רשות החברות הממשלתיות ממליצה לסגור את קנט – קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, ולשנות את מודל הסבסוד של פרמיות הביטוח. ההמלצה, שניתנה במסגרת בדיקה רחבה של חברות ממשלתיות, מעוררת התנגדות חריפה מצד משרד החקלאות בטחון המזון ובקרב חקלאים. מסמך העמדה שנכתב ברשות והגיע לידי 'דבר', נכתב ללא התייעצות עם משרד החקלאות ולא הועבר לעיון והתייחסות גורמי המקצוע המבטחים או חברת קנט עצמה.

לפי המלצת הרשות, תיסגר הקרן שמצויה בבעלות משותפת ושוויונית של הארגונים החקלאיים וממשלת ישראל, ומעורבות הממשלה תתמצה בפעילות רגולטורית בלבד, בתוך משרד החקלאות או משרד האוצר. בהתאם לכך, הפעילות התפעולית תבוצע על ידי השוק הפרטי והחקלאים יקבלו סבסוד ישיר בגין פוליסות ביטוח שירכשו.

היקף הנזקים גדל מדי שנה

קנט הוקמה כחברה ממשלתית ב-1967 כדי לספק הגנה ביטוחית מקיפה לסיכוני אקלים וטבע. קנט מבטחת כ-11,000 חקלאים, ומשמשת ככלי תמיכה לאומי להבטחת ביטחון המזון. הכנסותיה עומדות על כ-450 מיליון שקלים בשנה, בעיקר מגביית פרמיות מחקלאים בגין פוליסות ביטוח ומתמיכה ממשלתית שעומדת בממוצע על  כ-50% מעלות הפרמיות. החברה צברה עתודות משמעותיות לאורך השנים, שעומדות כיום על כמיליארד שקלים ומיועדות לכיסוי ביטוחי לאירועי קיצון.

שינויי אקלים, ריבוי אסונות טבע ואירועי קיצון במזג האוויר, מייצרים אי־ודאות כלכלית הולכת וגוברת בענף החקלאות. מגמת העלייה בהיקף הנזקים חדה וברורה: אירועי קיצון אקלימיים כמו גלי חום ממושכים, הצפות, ברד, רוחות וסופות הולכים ומחריפים, והפגיעה ביבולים ובפרנסת החקלאים הולכת וגדלה. היקף הפיצויים בגין נזקי טבע לחקלאות בשנת 2023 הסתכם בכ־390 מיליון שקל. ב־2024 היקף הפיצוי חצה את רף ה־400 מיליון שקל, וב־2025 נאמדים הפיצויים ביותר מ־450 מיליון שקל.

מתוך הכרה בכך שביטוח חקלאי אינו מוצר כלכלי רגיל, אלא כלי מדיניות שנועד להבטיח ייצור מזון רציף וחקלאות מקומית יציב, המדינה מסבסדת בממוצע כמחצית מעלות הפרמיות. בחלק מענפי הירקות והפירות אף קיימים ביטוחים קולקטיביים במימון משותף של הממשלה ומועצות הייצור. סבסוד פרמיות ביטוח נזקי טבע בחקלאות מבוצע באמצעות השתתפות ממשלתית ישירה בעלות הפוליסה, כך שהחקלאי משלם את הפרמיה המופחתת, לאחר ניכוי הסבסוד, לחברת הביטוח, והממשלה מעבירה את הסבסוד לחברה. בשנת 2026 עומד הסבסוד על כ-78 מיליון שקלים ומכסה כ-35% מסכום הפרמיה המלא.

בחוות הדעת שהכינה הרשות נטען שקנט פועלת במודל "לא תחרותי", כמונופול הפועל בפטור ממכרז, וכי פעילותה אינה בת־קיימא ללא סבסוד עמוק של המדינה. מעבר לסובסידיה הישירה, מציינים ברשות, נהנית הקרן גם מרשת ביטחון של המדינה למקרים שבהם ההון העצמי שלה נשחק, כך שהסיכון הביטוחי מועבר בפועל למדינה. כתוצאה מכך, נטען, לא מתקיימת תחרות בענף הביטוח החקלאי ובפועל יוצא שקנט מחזיקה במעמד של מונופול בשוק הביטוח החקלאי, מבלי שקיימת אלטרנטיבה שעשויה להוזיל עלויות או לשפר את השירות.

לטענת הרשות, קנט אינה נושאת בסיכוני הביטוח, ופעילותה מתמצה במתן שירותים למדינת ישראל במימוש סבסוד המדינה. בהתאם לכך, היא אינה מציעה מוצר ציבורי ייחודי או שירות בעל אינטרס לאומי מובהק ולכן יכול להתבצע על ידי גורמים רבים בשוק ואף באופן יעיל וזול יותר.

"המדינה מתנהלת כמו בריון ולא מבינה את השותפות בין המדינה לחקלאים"

אחת הנקודות הבולטות בעמדת הרשות נוגעת לבעלות המשותפת והשוויונית של הממשלה וארגוני החקלאים בחברה. ברשות החברות רואים במבנה התאגידי של החברה בעיה, וטוענים שהדבר "מציב אתגר ממשי למדינה בהתנהלותה מול החברה ופעמים רבות, אינטרס המדינה בחברה נפגע".

