בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לנהל תביעה ייצוגית כנגד מקדונלד'ס מצד לקוח, בטענה כי סכומי טיפים ששילמו לקוחות לא הועברו לשליחים שסיפקו להם את המשלוח באופן אישי. התביעה דורשת להשיב ללקוחות את סכומי הטיפים שנגבו, וכן להורות לחברה להעביר בעתיד לשליחים את מלוא סכומי התשר. עם זאת, דחה בית הדין את הבקשה לדון גם בתביעת השליחים כתביעה ייצוגית.

התביעה הוגשה על ידי שני שליחים ואביו של אחד מהם כלקוח באמצעות עורכי הדין אריאל לאונה ועמית עידו. לטענתם, לקוחות שהזמינו משלוחים דרך האפליקציה או האתר יכלו להוסיף תשר דיגיטלי לשליח, וסברו כי הסכום מועבר במלואו לשליח הספציפי שביצע את המשלוח. בפועל, טענו התובעים כי כספי הטיפים לא הועברו לשליחים הספציפיים והדבר נעשה לטענתם ללא גילוי ללקוחות.

מנגד טענה החברה כי כלל סכומי הטיפים הועברו לחברת גט, שהתקשרה מול השליחים, וכי מנגנון התשלום הקבוע נוצר בתקופת הקורונה בשל מגבלות טכנולוגיות. לטענתם, בגין כל משלוח הועברו לגט חמישה שקלים מעבר לדמי המשלוח הבסיסיים, העומדים על 22 שקלים, בין אם הושאר טיפ במשלוח ובין אם לא, וללא תלות בגובה הסכום שניתן כטיפ.

על פי ההחלטה, שניתנה על ידי השופטת לימור ביבי, קיימת אפשרות סבירה כי החברה אכן הפרה את התחייבותה כלפי לקוחותיה כאשר לא העבירה לשליחים את סכום הטיפ כפי שהושאר בפועל. השופטת קבעה כי המידע שלפיו התשר שהשאיר הלקוח אינו מועבר בהכרח לשליח הספציפי אלא מוחלף בתשלום קבוע, הוא מידע מהותי שהיה על החברה לגלות ללקוחות בעת שהציעה להם להשאיר טיפ על משלוח. אי גילויו עשוי להוות הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן וכן הפרת חובות חוזיות כלפי הלקוחות. לפיכך נקבע כי ניתן לנהל תובענה ייצוגית בשם קבוצת הלקוחות שהשאירו טיפים בהזמנות משלוח דרך האתר או האפליקציה.

מנגד, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם השליחים נדחתה. בית המשפט ציין כי קיים ספק בדבר יריבות משפטית בין השליחים לבין מקדונלד'ס, שכן השליחים התקשרו מול חברת השליחויות גט. בנוסף נקבע כי בשלב זה לא הוכח שנגרם לשליחים נזק, ואף הוצגו נתונים שלפיהם סכום הטיפים הכולל שהועבר לגט עבור השליחים, 929.5 אלף שקלים, עלה על סכום הטיפים הכולל ששילמו הלקוחות בפועל שעמד על 774.9 אלף שקלים (עבור למעלה מ-192 אלף משלוחים). בנסיבות אלה נקבע כי אין אפשרות סבירה שהתביעה בשם השליחים תוכרע לטובתם.

בין טיפים לשליחים לטיפים למלצרים

בענף המסעדנות מהווים הטיפים הכנסה של בית העסק המיועדת לתשלום שכר לעובדים בלבד, כך פסק ב-2018 בית הדין הארצי לעבודה, וקבע בנוסף שכספי הטיפים המועברים לעובדים מהווים שכר לכל דבר ועניין. עם זאת, 'פסק דין הטיפים' של בית הדין הארצי הוחל על ענף המסעדנות בלבד, השונה מענף השליחויות באופני ההעסקה, שכן מרבית המלצרים מועסקים ביחסי עובד-מעסיק, ואילו שליחים רבים בכלכלת הפלטפורמות מתקשרים עם הפלטפורמה במתכונות התקשרות אחרות, על אף שגם סוגייה זו נידונה בימים אלה בבית הדין לעבודה ביחס לשליחי וולט הטוענים לקיום יחסי עובד-מעסיק.

על אף שפסקי הדין אינם קשורים באופן ישיר, ההחלטה בהליך זה עשויה להשפיע על יישום פסק דין הטיפים בשטח. פסק דין התיר למעסיקים את האפשרות לשלם לעובדיהם תשלומי חובה כמו הפרשות לפנסיה וזכויות סוציאליות מתוך כספי הטיפים, וזאת בתנאי שיגיעו על כך להסכמה עם עובדיהם. בשטח הפך הדבר לנורמה, ועובדים מוחתמים על 'הסכמה' שכזו מיד עם כניסתם לעבודה כמלצרים כחלק מחוזה העבודה. נשיא בית הדין לעבודה לשעבר, השופט בדימוס יגאל פליטמן שכתב את פסק הדין ההיסטורי, רמז בעבר בראיון לדבר כי פרקטיקה זו עשויה להיות סוגייה שתידון במסגרת תביעה ייצוגית, שכן לדבריו "הטיפ ששולם על ידי הלקוח למלצר מוחזק לפעמים בנאמנות על ידי בעל המסעדה, אבל הוא מיועד לתשלום שכרו – לא למימון חובות המעסיק".

ייתכן ופסיקה כעת בבית המשפט המחוזי, ככל שתתקבל, אשר תקבע שלמקדונלדס הייתה האחריות ליידע את לקוחותיה באשר לאופן השימוש החריג שביצעה בכספי הטיפים ששילמו – תשליך גם על ענף המסעדות, וניתן יהיה לפרש אותה כך שגם מסעדנים צריכים ליידע את לקוחותיהם, ככל שהם עושים שימוש בכספי הטיפ שלא לתשלום שכר הבסיס של עובדיהם.