פרס מפעל הפיס לספרות על שם פנחס ספיר הוענק הערב לאמיר חרש על ספרו 'שכול וכשלון וזומבים' בהוצאת עם עובד, בטקס חגיגי לציון 25 שנה לייסוד הפרס. בפרס ספר הביכורים זכה 'סיטארה' מאת רוני פרצ'ק בהוצאת גמא-טנג'יר.

את הזוכים בפרסים בחרה ועדת השיפוט בראשות ד"ר רות קלדרון, נשיאת 'עלמא – בית לתרבות עברית' וחברת סגל במרכז מנדל למנהיגות. חברי הוועדה נחשפו היום לראשונה: אשת התקשורת צליל אברהם; המשורר והעיתונאי נדב הלפרין; ד"ר אורית מיטל, משוררת, עורכת ומנהלת בית עגנון; המשוררת, הסופרת, המתרגמת והעורכת טל ניצן; הסופרת וחוקרת הספרות ד"ר לילך נתנאל; ועורכת כתב העת 'מכאן', פרופ' חבר בדימוס חנה שווגר-סוקר.

את הפרס לזוכה הגדול בפרס ספיר לספרות העניק לחרש יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס איציק לארי. חרש, שכתב בעבר טור ל'דבר' על ספרו, יקבל מענק בסך 180 אלף שקלים וספרו יתורגם ויצא לאור בשפה הערבית ובשפה זרה נוספת לבחירתו.

בנימוקים לזכייתו נכתב: "אם מתקיים בישראל היום ויכוח נוקב על אהבה (ושנאה) ועל חופש, הרי שהספר הזה הוא חופש ככל שהספרות יכולה להעניק. והוא צופן בתוכו אהבה, משום שהוא מזכיר את החיים ואת ערך החיים. לפעמים, באש ובדמעות, בהרס, בשכול ובכישלון, אפשר להגות בחיים רק מצדם השני, צד המוות. הספר הזה מזמין אותנו להגות בעתיד, זה שיבוא בהכרח, אחרי המוות, ואחרי  כל המלחמות. 'שכול וכשלון וזומבים' מאת אמיר חרש מחזיר לחיים את הרומן הארץ-ישראלי של הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח ביפו במאורעות מאי 1921. שנת האפס של הסכסוך היהודי-ערבי חוזרת בספר הזה ומתגלגלת לישראל של שנת 2025. לא צריך להכיר את יצירת ברנר כדי לקרוא את הספר הזה: צריך רק לחיות כאן כדי להבין אותו, כדי להצטער בגללו, וגם כדי לצחוק ממנו, אמנם צחוק זעזועים.

"אמיר חרש הוא קורא מזהיר של הספרות העברית, יודע נפש התרבות הישראלית, ומשיב נפשה. הוא מושך את ברנר בלשונו כדי לתאר בדיוק את העצב החשוף של כל-כך הרבה ישראלים בימים האלה ובזמן הזה: 'אפשר, אפשר מאוד, שכאן אי אפשר לחיות, אבל כאן צריך להישאר, כאן צריך למות, לישון, אין מקום אחר…'. על דמיון שיש בו גרעין של אמת, על מעשה מסירה ספרותית מעורר השתאות, על רומן היסטורי המתעקש לשאול גם על העתיד לבוא בארץ הזו, על הריקוד המרהיב על החבל הנמתח בין החיים למתים, לפני זמננו ועוד הרבה אחרינו, הספר הזה הוא מעשה יצירה במלוא מובן המילה".

את הפרס לזוכה במסלול הביכורים העניקה קלדרון. פרצ'ק תקבל פרס כספי בסך 75 אלף שקלים. בנוסף ירכוש מפעל הפיס מהדורה בת 500 ספרים מספרי חמשת הסופרים שנבחרו במסגרת "הרשימה הקצרה" ובמסגרת "ספר הביכורים", ויעניק אותם כמתנה לספריות ציבוריות ברחבי הארץ.

בנימוקים לזכיית 'סיטארה' בפרס ספר הביכורים נכתב: "בכתיבה עוצרת נשימה, נרקמות ב'סיטארה' עלילות המתרחשות על רקע מצב החירום בהודו של שנות השבעים, ובתוכו ביטול זכויות האזרח, איסור על הפגנות ותוכנית לעיקור המוני. הרחק מהכאן ועכשיו הנפוץ כל כך בספרות העברית, בעולמם של גברים מוסלמים בהודו, מתרחשת מערבולת שמסחררת את נימי הגוף והתודעה, לצד הסמטאות, החללים האפלים והמאבקים הפוליטיים והדתיים. כל העורקים פועמים ברומן הזה שמזמין אותנו להישאב לעולם רחוק וזר, אחוזים ביופיו האכזר והחושני.

"הספר נשזר לנגד עינינו מבעד לקולות ולמראות המשובצים כמו מכיתות זכוכית בבדי הסיטארה: 'אני שומעת את רחש העלים, את גרגרי האבק המתערבלים. אני שומעת את העצמות הקטנות המתפוקקות בגופך הצנום הכורע, המעוגל כעובר, את הדם הדקיק העובר בנימיך, את תאי העור הדרוכים עד התפצחות. משהו במהלכן הפנימי של פעימותיך משתבש ונצרם. מה קרה, מה נפרע בך אי-שם בזמן?'. השאלה הזו אינה מניחה למספרת הפותחת את הספר, ולקוראים, עד לרגע הסיום וגם אחריו בניסיון להבין "מה נפרע".

יו"רית ועדת השיפוט, ד"ר רות קלדרון: "בחודשים האחרונים, ביחד עם ועדת בחירה מן המצוינות, פגשנו דרך הדפים סופרים וסופרות מוכשרים, מרגשים, מחויבים, שישבו בשנים הקשות האחרונות, בתוך צער ואימת המלחמה, והקדישו את זמנם ואת תמצית הווייתם להקשיב למציאות ההומה סביבנו ולכתוב יצירה מקורית חדשה. הסופרים הם פועלי תרבות-רפאים, שמתקנים במילים את הסדקים שנוצרו בנפש הישראלית. אין מקום מתאים יותר לחגוג את יבול הספרים השנתי מאשר כאן, בבניין החדש של הספרייה הלאומית, ביתה של המילה הכתובה. תודה רבה למפעל הפיס על המחויבות הרב-שנתית לתמיכה בתרבות ובספרות הישראלית, ועל ההשקעה המשמעותית המאפשרת לקדם יצירה עברית איכותית ותרבות עשירה ומגוונת".

יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, איציק לארי, בירך את הזוכים: "הזוכים השנה מצטרפים לשורה מכובדת של יוצרים ויוצרות שמעצבים את דמותה של הספרות הישראלית ומעניקים לה עומק, משמעות ותקווה".