הרשות דורשת למצוא מודל אחר לפעילות החברה, ומציעה שלוש חלופות: סגירה הדרגתית של קנט ומעבר לסבסוד ישיר של חקלאים שירכשו פוליסות בשוק הפרטי, פתיחת התחום לתחרות לצד המשך פעילות הקרן, או מיזוגה לתוך חברת הביטוח הממשלתית "ענבל". בכל אחד מהתרחישים הללו יאבדו החקלאים את מעמדם כבעלי מניות ואת יכולתם להשפיע על אופי הכיסוי הביטוחי.

פניית 'דבר' לשמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, מגלה שהמלצת רשות החברות הממשלתיות התגבשה ללא התייעצות עם משרד החקלאות ומעל לראשו. "שלחו לחשב הכללי, לרשות שוק ההון ולמשרד החקלאות. כשביקשתי לראות את המסמך, נאמר לי שלא ניתן להעביר אותו", אומר תורג'מן ל'דבר'. "כתבתם נייר עמדה בלי להבין בתחום, בלי לבקש התייחסות, לפני שנעשית עבודת מטה ואפילו לא מעבירים לנו להתיחסות? איפה המינימום של מינהל תקין?"

לדבריו, ההמלצה משקפת את שאיפת משרד האוצר להפרטת החברות הממשלתיות והשלת האחריות מהמדינה. תורג'מן חושף שההמלצה הוצגה תוך הסתמכות על מידע לא מדויק ומשקפת חוסר הבנה של שוק הביטוח החקלאי. "כל חברת ביטוח יכולה להציע את הביטוחים שלנו והם לא עושים את זה, כי הם לא רואים בזה עסק רווחי", אומר תורג'מן. "משרד החקלאות פונה בכל שנה לחברות הביטוח ומזמין אותן להציע ביטוח באותם תנאים של קנט. חברות הביטוח לא רוצות את זה". תורג'מן מדגיש שלא קיימות מגבלות שמונעות מחברות ביטוח אחרות להתחרות בקנט חוץ ממחסום הידע והמקצועיות. "לפני עשרים שנה הייתה תחרות בשוק והיא מתה, כי החברות ביטוח לא רוצות להתעסק בתחום הזה. הוא מסוכן ולא יודעים לנהל אותו. ברור להם שאלו סיכונים שיכולים לגרום להפסד גדול מאוד, ולא שווה להם את הסיכון".

תורג'מן מכיר את שוק הביטוח החקלאי לפני ולפנים. לדבריו, בכל העולם המערבי התמיכה לחקלאים נעשית דרך מנגנונים של ביטוח, עם סבסוד של הפרמיות על ידי המדינה. "זו התמיכה שהכי משרתת את המדינה. למדינה יש אינטרס שהביטוח יעבוד, כי היא רוצה אספקה רציפה של מזון ושהמגזר החקלאי ימשיך לייצר למרות נזקים", הוא מסביר.

"בכל העולם השוק הפרטי לא נכנס לתחום הזה. השוק הזה מנוהל על ידי גופים ייעודיים, כי יש בו כשל שוק מובנה". ביטוח כנגד נזקי טבע בחקלאות הוא תחום שנחשב ללא כדאי בעולם הביטוח, מסביר תורג'מן. הסיכון הגבוה שאליו חשוף ענף החקלאות, נוכח השפעות האקלים וגורמים נוספים, הביא לכך שחברות לא רואות בו מוצר רווחי ולכן לא מציעות כיסוי ביטוחי מסוג זה. הקרן הוקמה מתוך הכרה בקיומו של כשל השוק מחד, והצורך בביטוח שיהווה רשת ביטחון להמשך קיום הפעילות החקלאית מאידך.

במשק גדול כמו בארה"ב, ביטוח נזקי טבע בחקלאות מנוהל רגולטורית על ידי הממשל הפדרלי, שגם קובע את המחיר, הכללים והפרמיות, אך שירותי הביטוח ניתנים על ידי חברות ביטוח בשוק הפרטי. שוק הביטוח החקלאי בישראל קטן מאוד ולדברי תורג'מן, אינו מצדיק פיצול. "מדובר בכ-11,000 חקלאים בסך הכל. לחלק אותם בין שלושה או ארבעה גופים מבטחים זה חוסר יעילות משווע. לפרק את החבילה הזאת לחבילות משנה זה הרבה פחות יעיל. במצב כזה, המדינה תסבסד חוסר יעילות. חלק הרבה יותר גדול מהכסף ילך לתקורה, על חשבון הסבסוד לחקלאי".

