות נאלצו להפסיק לפרקי זמן ממושכים את הפעילות באתרים חיוניים שאינם מוגנים, והצוות הרפואי נאלץ לבצע חלק מהפעילויות הרפואיות באתרים שאינם מותאמים לצרכים.

במקרים רבים, על פי הדו"ח, טיפולים דחופים המשיכו במוקדי טיפול לא ממוגנים גם תחת התרעות, ואילו התורים לטיפולים שגרתיים בבתי החולים שסמוכים לגבול התארכו בגלל העומס.