התוכנית הרב שנתית להתמודדות עם רעידות אדמה, שצפויה להיות מוצגת לשר הביטחון ישראל כ"ץ עוד כחודשיים, היא אותה התוכנית שכבר אושרה בממשלה בספטמבר 2023 – אך האוצר סירב לקדמה ויישומה הוקפא. את העובדה הזו חשף היום (שלישי) אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, בדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת.

השר כ"ץ הכריז לאחרונה על השנתיים הקרובות כ"שנתיים קריטיות" במניעת רעידת אדמה, והנחה להציג לו תוך כחודשיים תוכנית לאומית, בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים. לדברי יהב, במשרד הביטחון הסבירו לשר שהתוכנית כבר קיימת, מפורטת, והאחריות ליישומה מחולקת בין המשרדים.

מימוש תוכנית זו, שהוכנה לבקשת הממשלה לאחר רעידת האדמה בטורקיה בפברואר 2023, נבלם רק בשל היעדר התקצוב הדרוש: מיליארד ש"ח בשנה למשך 17 שנים. לפני כשבועיים נחשף כי תקציב ועדת ההיגוי עצמה צומצם ב-60% בין השנים 2016 ל-2022. "אנחנו מקווים שהפעם הם יאשרו", אמר יהב בהקשר להתנגדות האוצר לתקצוב, אז והיום.

יהב הסביר שהאוצר התנגד במיוחד לתכנון לממן את התוכנית מקרן השטחים הפתוחים של רשות מקרקעי ישראל, שגובה כ-1% מכל הכנסות רמ"י ממכירת קרקע. ועדת ההיגוי בחרה באפיק מימון הקשור לרווחי נדל"ן משום שרוב תקציב התוכנית, כ-750 מיליון ש"ח בשנה, נועד לחיזוק מבנים, בעשרה יישובים בסיכון גבוה (הן ישירות והן באמצעות התחדשות עירונית). כמו כן, המימון מקרן השטחים הפתוחים מאפשר מעין "מעקף" לכללי ההוצאה, שמגבילים את גובה הוצאות המדינה ואת היכולת לפרוס אותן לטווח ארוך.

סכנה גדולה, היערכות איטית

ראש המכון הגיאולוגי זהר גבירצמן הזהיר לפני כשנה כי רעידת אדמה בינונית של 7 בסולם ריכטר באזור קריית שמונה עלולה לגבות את חייהם של יותר מ-5,000 ישראלים. נתוני משרד השיכון ופיקוד העורף מראים את ההיערכות הלקויה: פחות מ-4,000 מתוך 80,000 מבנים בסיכון חוזקו דרך התחדשות עירונית בעשרים השנים האחרונות. "בסיכון" בהקשר זה משמעו מבנים בני שלוש קומות ומעלה, שנבנו לפני התקן המחמיר לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה.

היערכות המדינה לקויה במיוחד בפריפריה. באזורי הסיכון בפריפריה, כגון קריית שמונה, בית שאן וטבריה, חוזקו רק עשרות מבנים בשני העשורים, למרות שיותר מבנים באזורים אלו נמצאים בסיכון לנזק גבוה. ב-2019 המדינה הכריזה על הניסיון לחזק מבנים באמצעות התחדשות עירונית ככישלון, ובוועדת ההיגוי נקבע שהממשלה חייבת לממן מיגון מבנים, שכן אין לנושא פתרון רלוונטי בשוק.

עו״ד צחי סעד, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, אמר היום בדיון: “התחושה היא של שידור חוזר. חיזוק מבנים, מבני ציבור, מבני הצלה, תשתיות, אנרגיה בכל אחד מהתחומים הללו קיימים פערים משמעותיים. אנחנו חוזרים לאותם נושאים אחרי שנים, והפערים עדיין קיימים".