בנוגע לביקורת שמובעת בעמדת הרשות ביחס למבנה התאגידי של החברה, ומעורבות ארגוני החקלאים בניהולה, אומר תורג'מן: "לאחרונה יש מאבק של הרשות בדירקטורים מטעם החקלאים, וטענות כלפיהם לניגוד עניינים. אני בחברה עשרות שנים ומאז ומתמיד הדירקטורים החקלאים הסתכלו על טובת החברה, מאז ומתמיד. המדינה מתנהלת לפעמים כמו בריון ולא מבינה את השותפות בין המדינה לחקלאים. אין להם עוד חברות ממשלתיות כאלה".

דירקטוריון החברה מורכב באופן שווה משישה נציגים של הבעלים, בהם מועצות הייצור וארגוני החקלאים ושישה דירקטורים מטעם המדינה, בהם שני נציגים ממשרד החקלאות, נציג של החשב הכללי, דירקטורית מטעם המדינה ושני נציגים בלתי תלויים מטעם הציבור.

החשש המרכזי של תורג'מן הוא מניסיון לכרסם בתמיכה. "נושא הביטוח חשוב מאוד למשרד החקלאות, ולכן הוא מעמיד תמיכה ומגדיל את ההשקעה והכיסוי בכל שנה. אני מבין שיש באוצר אג'נדה להפריט, אבל עד עכשיו אפילו אגף התקציבים מתייחס לתמיכות האלה כיעילות".

סילוף נוסף שעליו מצביע תורג'מן נוגע למודל הכלכלי של קנט. "אין למודל הכלכלי שום קשר לתמיכה", מבהיר תורג'מן. "התמיכה מאפשרת לחקלאי לרכוש מוצר יקר בזול, הוא לא משנה את המודל הכלכלי של קנט. מימון הפרמיה בא משני מקורות: מהחקלאי ומהמדינה. אם לא יהיה סבסוד יעלו ההוצאות של החקלאי בצורה משמעותית וזה יגרום לשני דברים: החקלאים לא יעשו ביטוח כי זה יקר, ואם החקלאי יעשה ביטוח שיעלה ביוקר, זה ייקר את מחיר המזון לצרכן".

בתגובה לפניית 'דבר' נמסר מרשות החברות: "רשות החברות הממשלתיות מגבשת את עמדתה לשרים, בשיתוף גורמי הממשלה השונים, בהתאם לחוק החברות הממשלתיות".

מהתאחדות חקלאי ישראל נמסר: ״קנט היא חגורת הבטיחות של החקלאות הישראלית. חקלאי ישראל דוחים מכל וכל את עמדת רשות החברות הממשלתיות ואת ההצעות באשר לעתיד קנט. מדובר במסמך מנותק מהשטח, שמפגין חוסר הבנה בסיסי לאופן הפעולה של החקלאות הישראלית, המציע לפרק את מנגנון ההגנה המרכזי של ייצור המזון בישראל דווקא בעידן של אירועי אקלים קיצוניים ועלייה חדה בהיקף הנזקים. נראה כי לא שיקולים מקצועיים הובילו לכתיבת המסמך, ולא ברור תוקף הנתונים שעליהם הוא מסתמך. תמיכה בביטוח חקלאי היא מהכלים המקובלים ביותר".

"נזהיר: לא מדובר ב'ייעול' ולא בתחרות, אלא במהלך מסוכן שיפקיר את החקלאים ואת הציבור. מי שמציע להפריט או לפרק את קנט מתעלם ביודעין מהעובדות הכלכליות, ומכוחו של השוק הפרטי. מדובר במהלך כושל שנוסה בעבר. בלי קנט אין ודאות ואין רציפות תפקודית של הייצור החקלאי המקומי. מהלך זה מצטרף לשורת צעדים שמאיימים על עתיד החקלאות המקומית, בהם רפורמת החלב, הסכם הסחר עם ארה״ב ועוד צעדים הפוגעים בביטחון המזון של אזרחי ישראל".

תגובת משרד החקלאות: "חברת קנ״ט – קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות פועלת מזה עשרות שנים כרשת ביטחון מרכזית וקריטית לענף החקלאות בישראל. מדובר בחברה יעילה ובעלת חשיבות אסטרטגית לשמירה על רציפות וכושר ייצור התוצרת החקלאית, חוסן החקלאים וביטחון המזון הלאומי, במיוחד נוכח העלייה המתמשכת בהיקפי נזקי האקלים ואירועי הקיצון, כפי שעולה גם מנתוניה הרשמיים".

"נייר העמדה שנושא את הלוגו של רשות החברות הממשלתיות, שאינו חתום ע״י גורם מקצועי ולא ברור מי הנמען שלו, כולל טענות שגויות ומידע חלקי ומטעה, עובדה המעוררת קושי מהותי הן בהיבט התוכני והן בהיבט התנהלות מפיץ המכתב וכך גם ביכולת להתייחס אליו באופן ענייני".

"כל דיון עתידי, ככל שיתקיים, יעשה באחריות, בשקיפות, ובהתבסס על ראייה לאומית כוללת של ביטחון המזון ולא מתוך שיקולים תיאורטיים מנותקים מהמציאות החקלאית והביטחונית בישראל. יודגש באופן חד משמעי כי, סגירת חברת קנ״ט אינה עומדת על הפרק".