ועדת החוקה המשיכה היום (שני), להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הכריע כי היועמ"ש ימונה על ידי הממשלה לפי המלצת שר המשפטים וראש הממשלה.

תנאי הכשירות לתפקיד: אזרח ישראל, בעל כשירות לשופט עליון, משפטן בעל שיעור קומה. לא תיקבע מגבלת גיל ולא תהיה הגבלת צינון מהחיים הפוליטיים טרם המינוי, למעט חברות בגוף בוחר של מפלגה. בנוסף, במהלך כהונתו ובשנה לאחריה, לא יהיה היועמ"ש פעיל בחיים הפוליטיים.

עוד נקבע, כי משך כהונה של יועמ"ש יהיה מרגע מינויו ועד כינונה של ממשלה חדשה. ממשלה חדשה תוכל למנות יועמ"ש ביומה הראשון, או להמשיך את כהונת היועמ"ש 100 ימים נוספים עד להחלטה אם למנות יועמ"ש אחר או להשאיר את היועמ"ש המכהן.

קשר פוליטי

הדיון בוועדת החוקה התמקד ברובו המכריע בשאלה האם יועץ משפטי לממשלה רשאי להיות בעל זיקה פוליטית, ואם כן – כיצד יש להגדיר ולהגביל אותה. אף שהצעת החוק עוסקת בפיצול התפקיד למספר רכיבים, ובהם הפרדת ייצוג המדינה בערכאות מתפקיד ראש התביעה הכללית, עיקר המחלוקת נסבה סביב האפשרות של קשר פוליטי של נושא התפקיד.

בנוגע להעברה מכהונה או השעיה, אימץ רוטמן את תזכיר פרידמן וקבע כי הממשלה רשאית, לפי המלצת שר המשפטים, להעביר את היועמ"ש מכהונתו או להשעותו בין היתר, במקרה שבו יש בינו ובין הממשלה חילוקי דעות המקשים, לדעת הממשלה, על קיום שיתוף פעולה יעיל ביניהם.

התנגדות באופוזיציה

חברי האופוזיציה בוועדה מחו נגד הנוסח המוצע וטענו כי אין בינו לבין תזכיר פרידמן דבר. רוטמן השיב כי במרבית הסעיפים שנדונו עד כה, שינה דברים בהתאם להערות חברי האופוזיציה, וכן שב על דבריו כי הוא משתמש בנוסח פרידמן כמצע לדיון אבל לא רואה עצמו מחויב לכל הסדר המוצע בו.

במהלך הדיון נבחנה השאלה אם מותר ליועץ משפטי, על תפקידיו השונים, להיות חבר מפלגה, ואם עצם החברות הופכת אותו לבעל זיקה פוליטית אסורה. מחלוקת מרכזית התעוררה סביב ההגדרה של "גוף בוחר": האם מדובר רק בחבר מרכז מפלגה, או שגם חבר מפלגה מן השורה, הזכאי לבחור נציגי סניף, נחשב כחבר בגוף בוחר?

רוטמן (הציונות הדתית), חזר במהלך הדיון שוב ושוב על הטענה כי היועץ המשפטי לממשלה הוא "עורך הדין של הממשלה", אמירה שעוררה מחאות מצד חברי האופוזיציה. לדבריהם, תפיסה זו פוגעת בתפקיד היועץ כמי שאמון על שלטון החוק.

היועץ המשפטי של הוועדה, ד"ר גור בליי, הזכיר את מסקנות ועדת שמגר, ולפיהן אין למנות יועץ משפטי העוסק בפעילות פוליטית, וציין כי בעבר אף נדונה דרישת צינון רחבה ביחס לפעילות פוליטית, ולא רק לחברות במוסדות מפלגתיים.

חבר הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן) אמר כי לאור האופן שבו מתייחסת הממשלה ליועצת המשפטית ולמערכת המשפט בשנים האחרונות, יש להציב בראש סדר העדיפויות את חיזוק אמון הציבור, והזהיר מפני הפיכת היועמ"ש ל"עורך הדין של הממשלה".

עו"ד שרה גולד ממשרד המשפטים ציינה כי שאלת החברות במפלגה לא חודדה בעבר במקרה קונקרטי, אך הזכירה כי הזיקה הפוליטית נבחנת כיום בוועדה מקצועית. לדבריה, הגדרת זיקה פוליטית כחברות בגוף בוחר בלבד היא מצמצמת מדי, והיא עשויה להתבטא גם בתפקידים של יועץ במשרת אמון לשר או במינויים אישיים אחרים.

עו"ד אורן פונו ממשרד המשפטים הוסיף כי לפי פסיקת בג"ץ בעניין מינוי היועמ"ש אביחי מנדלבליט, הוועדה המקצועית מוסמכת לשקול גם זיקה פוליטית, וציין כי מעורבות היועמ"ש בהיבטים של בחירות מחייבת ריחוק פוליטי רחב יותר.

"היועמ"ש יידרש לפעול כגורם פוליטי ולא כשומר סף"

רוטמן טען מנגד כי אין בחוק הסמכה מפורשת לפגיעה בחופש העיסוק בשל זיקה פוליטית, וכי זיקה שאינה חברות בגוף בוחר אינה "באג אלא פיצ'ר". לדבריו, יועץ הקרוב לעמדות הממשלה מחזק את יחסי האמון ומאפשר שיתוף פעולה יעיל, ואף השווה את המודל המוצע למודלים הקיימים בארה"ב, קנדה ובריטניה.

חבר הכנסת עופר כסיף (חד"ש) אמר כי חוק שירות המדינה אוסר להפלות אדם, לטובה או לרעה, בשל השתייכות פוליטית, והזהיר מפני מצב שבו היועמ"ש יידרש לפעול כגורם פוליטי ולא כשומר סף. ח"כ אפרת רייטן וח"כ קארין אלהרר טענו כי ההצעה מעודדת מינויים פוליטיים ומערערת את עצמאות הייעוץ המשפטי.

ד"ר איתן לבונטין הציע לקיים שימוע ציבורי בוועדת החוקה לאחר בחירת הממשלה, הצעה שרוטמן הביע הסכמה עקרונית לאימוצה.