כמה מאות מעולי אתיופיה הפגינו היום (ראשון) שעות אחדות בקריית הממשלה בירושלים בדרישה לפתיחת שערי העלייה ליהודי האתיופיה, שערים שנסגרו מאז הקמת הממשלה. "אנחנו כאן היום כדי להשמיע את קולם של אלפי יהודים, הממתינים לעלייה כבר קרוב ל־30 שנה במחנות ההמתנה בגונדר ובאדיס אבבה", אמר בהפגנה קסאו שיפראו, פעיל במאבק להעלאת יהודי אתיופיה. "ההמתנה הארוכה הזו אינה גזירת גורל – היא תוצאה ישירה של סלקציות שביצעה ממשלת ישראל, סלקציות שיצרו מציאות עגומה של סבל מתמשך, קרע משפחתי וחוסר צדק".

בדיקת 'דבר' שהתפרסמה בשבוע שעבר, העלתה כי גם בתקציב 2026 אין סעיף המיועד להעלאת יהודי אתיופיה, חרף העובדה שמסקנות הוועדה בראשה עמד תא"ל (מיל') הראל קנפו הציגה כבר לפני שנה וחצי 4 חלופות להמשך העלייה. תקציב משרד העלייה והקליטה, העומד על מיליארד וחצי שקלים, אמנם לא מפנה משאבים לעלייה מאתיופיה, אך מקצה תקציבים רבים ל"עידוד עלייה" של יהדות צפון אמריקה. "לא ייתכן שהציונות נמדדת לפי הון עצמי – ולא לפי עצם היותנו יהודים", אומר שיפראו.

״הממשלה עצרה את העלייה זה שלוש שנים, ובכך עצרה את החיים של הממתינים והמשפחות בארץ", אמרה שרת העלייה והקליטה לשעבר ח"כ פנינה תמנו שטה (כחול לבן). "לא מדובר בהתארגנות הממשלה אלא בהתעמרות מתמשכת בעולים מאתיופיה. לא יתכן שהממשלה לא תעלה את העולים שכבר אושרו וקיבלו את הבשורה בתקופתי, מה שמעיד שהממשלה לא סופרת את יהודי אתיופיה בישראל. אני קוראת לממשלה להתעשת ולעשות את הדבר הצודק והנכון!״

ח"כ פניה תמנו שטה בהפגנה: "הממשלה מתעמרת בעולים מאתיופיה" (צילום: דוברות ח"כ פנינה תמנו שטה)

פעילים במאבק מביעים חשש שהעיכוב בהעלאת יהודי אתיופיה נובע ממניעים פוליטיים וכי לפני הבחירות הקרבות תתאפשר "עלייה סימלית", אשר תזכה את הפוליטיקאים בנקודות בקרב הבסיס הפוליטי שלהם.

לשאלת 'דבר' השיב שר העלייה והקליטה אופיר סופר (הציונות הדתית) כי ״בקרוב תצא משלחת שתבחן את נושא זכאי חוק השבות מאתיופיה. במידה ויימצאו זכאי חוק השבות, לא תהיה בעיה תקציבית להעלותם לישראל״.