שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר אתמול (שני) כי הוא מתנגד למכסי היצף על אלומיניום שמיובא מסין, בניגוד למשרד הכלכלה שתומך בהם. סמוטריץ' טען כי ההיטלים יעלו את מחירי הבנייה, יעניקו כוח שוק לא סביר ליצרניות אלומיניום מקומיות ויעכבו משמעותית תהליכי בנייה. ההתנגדות עשויה להוביל לביטול גורף של המהלך.

היטל היצף נועד להגן על תעשייה מקומית מפני תחרות בלתי הוגנת. מדובר במסים שמוטלים על סחורות המיובאות במחיר נמוך באופן מלאכותי (מחיר היצף) – נמוך אפילו ממחירן בשוק המקומי. מחירי היצף נקבעים גם כדי להתמודד עם עודף ייצור.

במשרד הכלכלה המליצו בספטמבר האחרון להטיל היטל של 34% – 105% על יבוא אלומיניום מסין לתקופה של חמש שנים. לטענת המשרד, היטלי היצף על יבוא אלומיניום מהיצרנית הגדולה בעולם והיצואנית הגדולה ביותר לישראל, יגנו על התעשייה המקומית מתחרות בלתי הוגנת.

על פי הערכת המשרד, חברות סיניות מייצאות לישראל במחירים נמוכים עד מחירי הפסד – ומוכנות לספוג את ההפסדים בטווח הקצר כדי למוטט את הייצור המקומי. טקטיקה כזו, שנחשבת להפרה של הסכמי סחר בינלאומיים,יובל מאפשרת לאותן חברות להעלות בהמשך מחירים ללא תחרות.

מדינות רבות הטילו היטלי היצף על יבוא אלומיניום מסין, ביניהן: ארצות הברית (86%), האיחוד האירופי (32%), אנגליה (35%), ארגנטינה (75%), אוסטרליה (37%), וקנדה (101%).

סמוטריץ': חשש ממחסור באלומיניום

סמוטריץ' אמר כי המלצת הממונה על ההיטלים מבוססת על 2023, שנה של מלחמה וריבית גבוהה. בנוסף, לטענתו, הירידה ברווחי המפעלים נבעה מסיבות אלה, ולא ממחיר האלומיניום הסיני. סמוטריץ' ציין כי סין ביטלה ב-2024 סובסידיה של 13% על אלומיניום, מהלך שמצמצם את פערי המחירים ביחס ליצרנים הישראליים.

סמוטריץ' גם הביע חשש ממחסור באלומיניום. לטענתו, הביקוש שהוערך ל-2025 במשק היה של כ-99 אלף טון אלומיניום, בעוד כושר הייצור המקסימלי בארץ עומד על 51 אלף טון, והייבוא עומד על כ-25 אלף טון. לדבריו, היצרניות המקומיות יתקשו לספק את הפער שנוצר (23 אלף טון), משום שהגדלת ייצור היא תהליך שדורש תכנון של שנים.

הכפלת הייבוא ממדינות שאינן סין היא גם יקרה וגם אינה ריאלית, לדברי סמוטריץ'. שר האוצר גם העלה חשש משינויים רגולטוריים שעלולים לגרום לאי ודאות, ומפגיעה באמינות של ישראל כתוצאה מהחלת ההיטל.

סמוטריץ' הוסיף כי יש לו את הזכות המשפטית להתנגד למהלך. באפריל האחרון הוא התנגד למכס דומה של עד 165% על יבוא קנאביס רפואי מקנדה. שר הכלכלה ניר ברקת טען אז כי התנגדותו של סמוטריץ' אינה מנומקת וסירב לקבלה.

ההתנגדות של סמוטריץ' להיטל האלומיניום (והקנאביס הרפואי), תואמת את המדיניות שהוא מוביל בתקציב 2026 – העדפת יבוא על פני ייצור מקומי. בין התנגדותו להיטלים בטיעון ש"המהלך יעשיר מספר מצומצם של מפעלים על חשבון הכיס של כל אזרח בישראל" ועד לרפורמת החלב והגדלת הפטור ממכס על יבוא אישי מחו"ל עובר קו ברור. חלק ניכר מהיצרנים המקומיים – יצרני אלומיניום, רפתנים, ויצרני תעשייה נוספים מתוארים על ידי שר האוצר כבעלי אינטרסים ש'מזיזים להם את הגבינה', והפתרון המוצע הוא פתיחת היבוא.