"מה שצריך לעמוד לנגד עינינו הוא שצריך להבטיח שיהיה חינוך טוב ואיכותי, וברמה הבסיסית יותר, חינוך בטיחותי לגילאי לידה עד שלוש", כך אומרת ל'דבר' ד"ר כרמל בלנק ממרכז טאוב והמרכז האקדמי רופין.

הדברים נאמרים לאחר שלפני יומיים נפטרו ליה ציפורה גולובנציץ ז"ל בת ארבעה חודשים ואהרון (ארי) כץ ז"ל בן חצי שנה, במעון שפעל ללא רישיון בירושלים. סיבת המוות עדיין לא נקבעה אך על פי הערכה של המכון לרפואה משפטית, היא ככל הנראה התייבשות מחום גבוה בחדר סגור שבו פעל מזגן על טמפרטורה גבוהה. לדברי בלנק, "אם באמת, כפי שאומרים, מותם קשור לטמפרטורות גבוהות במזגן, זה היה יכול להיפתר בהכשרה בסיסית של שמירה על בטיחות תינוקות".

בלנק מדגישה כי למרות השיח הציבורי והשימוש הפוליטי שעושים חברי כנסת חרדיים במקרה הטרגי, גם מחוץ לחברה החרדית קיימת בעיית בטיחות: "תת הכשרה ומחסור בצוות חינוכי, שגורמים לבעיית תקינה, מצויים באופן כזה או אחר בכל הקהילות ובכל הארץ".

תקציב הכשרת המטפלות צנח בכ-75% תוך 3 שנים

באופן אירוני, ביום התאונה בירושלים פורסם גם תזכיר חוק להערות הציבור שמבקש להאריך את היכולת של מטפלות מחנכות במעונות היום לעבוד ללא הכשרה – בלי שייפגע רישיון המעונות.

בלנק מדגישה כי "הציבור פוגש את המחסור בהדרכה רק סביב אסונות, בין אם זה בהתעללות בפעוטות או באסון שקרה בירושלים. אבל האמת היא שהמחסור בהכשרה גורם לכך שהפוטנציאל לפגיעה קיים כל הזמן".

סוגיית ההכשרות למטפלות-מחנכות עלתה בשנים האחרונות בין השאר בשל העברה ב-2018 של תחום הגיל הרך ממשרד העבודה למשרד החינוך, ביוזמת שרת החינוך הקודמת יפעת שאשא ביטון. השינוי כלל גם תוכנית חומש לטובת הכשרות, תפקידי ליווי למטפלות מחנכות ותוכנית בינוי של מעונות.

למרות זאת, התקציב המיועד להכשרות של מטפלות-מחנכות מקוצץ מדי שנה. על פי ניתוח של קרן 'ברל כצנלסון', התקציב ל-2026 יעמוד על 46 מיליון שקלים לעומת כ-190 מיליון שקלים ב-2023. בלנק מציינת גם את הירידה בשעות ההדרכה למעון: מעשר שעות הדרכה חודשיות לארבע שעות חודשיות בלבד.

"הכשרה של מנהלת מעון עולה אלפי שקלים. הכשרה של מטפלת לא עולה, אך עד 2024 מי שסיימה קורס הכשרה קיבלה מענק כספי יפה. ב-2025 הופסקו המענקים", אומרת בלנק.

בלנק מזכירה סקר של מרכז טאוב שמתמקד בחשיבות הרבה של המדריכות שמלוות את המטפלות-מחנכות: "מטפלות-מחנכות רבות הזכירו את המדריכות כגורם משמעותי בהתמודדות עם אתגרי המלחמה".

"הסיכוי לתאונה עולה כשמטפלת-מחנכת אחראית על יותר תינוקות" 

תת הכשרה של הצוות החינוכי במעון היא בעיה גדולה, אך בעיה גדולה מכך היא העובדה שיש מחסור בצוות חינוכי. על פי מחקר מ-2023 של בלנק וקולגות ממרכז טאוב, 81% ממנהלות 'מעונות הסמל' ו-63% ממנהלות המעונות הפרטיים מתמודדות עם מחסור בצוות יום או יומיים לפחות בשבוע.

"אני יודעת שב'מעונות הסמל' (מעונות יום ומשפחתונים מפוקחים על ידי משרד החינוך או משרד העבודה והרווחה; מ.מ.), נעמת וכולי, לא פותחים בימי שישי כי אין מספיק צוות חינוכי", אומרת בלנק. "ההשפעה הישרה של המחסור בצוות חינוכי הוא יחס לא תקין של מטפלת-מחנכת לפעוטות. התקן בעולם הוא מטפלת-מחנכת על כל חמישה-שישה תינוקות או פעוטות. בישראל זה מטפלת-מחנכת על תשעה-אחד עשר תינוקות או פעוטות. הסיכוי לתאונה עולה כמובן ככל שמטפלת-מחנכת אחראית על יותר תינוקות או פעוטות".

המחסור, לטענת בלנק, נובע משכרן הנמוך של מטפלות מחנכות. ב'מעונות הסמל' זאת סוגיה מהותית – שכר העובדות נקבע לפי ועדת מחירים ומסתכם, על פי יו"ר נעמת חגית פאר, ב-5,900 שקלים לעובדת מתחילה. גם במעונות הפרטיים מתקשים לשלם משכורת גבוהה למטפלות מחנכות בלי להעלות את המחיר שנגבה מההורים, שנחשב גבוה גם כך.

"הפיכת החינוך לחינמי לא תסייע במצב הנוכחי"

על רקע פרסום תמונות הדירה בירושלים שבה פעל המעון, מתייחסת בלנק גם לבינוי של מעונות יום: "חלק מתוכנית החומש נועד לבניית כיתות מעון. המהלך הזה ייתן מענה לחלק מהמקומות. אבל חלק – אולי כמו שאנחנו רואים בתמונות – יידרשו שינוי ייעוד של מבנים, כמובן כאלו שמתאימים להיות מעונות".

לבלנק חשוב להקדיש רגע לדבר על הצעת החוק של ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) להפוך את המסגרות מלידה עד שלוש לחינמיות: "אין ספק שחינוך חינם הוא ערך נעלה. אבל במצב הנוכחי, הפיכת החינוך לחינמי תוריד את רמתו הנמוכה ממילא".