"אי אפשר להתעלם מהבעלות הצולבת במאגרי הגז", אמר אתמול (שלישי) בדיון בכנסת ראש צוות אנרגיה ברשות התחרות, עו"ד מוטי כץ. הדיון נערך בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר"), הקרן שאליה מופנים רווחי הגז בישראל.
לדברי כץ, "שברון היא מחזיק ומפעיל משמעותי בשני מאגרים, וזו מציאות שלא מאפשרת תחרות מיטבית. המלצנו בעבר לשקול לחייב את שברון לצאת מאחד המאגרים". חברת 'שברון' מחזיקה כיום בבעלות חלקית ב'לוויתן' ו'תמר', שני המאגרים הגדולים בישראל, ובשניהם היא גם המפעילה, מצב שמומחים בתחום מתחו עליו בעבר ביקורת.
גם אגף התקציבים באוצר שותף לחשש שהעדר התחרות יביא לעליית מחירים. נציג האגף נועם שרלו בריגה אמר זאת. עם זאת, הנציג קרא למדינה לא לפקח על מחירי הגז, באומרו ש"פיקוח מחירים הוא מגנון נחות".
במהלך הדיון עלתה מחלוקת חריפה בין נציגי חברות הגז, שטענו שהגז צפוי להספיק עד 2062, לנציגי ארגונים אזרחיים, שהזהירו שישראל תידרש לייבא גז עוד ב-2036. "אנחנו מסתמכים על נתונים של משרד האנרגיה, שאומר מפורשות שהחל מ-2036 נצטרך להתחיל לייבא" אמרה עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית 'לובי 99', "זה יותר אמין ממה שאומר איגוד הגז, שיש לו אינטרס". לטענת דויטש המעבר לייבוא גז יקפיץ דרמטית את מחירי החשמל ובעקבותיהם את שאר המחירים במשק.
דבריה של דויטש נשענים על מספר דו"חות שפרסם בשנים האחרונות משרד האנרגיה והתשתיות, ולדשבורד האינטראקטיבי שהשיקו במשרד באוקטובר 2025. המידע הזה פורסם עוד לפני עסקת הענק לייצוא גז מישראל למצרים, הגדולה ביותר בהיסטוריה של ישראל.
דויטש הגיבה בדבריה למנכ"ל איגוד הגז הטבעי אמיר פוסטר ולנציג חברת הייעוץ BDO חן הרצוג. השניים טענו כי המדיניות הנוכחית מוכיחה את עצמה. הרצוג: "בתרחיש שלנו יישאר גז עד 2062. התרחיש שהציגה ועדת דיין של משרד האנרגיה הוא שמרני יותר. יש לאזן בין צרכי הביטחון האנרגטי של הדורות הנוכחיים לאלה הבאים. לדורות הבאים אנו משאירים את היכולת לעבור לאנרגיות מתחדשות, באמצעות קרן העושר והכנסות המדינה". הרצוג טען שהמאגרים יכניסו בסך הכול כ-475 מיליארד ש"ח לקופת המדינה, תחזית שמבוססת על ההנחה שהם אכן יפעלו עד 2062.
פוסטר הצביע גם הוא על הכנסות המדינה מתמלוגי הגז, וכן על הוזלה שקרתה לדבריו במחירי החשמל, וטען כי מדובר בהישג של המתווה הנוכחי. "מאז שהחלה מהפכת הגז הטבעי הירידה במחיר הגז הביאה לירידה משמעותית של 16% במחירי החשמל. לעומת זאת באירופה המחירים עלו ב-25%".
לא ברור על אילו נתונים מתבסס פוסטר בהקשר הישראלי, שכן מחירי החשמל עלו בהדרגה בעשור מאז שהחלה הפקת הגז. המחירים באירופה אכן עלו מהר הרבה יותר מאשר בישראל בתקופה זו, בעיקר בשל המלחמה באוקראינה והתלות האירופית בגז רוסי.
