עשרה חודשים מאז שהושקה תוכנית המענקים לבניית ממ"דים במימון עצמי, פיקוד העורף חושף כי רק 1,500 משפחות, כ-15% ממשקי הבית הזכאים למענק בגבול הצפון, ביקשו לממש אותו. ראשי מועצות בצפון נאבקו לאורך כל תקופת המלחמה בהחלטה להפריט את המיגון, בדיוק מהסיבות הללו.
עם זאת, בהתעקשות משרד האוצר, ובשיתוף פעולה של משרד הביטחון ופיקוד העורף, שהתנגד בתחילה למסלול המיגון המופרט בטענה שאינו יעיל, החליטה המדינה בסופו של דבר לממן במלואו רק את המיגון ביישובים צמודי הגדר, ואת שאר היישובים להותיר בידי השוק החופשי.
נתוני המימוש הנמוכים, שהובאו השבוע לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, משקפים כישלון שהיה צפוי מראש. כבר בחודש מרץ האחרון העריך משרד האוצר כי רק כ-40% מתוך כ-10,000 משקי הבית הממוקמים ביישובים המרוחקים 1 עד 5 ק"מ מגבול לבנון, ושיש באפשרותם לבנות מיגון עצמי (בתים צמודי קרקע או מבנים עד שתי קומות), יממשו את המענק הממשלתי לבניית מרחב מוגן.
הסיבה לצפי הנמוך שהציג האוצר הייתה העלות הגבוהה של בניית ממ"ד, הנאמדת במינימום של כ-190 אלף שקל, בעוד המענק הממשלתי עומד על 130 אלף שקל בלבד. לכלל התוכנית הוקצו כ-875 מיליון שקל, סכום שמלכתחילה לא הספיק למיגון של יותר מ-6,600 בתים ודירות. כעת מתברר כי הביצוע רחוק מלהגיע אפילו ליעד המימוש הנמוך שקבע האוצר מלכתחילה.
לאורך גבול הצפון רושם משרד הביטחון הישגים משמעותיים. מהחלטת הממשלה על מיגון הצפון בשנת 2019 ועד תחילת המלחמה, מוגנו ביישובי הגדר פחות מ-200 בתים. מאז אישור התקציבים באביב 2024 ועד היום נבנו כ-700 ממ"דים, ועוד כ-1,000 נמצאים בשלבי תכנון ובנייה.
לטענת משרד הביטחון, עד אפריל 2027 יוצבו לאורך הגדר כ-3,000 ממ"דים חדשים, וכל המרחב יוגדר כממוגן. ברשויות המקומיות ממשיכה להישמע ביקורת על קצב בנייה איטי, בין היתר בשל קושי בגיוס קבלנים שיסכימו לפעול באזור לאורך זמן, אך משבחים את המשרד על הוודאות שניתנה ליישובים.
"בכל מה שקשור ליישובים מ-1 עד 5 ק"מ, משרד האוצר בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף אפשרו את ההפקרה הזו", אמר השבוע ראש מועצה אזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, משה דוידוביץ'. "אנשים אצלנו לא בונים כי אין להם כסף. המענק לא מתקרב לכסות את העלות האמיתית של הממ"ד".
ראש מועצת גליל עליון, אסף לנגלבן, העיד על קצב בנייה איטי מאוד של מערך המיגון, בין היתר בשל איחור בהעברת הכספים. "אצלנו בונים, אבל בונים מי שיכול — כי גם אחרי המענק זה יקר", אמר. לנגלבן ציין כי אלפי משפחות מאזור קו העימות בנו ממ"דים על חשבונן עוד לפני המלחמה, בין היתר מחשש להתפרצות עימות ומתסכול מהעיכוב המתמשך ביישום התוכנית הממשלתית. בשיחות בין ראשי מועצות, חברי כנסת ונציגי האוצר ניסו הצדדים לגבש מתווה שיאפשר העברת חלק מכספי המיגון רטרואקטיבית לאותן משפחות, אך האוצר מסרב לכך בתוקף ודורש החלטת ממשלה.
יורם אבן צור, חבר מליאת המועצה האזורית הגליל העליון: מיגון אינו פריבילגיה אלא צורך ביטחוני בסיסי. האחריות למתן פתרונות מיידיים וארוכי טווח מוטלת על המדינה. תושבי קו העימות לא יזכו למיגון בתיהם למרות , ששהו באזור בזמן המלחמה וחטפו ירי בלתי פוסק".
משבר נוסף במיגון הצפון שטרם נמצא לו פתרון הוא היעדר תוכנית מיגון ליישובים המרוחקים 5 עד 9 ק"מ מהגבול, אזור שבו כלל לא קיימת כיום תוכנית מיגון. הנושא עלה על שולחן הכנסת והממשלה כבר לפני יותר משנה, ומאז לא נרשמה התקדמות. זאת, אף שהתוכנית הממשלתית למיגון אחראית לכלל יישובי קו העימות, אך ללא תקציב או תוכנית ייעודית.
לטענת פיקוד העורף, האוצר אינו מעוניין לקדם תוכנית בשלב זה, ובינתיים התושבים נמנעים מבניית מיגון מתוך אמונה שבעתיד תאושר תוכנית מסודרת, ובלקח מהעבר אינם מוכנים להסתכן בתקווה להחזרים רטרואקטיביים.
