המדינה הגישה היום (שני) לבג"ץ את תגובתה המקדמית לעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה ושר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. בתגובה טוענת הממשלה כי ההחלטה התקבלה בסמכות חוקית מלאה, לאחר הליך מנהלי תקין, ואינה מחייבת חקיקה ראשית.
לפי עמדת המדינה, גלי צה"ל הוקמה מלכתחילה בהחלטת ממשלה ולא בחוק, ולכן גם ההחלטה על סגירתה יכולה להתקבל באותו אופן. בתגובה נכתב כי ההחלטה התקבלה "במסגרת מרות הממשלה הנבחרת על צה״ל, על בסיס תשתית משפטית מוצקה ובליווי הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון".
המדינה שבה ומדגישה כי עצם קיומה של תחנת רדיו צבאית העוסקת באקטואליה ובפוליטיקה מהווה "אנומליה", כהגדרתה, שאין לה מקבילה בדמוקרטיות מערביות. לטענתה, עיסוק תקשורתי של חיילים בסוגיות פוליטיות וחברתיות גורר את צה"ל אל מוקדי מחלוקת ציבוריים ועלול לפגוע בצביונו הממלכתי. "אפס, לא מינימום, אפס חיכוך בפוליטיקה. בסדר? זה ברור, זו עמדת הצבא", צוטטה עמדת צה"ל הרשמית בתגובה.
עוד נטען כי לאורך עשרות שנים לא הייתה ממשלה, שר ביטחון או רמטכ"ל שלא שקלו את סגירת התחנה. בתגובה מוזכרות שורת חוות דעת משפטיות מהעבר, ובהן של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, המשנה ליועמ"ש דאז מאיר לוין, הפצ"ר לשעבר שרון אפק ויועצים משפטיים במערכת הביטחון, אשר קבעו כי סגירת גלי צה"ל, ככל יחידה צבאית, מצויה בסמכות הרמטכ"ל והממשלה. "המצב הנורמטיבי לא השתנה. הממשלה השתנתה. במדינה עם שלטון חוק, הדין המנהלי לא משתנה אך משום חילופי הממשלות".
הממשלה דוחה גם את הטענה כי סגירת התחנה פוגעת בחופש הביטוי, ומבהירה כי הפסקת מימון ציבורי אינה שוללת מאיש את זכותו להתבטא. עוד נטען כי קיומה של התחנה יוצר "עיוות מבני בשוק התקשורת", שכן היא נהנית מתקציב ציבורי, מתדרים שהם משאב לאומי מוגבל, ומכוח אדם זול של חיילים.
התגובה הוגשה לקראת הדיון שצפוי להתקיים בבג"ץ ביום רביעי הקרוב. לפני כחודש אישרה הממשלה פה אחד את הצעת שר הביטחון לסגור את התחנה, חרף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שטענה כי ההחלטה דורשת חקיקה וכי קיים חשש לפגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
בסיום תגובתה מבקשת המדינה מבית המשפט לדחות את העתירות ולא להתערב בשיקול דעתה המנהלי והביטחוני בעיצוב מבנה הצבא וחלוקת משאביו.
