רבות מישיבות ועדת החינוך שהתקיימו בחודש האחרון מאז שנכנס ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) לתפקיד יושב הראש, עוסקות יותר בקידום תפישות עולמו של חבר הכנסת מאשר בסוגיות דחופות במערכת החינוך.
הדוגמא הטובה ביותר היא הדיון שנערך היום (שני) על רוח צה"ל. 'רוח צה"ל' הוא הקוד האתי של צה"ל. האחריות על ניסוח הקוד היא של צה"ל, שאינו כפוף להחלטות ועדת החינוך. על פניו, הסיבה לדיון הייתה הקנייה של רוח צה"ל במערכת החינוך ובמכינות הקדם צבאיות, שכפופות לוועדה. בפועל, הדיון עסק בתוכן של הקוד הצה"לי, כפי שאמר סוכות שיזם את הדיון: "בשבעה באוקטובר, וגם לפני, היו מקרים שחיילים חשבו שחיי האויב חשובים יותר מהחיים שלנו".
שני הדיונים הרצופים שהתקיימו בשבועיים האחרונים על ארגוני המורים הם דוגמאות נוספות לקידום תפישת העולם של סוכות. הדיון הראשון עסק בבחירות הקרבות של הסתדרות המורים, שאמורות להיערך בפברואר. חומר הרקע בדיון הראשון לא כלל שום תלונות על מהלך הבחירות – וחלק גדול ממנו עסק בעצם קיומה של ההסתדרות.
גם בדיון השני, שהתקיים היום ועסק בשקיפות של תקציבי ארגוני המורים, ההמלצה של סוכות הייתה שמשרד האוצר ישקול להעביר תקציבים ישירות למורים, כלומר החלשה של ארגוני המורים.
נושא זה מתיישב היטב עם תפישת עולמו של סוכות, כפי שחברת הכנסת נעמה לזימי (הדמוקרטים) אמרה בדיון: ״אין פה דיון תמים על שקיפות כספי ציבור, יש פה ניסיון אקטיבי לפירוק ארגוני המורים. אני יודעת כמה חוקים לפגיעה באיגודי עובדים ובארגוני מורים ופגיעה בחופש השביתה הוגשו על ידי הממשלה הזו. אני מסתכלת על כל מה שאתם עושים, כמכלול, ורואה שזה לא תמים. יש פה ניסיון לפרק את העבודה המאורגנת".
סדר עדיפויות שאינו הולם את השטח
נכון הדבר שליו"ר ועדה יש זכות לקדם את השקפת עולמו במסגרת דיוני הוועדה, כמו כל חבר כנסת שנבחר בשל השקפת עולמו. יתרה מכך, לצד דיונים אלו, התקיימו בוועדה גם דיונים בנושאים שרלוונטיים לה, ביניהם זכויות סטודנטים משרתי מילואים, התוכנית לביטול שימוש בטלפונים ניידים ותוכנית של משרד החינוך לילדים חולים.
ועדיין, סדר העדיפויות של הוועדה מאז נכנס סוכות לתפקידו אינו הולם את השטח וצרכיו: בתשעה בינואר, המועצה האזורית נווה מדבר הפסיקה את לימודיהם של אחד עשר אלף תלמידים מהפזורה הבדואית, לאות מחאה על חוסר תקצוב שירותי החינוך על ידי המשרד. ב-13 בינואר קיימה ועדת החינוך דיון על טיולים ביהודה ושומרון בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ללא כל התייחסות לשביתה. הדיון שבו אמורים היו לדון בשביתה נקבע למחר – אך בוטל משום שהשביתה נגמרה היום.
