מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק שתאפשר להכניס את אובר לארץ, ברוב של 37 חברי כנסת מול 2 מתנגדים ובתמיכת חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שבה תידון ההצעה.
לפי ההצעה של ח"כ משה פסל (הליכוד) וח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), יבוטל הסעיף בפקודות התעבורה שאוסר על אזרח שאינו נהג מורשה להסיע בני אדם בתמורה לשכר, וכך תיסלל הדרך להכנסתן של אובר, ואולי גם חברות פלטפורמה נוספות, כמו ליפט.
החוק אמור ליצור תשתית חוקית שתאפשר תחרות בריאה בין נהגי המוניות לבין נהגי האובר, אולם בקרב נהגי המוניות קיים חשש ממשי לעתיד המקצוע, בשל הפגיעה הקשה בשוק נהגי המוניות במדינות רבות שאובר נכנסה אליהן. "מדובר במחטף שמקודם ללא שיח אמיתי עם נציגי הענף", אמר זוהר גולן, יו"ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאים. "זהו מהלך ציני של כלכלת בחירות, שנועד להתחנף לבייס פוליטי".
ח״כ איתן גינזבורג, יוזם החוק: ״זהו גם רגע נדיר של שפיות פוליטית בבית הזה. אופוזיציה וקואליציה יחד, פעלנו בנחישות והוכחנו שכשיש מטרה צרכנית צודקת, אפשר לשים את המחלוקות בצד ולעבוד למען הציבור. כדי לעשות שינוי אמיתי צריך אומץ פוליטי. נקדם את החוק הזה באחריות, ברגישות, אבל בנחישות, עד שנראה כאן בישראל תחבורה מתקדמת וזולה״.
בארגונים השונים הזהירו כי במקומות אחרים בעולם אובר אינה מורידה מחירים בטווח הארוך, אלא מחסלת את התחרות ולאחר מכן מעלה מחירים חזרה. ככלל, הדגם של אובר כחברה אינו רווחי במיוחד, ופעמים רבות נותר הפסדי שנים רבות לפני שהוא מצליח להתבסס היטב.
אובר ודומותיה מבוססות על מודל 'כלכלת הפלטפורמה'. אובר אינה מעסיקה את עובדיה, אלא מספקת אפליקציה שבה כל אחד יכול להיות נהג מונית. בישראל צפויה להיות הגבלה מסוימת על זהות הנהגים, אך מדובר בתחום שההוזלה שלו אמורה להגיע מהפחתת הפיקוח, ולכן לא ברור עד כמה דקדקנית תהיה שיטה זו. ביקורת נוספת היא החשש הביטחוני – בישראל יש צורך בפיקוח הדוק בהרבה כדי לשמור על האזרח מפיגועים.
