2026 התחילה לפני כשבועיים, אך תקציב 2026 עדיין לא נראה באופק. בחודש שעבר הממשלה אישרה את התקציב, אך אישור זה היה רק שלב ראשוני בהליך ההעברה של תקציב המדינה. לוח הזמנים הצפוף שנקבע: אישור התקציב בקריאה ראשונה בכנסת בינואר, לאחר מכן אישורו בוועדות הכנסת השונות, ואישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת במרץ.

מכיוון שהשנה כבר התחילה, משרדי הממשלה פועלים כעת עם תקציב המשכי. תקציב המשכי (המכונה גם "1 חלקי 12" – כלומר, הקצאה חודשית של 1/12 מהתקציב של השנה הקודמת) הוא מסגרת תקציב זמנית שפועלת כשחוק התקציב השנתי לא אושר בכנסת במועד, ומאפשרת לממשלה להמשיך לפעול ולהוציא כספים בדרך כלל עד אישור תקציב חדש.

התקציב יכול לעבור עד 90 יום מתחילת שנת הכספים (עד סוף מרץ), או עד 145 ימים מהשבעתה של ממשלה חדשה. אם התקציב לא יאושר בקריאה שניה ושלישית בכנסת עד סוף מרץ, הממשלה תתפרק והכנסת תפוזר לקראת בחירות. בשונה משנים קודמות, המשמעות הפוליטית של פיזור מוקדם של הכנסת השנה תהיה פחותה, מכיוון שהבחירות ממילא מתוכננות להתקיים באוקטובר הקרוב. כך שאי העברת התקציב תקדים את הבחירות בכמה חודשים בודדים בלבד.

תרחיש זה סביר מאוד: העשורים האחרונים מלמדים שקיום בחירות במועדן הוא מקרה נדיר. לרוב מספיק שלמפלגה אחת ממפלגות הקואליציה יש אינטרס פוליטי להקדים את הבחירות כדי שהן אכן יוקדמו, ואף כהונה של נתניהו עד כה לא הגיעה לסיומה (לעתים בעקבות החלטתו). המפלגות החרדיות מהוות כרגע את המכשול המרכזי של הממשלה בהעברת התקציב, לאחר שהצהירו כי לא יצביעו בעדו אם חוק הגיוס לא יעבור. גם חברי כנסת מהליכוד הצהירו שלא יצביעו בעד התקציב אם רפורמת משק החלב לא תבוטל – מהלך דגל של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתקציב המוצע.

אך בעוד שהמשמעות הפוליטית של אי העברת תקציב עשויה להזיז את הבחירות בכמה חודשים בלבד, המשמעות התקציבית גדולה. אם התקציב לא יעבור עד סוף מרץ והכנסת תפוזר, ככל הנראה לא יעבור תקציב ל-2026. משרדי הממשלה ימשיכו לעבוד עם תקציב המשכי כל השנה עד לתקציב 2027, שתעביר הממשלה שתקום לאחר הבחירות.

לפי הוראות תכ"ם (תקנות כספים ומשק), תקציב המשכי מיועד למימוש התחייבויות קודמות של הממשלה, ורק לאחר מכן להפעלה של שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם. התקצוב של גופים אזרחיים רבים, ובהם גם תנועות נוער, מוטל בספק בתקציב המשכי.

איך נקבע התקציב ההמשכי?

התקציב ההמשכי נקבע על פי מגבלת הוצאה שקובעת בכמה ניתן להגדיל את תקציב המדינה ביחס לשנה קודמת. באתר הכנסת מוסבר: "מגבלת ההוצאה המותרת בחוק נקבעת על פי נוסחה המשקללת את ממוצע גידול האוכלוסייה בשלוש השנים הקודמות בתוספת היחס בין 50% (יעד החוב תוצר הרצוי לטווח הארוך) ויחס החוב תוצר השנתי האחרון שפורסם רשמית".

כיום, במסגרת התקציב ההמשכי, הממשלה רשאית להוציא בכל חודש סכום של 1/12 מתקציב השנה הקודמת, צמוד לממוצע שיעור הגידול באוכלוסייה בשלוש השנים הקודמות. לדוגמה, בשנת 2025, התקציב בפועל היה 619 מיליארד, לפני תוספות "חד פעמיות" של כ-31 מיליארד שקלים. לפי מגבלת ההוצאה, התקציב שנותר הסתכם ב-593 מיליארד שקלים וממוצע גידול האוכלוסייה עמד על 2.16%, כך שהתקציב ההמשכי הסתכם ב-605.8 מיליארד שקלים בלבד.

הצעת התקציב שהממשלה אישרה לשנת 2026 מסתכמת ב-662 מיליארד שקל (ללא החזר חובות). התקציב הוצמד למדד בשלוש השנים האחרונות (3.9%) . תקציב זה גבוה אפילו מתקציב 2025 אחרי תוספת "חד פעמית" בסך כ-4 מיליארד שקל, "לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים הנובעים במישרין מהימשכות הפעולות הצבאיות המשמעותיות".

כלומר, התקציב ל-2026, שאינו כולל לחימה, גבוה יותר מתקציב 2025, שהייתה ברובה שנת מלחמה, וכללה את מבצע 'עם כלביא'. בשורה התחתונה, אי העברת התקציב ל-2026 תצמצם אותו ביותר מ-8%.

בתחילת השבוע הממשלה אישרה מינויים של שני בעלי תפקידים בכירים במשרד האוצר, שאמון על קידום התקציב. מהרן פרוזנפר מונה לכהן כראש אגף תקציבים באוצר, לאחר הקפאת המינוי במשך חודשים בשל אי מינוי נשים לתפקידים בכירים במשרדי הממשלה, ובפרט במשרד האוצר. בנוסף מונתה מיכל עבאדי-בויאנג'ו לתפקיד החשבת הכללית. ב- 2017-2011 כיהנה עבאדי-בויאנג'ו בתור החשבת הכללית במשרד האוצר, ובמהלך תקופה זאת נאלצה להתמודד עם תקציב המשכי בן 210 ימים ב-2013, ותקציב המשכי של 322 ימים ב-2015.